עכשיו יהיה לך ילד משלך, והגיע הזמן שהיא תחזור הביתה אל הפנימייה מתי כבר הבן שלי יזכה ליורש? רחל הסתכלה אלי במבט נרגז, כשאני יושבת בשולחן בסלון שלה.
Me acuerdo de aquellos días como si fueran de otra vida, cuando me mudé finalmente a mi propio piso en Madrid. ¡Mamá, ya he llegado! ¿Te lo imaginas?
Diario de una matrona Llevo muchos años dedicada a la obstetricia; en este tiempo he presenciado momentos dulces y otros difíciles. En nuestro hospital
ומה אם היא בכלל לא הבת שלי? כנראה צריך בדיקת דנ”א לפני שנים רבות, עוד כשהייתי צעיר, ישבתי בביתי בירושלים והבטתי בעיניים מהורהרות על בתי התינוקת
– אמא, תכירי, זו עדי, הארוסה שלי, יונתן מכריז מהדלת, מחבק בהתרגשות את עדי שנראית מובכת. היום הגשנו בקשה ברבנות. מזל טוב, שירה אומרת במבוכה, תוך כדי
Ya estoy tan acostumbrada a esta situación que pocas cosas me sorprenden. Os contaré cómo hemos llegado a tener cinco pisos en la familia y, sin embargo
Tú no le quieres, y nosotros estuvimos bien juntos, ¿por qué no intentamos empezar de nuevo, vale? Nos divorciamos hace tres años, fue una separación tranquila
16 במרץ, יום חמישי פשוט לא יכולתי להחזיק יותר אני מגישה בקשה לגירושין, אמרתי בנחת, תוך כדי שאני מגישה לאלון כוס תה. ליתר דיוק, כבר הגשתי.
עוד מעט תגידו שצריך לשים אותו בפנימייה כמו חתול עזוב. באמת, משלמים ואז תהיו חופשיים ותיהנו מהחיים, סיננה חנה בר-שלום במרירות. תמרה כיווצה את שפתיה בחוסר
אולי הייתם שמים אותו אצל משפחת אומנה, כמו כלב רחוב. אה? שילמתם ויאללה, לכו תטיילו, תהנו מהחופש שלכם, זרקה בסרקזם צורב חנה גבריאלית. נעמי הידקה את שפתיה