— Flyttemændene kommer om en halv time, — sagde min mand, Lars, mens han undveg mit blik og nervøst drejede bilnøglerne i hånden. — Mette, du skal ikke starte, vel?
— Flyttemændene kommer om en halv time, — sagde min mand Mads med øjnene sænket og nøglerne til bilen, som han nervøst tromlede på. — Mette, du må ikke starte, okay?
Mette Sørensen lagde røret og stirrede på telefonen, som om den var skyld i det hele. I toogtyve år som ejendomsmægler havde hun solgt lejligheder med
– Nå, Røde, skal vi så… – brummede Valdemar og rettede på den hjemmelavede snor af et gammelt reb. Han lynede jakken helt op til halsen og rystede sig.
– Nå, Rødtop, skal vi så af sted? – mumlede Valdemar og rettede på den hjemmelavede snor af et gammelt tov. Han lynede jakken helt op til halsen og frøs.
מירה כהן הניחה את השפופרת והביטה בטלפון כאילו הוא אשם. בעשרים ושתיים שנות עבודה בתיווך, מכרה מירה דירות עם חובות, עם בני משפחה רשומים, עם צנרת דולפת ועם
מירב כהן הניחה את השפופרת והביטה בטלפון כאילו הוא האשם. בעשרים ושתיים שנות עבודתה היא מכרה דירות עם חובות, עם קרובים רשומים, עם צינורות דולפים ועם נוף לבית קברות.
אורי מצא אותו בצד הכביש באוקטובר. הגור ישב על שפת הכביש, רטוב וקטן מאוד, והביט במכוניות החולפות כאילו חיכה למישהו מסוים. אורי נסע אז לבית במושב בשביל תפוחי
Mikkel fandt ham ved vejkanten i oktober. Hvalpen sad på kanten af landevejen, gennemblødt og helt lille, og kiggede på de forbipasserende biler, som om
Kære dagbog. Søren har ikke haft et arbejde i et halvt år. Han sover til middag og mener, at det er min pligt at forsørge ham. Så jeg sagde mit job op.