«Det er umuligt ikke at elske sine børn», tænkte Maja, mens hun kæmpede sig frem på den snedækkede sti. Men kærligheden var kun en tom hældning.
Sidsel stod frosset i stedet. Hjertet hamrede i brystet. Hun gik videre og så, at der også manglede de største hvidkålshoveder. Næsten halvdelen af kålsæsonen
אי אפשר לאהוב את הילדים שלי, חושבת רויטל, חותכת את הדרך המושלית בשלג העבה שמקיף את צפת. היא מרגישה עייפות, כעס וחוסר אונים מתמשך, ולא נותר לה תחושת אהבה.
Det er svært at tænke tilbage på de dage, hvor jeg truende gik den snedækkede sti mellem de gamle almtræer i Nørrebro. Jeg havde altid sagt til mig selv
איאפשר שלא לאהוב את הילדים שלי, חשבה רחל, כשהיא מתפרסת בשבילים העקורים שהחלה מצופה שלג כבידת פפיה. אבל האהבה לא הייתה שם. היא חשה רק עייפות, כעס וחוסר אונים מתמשך.
היי, שמעת מה קרה עם יעקב אחרי שהוא הגיע לשבעים? הוא גידל שלושה ילדים, והאישה שלו, מריה, מתה לפני שלושים שנה. אחרי זה הוא לא נישא שוב לא מצא, לא הצליח
הוא הגיע לשבעים, שלושה ילדים גדלים על כתפיו, והאישה אהבה אותו לפני שלושים שנה ונפטרה. הוא לא נישא שוב המזל נטש אותו, וההזדמנויות נצמדו סביבו כמו ענני חורף בתל אביב.
Du må ikke invitere dem! Hører du? Under ingen omstændighed! Det er jo din fødselsdag. Femogtredive år en seriøs milepæl. Lad mig være. Jeg gider ikke se dem.
Jeg har nået min syttiende fødselsdag, efter at have opdraget tre børn. Min kone, Grethe, gik bort for tredive år siden, og jeg har aldrig giftet mig igen.
הוא חוגג היום שבעים ושנה, אחרי שגידל שלושה ילדים. האישה שלו, מרים, נפטרה לפני שלושים שנה, והוא לא נישא שוב. הוא לא מצא אהבה חדשה לא הצליח, לא ברזל, ולא היה מזל.