את יודעת, אני חייבת לשתף אותך, זה סיפור שרוטט לי בתוך החזה כבר הרבה זמן. זה קרה לליאת כן, ליאת שלנו מרמת השרון, שיש לה את הטויוטה ראב4 הלבנה שתמיד צוחקים
כביש 431 בשעות אחר הצהריים נראה כמעט דומם כמו שקט ששורה רגע לפני שהשמש שוקעת אל מאחורי גבעות מודיעין. השמיים זהרו בגוון דבש כתמתם, והכביש הארוך התפתל קדימה
Life Lessons
שלג ירושלמי כבר שנים רבות איננו צורב אצבעות רגליים יחפות יעל כבר מזמן איבדה בהן תחושה. רק הרוח, רוח המדבר הקשה, הצליפה בפניה, בידיה ובצווארה, חילחלה דרך
Life Lessons
לא תאמיני איזה ערב מטורף עבר עליי, נראה כאילו כל החיים התהפכו תוך שיחה אחת בבית של אמא שלי. אני עוד מתקתקת שפתון מול המראה, מתאמת עגילים, פתאום שומעת את
Life Lessons
לילה, אישה, חתול והמקרר אל תסתכל עליי ככה! נעה שלחה מבט חמור לעבר החתול שלה, כזה שהיא התאמנה עליו עוד מהילדות. אפילו הרימה גבה, למרות שאמא שלה תמיד אמרה
Life Lessons
תחמם בעצמך רננה שמולביץ׳ הניחה סיר עם מרק ירקות אדום על השולחן והביטה בבעלה. יאיר שמולביץ׳ כבר ישב, עטוף במבטו במסך הטלפון, אפילו לא הרים עיניים כששמע אותה.
איבדתי את הארנק שלי. החזיר אותו גבר שפניו מוכרות לי מתמונות ישנות באלבום המשפחתי. אף אחד אף פעם לא אמר מי הוא באמת. הייתי בקניון עזריאלי כשרק אחרי שחזרתי
Life Lessons
החיים הריקים של אשד הגשם בינתיים לא שרף את הרגליים היחפות אשד חדלה להרגיש אותן. רק הרוח היכתה בפניה, בידיה, בצוואר, כמו תוכחת אמהות טובות, וקפאה עמוק בחזה
“אמא, תעברי לגור אצלנו! למה שתהיי כל הזמן לבד?”: גברת מרים עברה לגור אצל הבת שלה, אבל חיכתה לה אכזבה אמא, תעברי לגור אצלנו! למה שתהיי לבד?
Life Lessons
אשת נינוחות נעה, את שומעת אותי? קולו של איתן היה שטוח, כמעט ענייני, כאילו הוא מספר שנגמר החלב. נעה עמדה ליד החלון והביטה לחצר. שם גדלה עץ רימון זקן, שנטעה