תשבי! אין אף אחד בבית! אמר גלעד בשקט. אבל מישהו מצלצל! לירז נעצרה באמצע לקום מהספה. אז שיצלצל, ענה גלעד. ואם זה מישהו חשוב? שאלה לירז. אולי זה משהו דחוף?
Life Lessons
יעל התעוררה מהכבדות הבלתי נסבלת של בטנה. השעה שלוש לפנות בוקר. השקט בדירה נחתך רק על ידי נשימתו הכבדה של בעלה וצליל תקתוק השעון הישן במסדרון.
Life Lessons
רינת התעוררה כאילו גופה כבד פי עשר, בטנה ההריונית נדמית לשק של חול. שלוש לפנות בוקר. בתוך הדממה נשמע רק נשימתו המתוחה של בעלה ונקישות השעון הישן במסדרון.
21 באפריל עדיין כואב לי הלב, ואני מוכרח להוציא את זה החוצה. לפעמים, דווקא בימים הגדולים שלנו, אנחנו שוכחים מי עזר לנו להגיע לשם ורודפים אחרי מראית עין
יומן אישי, יום חמישי הבוקר חזרתי הביתה מהמשמרת במפעל. מולי סוף השבוע, ומהמחשבה הזאת כבר הרגשתי איך כל הגוף שלי נרגע. אבל לא רק מנוחה חיכתה לי בשבת בערב
Life Lessons
רותם התעוררה בתחושת כובד בבטנה, כאילו שקלה טון כולו היא ולא התינוקות. שלוש בלילה. הדירה דממה. רק הנשימה המלמלת של עידן, בעלה, ותקתוק השעון הישן שבמסדרון ליוו את החושך.
מה אתה צועק עליי?! התרעם הגבר. אני מרפא ומאכיל את אשתך, ואתה מרים עליי את הקול?! מה זה אמור להיות! הם צרחו אחד על השני חצי שעה, עד שהעורב השתתק מהמאמץ
קוראים לי רבקה. בת חמישים וחמש, עם גב תפוס, שני ילדים גדולים ואחת “יונדאי אקסנט” זקנה שלקחתי במשכנתא כדי לעשות מונית. יש לי תואר בכלכלה, כל
Иногда достаточно лишь секунды, чтобы разрушить всю жизнь, а один еле заметный знак может неожиданно вернуть всё на свои места. Я хочу поделиться историей
Life Lessons
תקשיבי, אני חייבת לשתף אותך בסיפור שקרה לי נשבעת שלעולם אל תשכחי את זה. אז, יואב בן ארבעים וחמש, בעלי שכח את יום ההולדת שלי, ה-27 בפברואר!