Diario de Lucía, 17 de febrero Todavía me cuesta creer cómo han cambiado las cosas desde el accidente. Aquel conductor desapareció y yo acabé en el hospital, malherida.
7 בפברואר, יום שלישי הבוקר קמתי מוקדם. ישבתי על אדן החלון והסתכלתי החוצה אל הרחוב בתל אביב. חיכיתי שאבא יחזור מהעבודה. עברו כבר שנתיים מאז שאמא עזבה אותנו.
Life Lessons
היום אני בת 33, ועדיין אני נבוכה כשאני נזכרת במה שעשיתי כשהייתי בת 18, כמעט 19.למדתי אז באוניברסיטת תל אביב, חיי היו נוחים.לא היינו עשירים, אבל אף פעם
ואיך אסביר לכולם למה את לא באה לחגיגה של אמא שלי? שאל שחר, מבולבל, כשקולו רועד. תודה, היה ממש טעים, אמר, ודחף את הצלחת. עינב, אני חייב לדבר איתך רגע.
Life Lessons
Mi antiguo novio solía esconderme de sus amigos, porque, según él, no estaba a su altura.Lo supe desde el principio, pero aún así me quedé.
הסכמתי לשמור על הילד של החברה הכי טובה שלי, בלי לדעת שהוא בעצם של בעלי. החברה הכי טובה שלי, נועה, נכנסה להריון לפני ארבע שנים. באותה תקופה חייתי חיים רגועים
Me moría de la vergüenza al ir a la boda de mi hijo, sinceramente. Mi ropa ya pedía jubilación, y en cuanto puse un pie en la iglesia de San Sebastián
Life Lessons
היום אני בן 33, אבל עדיין עם בושה אני זוכר את מה שעשיתי כשהייתי בן 18, כמעט 19.הייתי סטודנט באוניברסיטת תל אביב, וחיי היו נוחים.אמנם לא היינו עשירים, אבל
Life Lessons
היום אני בת 33, אבל עד היום אני מתכווצת מבושה כשאני נזכרת במה שעשיתי בגיל 18, כמעט 19.למדתי אז באוניברסיטה, והחיים שלי היו רגועים ונוחים.
ומה אני אמור להגיד לכולם, למה את לא באה לחגיגה של אמא שלי? שאל ישראל במבוכה. תודה, יצא ממש טעים, אמר ישראל, דוחף את הצלחת הצידה. נעה, אני צריך לדבר איתך רגע.