שירה צעדה בזריזות לכיוון תחנת האוטובוס בדרכה למשרד במרכז תל אביב, כשבבת אחת נזכרה שכחה את הטלפון בביתה. היא הסתובבה על עקביה, עמדה שנייה מתחת לבניין בקריית
אחרי כל הסיפור הזה עם השרטוט הבנתי: עדיף בעצמך, אפילו אם לא מושלם, מאשר מושלם אבל לא באמת שלך. ציון טוב בכל מחיר: איך אמא עשתה במקומי שיעורי בית ומה למדתי מזה שלב 1.
– אמא, זו החברה שלי, נועה… – ניב ניסה להישמע כאילו זה דבר שבשגרה, אבל קצת התרגשות בכל זאת התגנבה לקולו. – ואנחנו…
אמא, זו החברה שלי, שיר… ניר ניסה להגיד זאת כאילו בדרך אגב, אבל ההתרגשות בקולו לא הצליחה להסתתר. ואנחנו רוצים… זאת אומרת…
המשפחה שלי אלוהי, מאיה, איזה יופי את! אילנה פלטה בהתפעלות כשהיא נכנסת לחדר של בתה. מאיה עמדה מול המראה, בזמן שחברה שלה, יעל, שגם מאפרת מקצועית, גמרה לסדר את ההינומה.
גילת הייתה מסיימת להכין לטש, כשרפאל חזר מהעבודה. הגעתי הביתה, קרא רפאל, נכנס למטבח ונתקע במקומו. מה הולך פה? מה זאת אומרת? הנה, אני סוגרת לטש, כמו שביקשת
נעמה סגרה את רוטב העגבניות לבית, כשתדהר, בן הזוג שלה, שב מהעבודה, או אולי היה זה חזרה מסע מסתורית בין צללים וריחות מוזרים. “הגעתי,”
נריה הגיע למושב, לבקר את דודה שלו. הוא הלך בשביל המותמר היטב, דחף את שער הברזל החלוד, ובחצר חיכתה לו דבורה. למה לא התקשרת לפני שבאת? שאלה וחיבקה את אחיינה.
יומן אישי, יום שלישי, טבת תשפ”ד היום הגעתי סוף סוף אל המושב לבקר את דודה שלי, יעל. מאז שהורַי נפטרו וכל שאר המשפחה עברה לחו”
נשארתי לבד הערב כבר ירד בחוץ, ואמא עדיין לא חזרה הביתה. דנה, מסובבת את הגלגלים של כיסא הגלגלים שלה, התקרבה לשולחן, הרימה את הטלפון וחייגה לאמא.