כאן היה עומד ארון קטן על הקיר, אמרה מרגריטה בראברהם בחום, מסובבת מבטה בחדר המגורים. רק צריך להסיר את הכורסה, היא לא נוחה בכלל. או שתגידי לי, איפה נכניס אותה, חני?
כאן זה היה צריך להיות ארון מהקיר שלנו, אמרה מריה בן-ארקוד, מביטה בחלל הסלון בחלום. צריך רק להסיר את הכיסא, הוא בכלל לא נוח. איפה תכניסי אותו, יעל?
הנה היה צריך עומד ארון ליד הקיר, אמרה מרגרט ארקדי בחלום, מסתכלת סביב הסלון. רק צריך להסיר את הכורסה, היא ממש לא נוחה. או איפה תשליכי אותה, אורלי?
Kære dagbog, I går aftes blev jeg vækket af en høj, uventet rap på døren. »Måske er det bare vinden, der banker på», råbte jeg, mens jeg greb den gamle
א׳28.מרץ2026 היום היה כאילו הקיץ הוִדַה על חורף של מתחים. בבוקר קמתי מוקדם כרגיל, כשאור השחר זרק צללים חיוורים על הקירות הלבנים של הקוטג’
את באמת מתכננת שנתן שלי יטפל בילד של מישהו אחר? רבקה שחררה את הספל הקטן ממנגניה על הכדור. הילד כבר גדול, הוא צריך ללמוד להיות עצמאי. אורלי הרגישה שהאוויר קופא בחדר.
**Byen, der kender sin dommer** I København, Danmarks pulserende hjerte, kender enhver i retssalen dommer Jørgen Carlsen. Det er et sted, hvor latter og
אתה באמת планируешь, что наш Ави будет ухаживать за чужим ребёнком? חנה בראילן осторожно поставила фарфоровую чашку на блюдце. Юне ещё большой, ему будет
רות, מישהו מדפיקה בדלת! צועק יוסף, מדליק מנורת שמן ישנה. ובגשם הזה גם? רות משאירה את הסריגה, מתמקדת. דרך רחש הגשם ושריקת הרוח מגיע הלחץ העדין של קפיצה
אסתר, מישהו דפק בפתחה! קרא דוד, מדליק מנורה שמן ישנה. ובזמן כזה של סופה? אסתר מנעה את הצמרה שהייתה תופרת, והקשיבה. מרקיע הרוח והגשם, נשמע דפיקה חלשה בפתח.