Author: Alejandro García
כשהלל עזב באותו לילה, דבורה ישבה עוד זמן רב על הספה, כמעט ולא זזה. שקט סמיך עטף את הדירה כזה שחותך עד העצם. השעון שעל הקיר תיקתק בקול רם, כאילו מתגרה בה
נועה терпא לא יכלה לסבול את הימים שבהם הגיעו זוגות פוטנציאליים לבית הילדים! כי בכל שבע השנים שגרה כאן, אף פעם אפילו לא בחרו בה. פעם, כשהייתה ממש קטנה
יומן אישי ערב שבת, ליד מושב קטן בגליל היום היה לי יום מיוחד ושונה מהרגיל. אחרי הצהריים, כשהערב כבר החל לרדת, נהגתי במשאית לאורך כביש הגליל, מוקף נוף ירוק ושקט משוגע.
אליהו מגיע לדירה בעקבות קריאה. פוגש אותו בפתח ילד בן עשר ובצידו ילדה צעירה מעט ממנו. אימא תגיע ממש בקרוב, אתה יכול להיכנס! הברז במטבח מטפטף, אומר הילד.
טיגנתי לביבות במטבח שלי כשנכנס פתאום גבר זר כך אני מספר היום לכל החברים שלי. אז, האמת, בכלל לא היה לי מצחיק. תארו לכם אתם לבד בדירה, אף אחד לא אמור להיות
Найти виновного оказалось задачкой не из лёгких. Дети, улепётывая к Яркону, напрочь забыли закрыть Кешета в клетке. Бабушка Рут, вернувшись с рынка с корзиной
“איזה הפתעה!” קראה המשפחה כשהופיעו בבת אחת ביום הולדתי העגול בלי הזמנה בכלל. “הפתעה גם בשבילי,” עניתי בשקט, “
רותי בת החמישים ושש, אלמנה, חיה עם שני בניה יואב ועמרי בשכונת פועלים בשולי פתח תקווה. הבית שגרו בו היה דירה קטנה בעלת קירות מתקלפים, וגג פח שבנתה יחד עם בעלה ז”
הגירושים הגדולים בדיוק ארבע שנים החזיקו הנישואים של משפחת רימון, אך למרות כל הניסיונות להצמיח שורשים באדמת האושר המשפחתי, האהבה הצגה לארוך זמן.
לא חשבתי אף פעם שהערה תמימה של ילדה תוכל לשבור לי את תחושת השלמות והביטחון שבניתי במשך שנים. אני אמיר, בן שלושים ושתיים, נשוי לנועם. מהיום שהתחתנו, גרנו