Life Lessons
אל שכונה אבישי בן-יוסי עצר את הטויוטה הקטנה שלו ליד המכולת בפיצול הדרכים, והמנוע המשיך לרטוט ברכות. זה היה הכי נוח: הנוסעים מגיעים במהירות, נכנסים, והחימום
לא עלה בדעתי שאנשים ממשפחתי הם אלו שיגרמו לי לעזוב את הבית. הם חשבו שמובן מאליו שאדאג כלכלית לכל מי שזקוק לעזרה, ושאני חייב לדאוג לכולם.
La abuela que alimentó a gemelos hambrientos — Veinte años después, dos Lexus aparcaron en su puerta
Se le ha caído una patata. Me giré y vi a dos chicos, idénticos, delgados, con chaquetas demasiado grandes para ellos. Uno recogió la patata, la limpió
יומני האישי חמותי היא גברת אמיתית… בעצם, הייתי יכולה לסיים כאן. כל התסכול שלי טמון במשפט הזה, אבל אני אמשיך לכתוב רק כדי להוציא כל מה שעל ליבי.
חמותי היא ממש גברת… למעשה, הייתי יכולה לסיים את הסיפור עם המילים האלו, כי כל הכאב שלי נמצא במשפט הזה, אבל בשביל ההבהרה אמשיך עוד קצת.
Life Lessons
אל השכונה דוד בר-אל עצר את הסובארו הלבנה שלו ליד המכולת בקצה הצומת, ולא כיבה את המנוע. ככה היה לו הכי נוח: אנשים קופצים לרכב מהר-מהר, נכנסים לפני שהחימום
אוי, הסבתא הזו, התחתנה, והעליבה את הילדים שלה! בשבתות מגיעה תמרה, כמו תמיד, לבקר את אמא שלה. אמא שלה בת 78, כבר הרבה זמן גרה לבד. במהלך היומיים מספיקה
החמות שלי היא ממש גברת אמיתית… בעצם, הייתי יכולה לסיים בזה את הסיפור, כי המשפט הזה מכיל את כל שברי הלב שבי, אבל אמשיך בשביל שיהיה ברור.
הכרתי בחור ביום ההולדת של אחת החברות שלי. התברר שהוא חבר של החבר שלה. נראה שמצאנו חן אחד בעיני השנייה והוא הזמין אותי לצאת. כשהגענו להיפגש, הוא אמר שנצטרך
במקום כנפיים בומרנג בגב אני עדיין שומעת בראש את הצעקות של אשתו של אחי: “אני ארדוף אתכם עד הסוף! תראו מה זה!” -“למה, לורית?