ראש השנה התחיל בדרך רגילה ומשעממת, עד שישבה ליד שולחנם אשה זרה נעמה התרוצצה בדירה בערב ראש השנה, כשאמא נזכרה ששכחה לקנות לחם ושלחה אותה לסופר השכונתי.
איבדתי את הארנק שלי. השיב אותו גבר שפניו מוכרות לי מצילומי ילדות, אבל אף אחד אף פעם לא סיפר לי מי הוא באמת. זה קרה בקניון עזריאלי בתל אביב.
“הריון של חמישה-שישה שבועות,” אמרה הרופאה, זרקה את המכשיר לקופסה ושלפה את כפפות הגומי… “את מתכוונת ללדת?” נעמה שתקה.
Этот случай произошёл в далёком 1995 году. Я тогда учился в Суворовском училище, и посреди учебного дня меня сняли с занятий велели срочно прийти к начальнику.
Life Lessons
יציאה מהמטבח אסתר רפפורט, שוב שמת את הסיר במקום הלא נכון, אמר גיא, הטבח הצעיר שתמיד נדמה שידיו לחות מדאגה, והצביע לעבר המדף שמעל הכיור. פה שמים את הנקי.
Life Lessons
תחמם לבד רחל ברנר שמה סיר ששל מרק עגבניות סמיך על השולחן וזרקה מבט על בעלה. אורי ברנר כבר ישב, טלפון ביד, לא טורח אפילו להרים עיניים. אין כאן כף, הוא אמר
Life Lessons
אני לא כאן שוב קנית את השטות הזאת? גדי הניח את השקית על השולחן כך שמשהו בפנים השמיע צלצול מתכתי קל. אמרתי לך, לא צריך “ולור”
Life Lessons
“תהרוס את הבקתה!” צעק איש העסקים, מבלי שידע שהקיבוץ-ניק המובחר כבר מתקרב לבית עידו לא סבל את נובמבר. בנובמבר, הבוץ מתחת לרגליים הופך עיקש כמו
כביש 40 בשעת אחר צהריים מאוחרת שורץ בדרכו השקטה כמו הדממה שמקדימה את השקיעה. השמיים בוערים בזהב כהה, ומסלול האספלט הארוך נמתח קדימה, מוכר לגדי בן-חיים
לקח אנושי שהיא תזכור לכל החיים אף פעם אל תשפטו ספר לפי הכריכה שלו, ובטח לא בן אדם לפי כתם על החולצה שלו. היום אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שגורם לכל אחד לחשוב