Life Lessons
מי יודע לאן תוביל נהר הגורל כל החודש האחרון הלך יואב מהורהר, כמעט לא דיבר עם אשתו הדס. הדס התבוננה בו, מודאגת: משהו עובר עליו, בטח חולה.
איך קוראים לך, יפהפייה? הזר התיישב לצידה של הילדה. שירה! היא ענתה בביישנות. ומה שמך? קוראים לי אורי, אני ואמא שלך עומדים לגור יחד. עכשיו אנחנו את, אני
החתול “דניאל” הוחזר שלוש פעמים כמסוכן. לקחתי אותו אליי הביתה וכמעט איבדתי אותו כבר ביום הראשון, כשרצה לברוח. החתימה השלישית בכרטיס שלו טרם
¡Sin mí no podrás! ¡No vales para nada! gritaba su marido mientras doblaba sus camisas y las metía a empujones en una bolsa de viaje enorme.
זה קורה עכשיו, חורף, לפני שנה וחצי, כשהבן שלי היה בן חמישה חודשים. אח של בעלי שאל אם הוא והחברה שלו יכולים לגור אצלנו לשבוע. איך הייתי יכולה להגיד לא?
זה קורה עכשיו, בחורף, בדיוק לפני שנה וחצי, כשהבן שלי היה בן חמישה חודשים בלבד. אחיו של בעלי שאל אם הוא והחברה שלו יכולים להתארח אצלנו לשבוע. איך אפשר להגיד לא?
Life Lessons
מי יודע לאן תוביל אותנו הנהר של הגורל בחודש האחרון, עמוס היה מין מהורהר כזה, לא דיבר הרבה עם אשתו, אילנית. אילנית הסתכלה עליו ודאגה: הוא בטוח חולה, מה
זה קרה לפני שנה וחצי, בחורף, כשהבן שלי היה רק בן חמישה חודשים. אח של בעלי שאל אם אפשר שהוא והחברה שלו יישארו אצלנו לשבוע. איך אפשר היה להגיד לא?
אני ואשתי לקחנו לא מזמן משכנתא על דירה יפה בסביבה חדשה חדשה כל כך שהפועלים עוד עם סולם על החלון. “צריך לקדש את הבית! אף אחד עוד לא הספיק לגור פה
היום ישבתי והרהרתי על כל מה שקרה מאז שקנינו אני ואלה, אשתי, דירה חדשה במודיעין. כמובן, לקחת משכנתא הייתה החלטה לא פשוטה, אבל רצינו להתחיל דרך חדשה ביישוב