**Søndag aften – en dagbogsnotat** Jeg sidder her med en kop kaffe og tænker tilbage på de sidste måneder. Det begyndte så uskyldigt. “
Birthe trådte ind i vores lejlighed, som om det var Amalienborg, og hun var Dronning Margrethe på uventet inspektion i en provinsby. Hendes besøg fulgte
Gitte Nielsen trådte ind i min lejlighed, som var det Amalienborg, og hun var dronning Margrethe på uventet inspektion i en søvnig provinsby i Vestjylland.
היום אני כותבת לעצמי, כדי לא לשכוח איך זה נגמר. באמת חשבתי שזה לעולם לא ייגמר. אתמול בבוקר נועה עמדה מעל הסיר והביטה בפנים. היא הרימה את המכסה וראתה מרק
זהו, הכל על השולחן? – שאלה נועה בזעם, מציצה לתוך הסיר. על הכיריים בעדינות רתח מרק ירקות דל. לצדו עמדה קערה גדולה של דייסת שיבולת שועל בלי חמאה, וצלחת כרוב מבושל.
היום יצאתי לדוג בכנרת, למרות שאני יותר אוהב דיג בקיץ. אבל גם בחורף אני יוצא מדי פעם, כמו שאני אומר, “לקפוא קצת”. דגים אני לא מביא הרבה, אבל
Mikkel holdt mest af at fiske om sommeren, men også om vinteren tog han et par gange afsted. Som han selv sagde, “for at lufte frostbenene”
Jeg husker den dag tydeligt. Jens stod og knappede sin jakke, mens han sagde: “Mors nøglekopi er allerede klar. Vi giver den til hende i aften.”
היום יצאתי לדוג באגם שבגולן. אני אוהב דיג קיץ, אבל גם בחורף אני יוצא מדי פעם – “להתקרר קצת”, כמו שאני אומר. לא תמיד אני מביא הרבה דגים, אבל
היום יצאתי לדוג בחורף. אני אוהב דיג קיץ, אבל גם בחורף אני יוצא כמה פעמים, כמו שאני אומר, “להתקרר קצת”. לא תמיד מביא הרבה דגים, אבל מספיק למרק