— Jeg har ringet til alle, — meddelte Bente i en tone, som om hun havde givet Mette en livsvarig gave. — Der kommer fyrre mennesker. Nå, måske lidt flere
Bente smækkede låsen i og åndede lettet ud. Så var det klaret. To dages frihed foran sig, ingen køer, ingen vejning af varer, ingen læsse- og lossearbejde. “
Lykke smækkede låsen i og sukkede lettet. Sådan. To fridage foran sig – ingen køer, ingen vejning af varer, ingen læs og los. “Lykke, arbejder I i morgen?
— כבר התקשרתי לכולם, — הודיעה שרה בנימה כאילו עשתה לנועה מתנה לכל החיים. — יגיעו ארבעים איש. נו, אולי קצת יותר — יונתן עוד הבטיח להביא קולגות.
“כבר התקשרתי לכולם,” מודיעה רבקה בקול שמשדר שהיא העניקה לתמר מתנה לכל החיים. “יגיעו ארבעים איש. אולי קצת יותר – יובל עוד הבטיח להביא
“יובל, המעמיסים יהיו פה בעוד חצי שעה,” – הוא אמר עם עיניים מושפלות, מלטף בעצבנות את מפתחות האוטו. – “מירב, את לא מתחילה עכשיו, בסדר?”
“Flyttemændene kommer om en halv time,” sagde min mand Lars og vendte blikket væk, mens han nervøst tromlede med bilnøglerne. “
Han var 50/50, indtil jeg sparede op til min egen lejlighed. Så ville han pludselig giftes og have fælles ejendom. Helle, 42 år. “
**Kære dagbog.** Han var for 50/50, indtil jeg sparede op til min egen lejlighed. Så ville han pludselig giftes og have fælles ejendom. Kirsten, 42 år.
—אה, תראי, זה בדיוק מה שקרה. יובל, בעלי, נכנס הביתה עם מבט נבוך, מגלגל מפתחות ביד ואומר: “המובילים יהיו פה בעוד חצי שעה. מיכל, בבקשה אל תתחילי, טוב?”