כששכן שלי דופק על הדלת בעשר בלילה, הוא אוחז בידו מפתח זר. אני לבד במטבח, שוטפת כלים. זה היה יום ארוך, וכל מה שאני רוצה זה שקט. כשאני פותחת, הוא עומד על
היא לא נתנה לו סתם כסף, אלא העניקה לו חיים חדשים הסיפור הזה מזכיר לנו שלחסד יש ערך שאין לו תחליף והערך רק גדל ככל שמשתפים בו. תקראו עד הסוף, ותנו ללב להתמלא באור.
ג׳וקים הג׳וקים שרוקדים כרגע בראש של תמר פוצחים בריקוד ההורה הכי סוער שאי פעם שמעתם. הם מסובבים רגליים באוויר ומוציאים קולות של “טם טם טם”
יום אחד הגעתי לבקר את אבא שלי בן ה-87 ודמעות עלו בעיניי. מצאתי אותו במטבח, מנסה בידיים רועדות להוציא דייסת גריסים קרה ישר מהסיר. הוא לא הדליק את הכיריים היה לו פחד.
תפסתי את אבי בן ה־87 במטבח. ידיו רעדו כשניסה לגרוף מהסיר דייסת סולת קרה. הוא לא הדליק את הגז פחד שישכח לכבות אותו, וייתן לי “סיבה”
שבת התחילה בטקס הרגיל שכבר הפך לשגרה אצלנו. עמוס עמד ליד תא המטען הפתוח של ה-SUV שלו, מסדר בסבלנות שקים מבד ריקים על גבי ארגז הכלים. הגב הכפוף, המעיל הדהוי
אני בן 62, וכבר כמעט ארבעה עשורים שאני מלמד ספרות בתיכון בתל אביב. חיי מתנהלים לפי שגרה קבועה: פיקוח במסדרון, שייקספיר, תה לא ממש חם, ומבול של חיבורים שצריך לבדוק.
לעולם לא אשכח את אותו ערב שבו חמותי החליטה להעניק לי משהו “מאוד מיוחד”. זה היה יום שלישי שקט ודירתנו הישנה בתל אביב התמלאה בריח של לחם טרי
לעולם לא אשכח את הערב ההוא, בו חמותי החליטה להעניק לי משהו “מיוחד מאוד”. זה היה ערב שלישי שקט, ובמטבח הישן התפשט ריח לחם חם מהתנור.
התגוררתי עם גבר שהכרתי במלון בריאות על שפת הכינרת. עוד לפני שהספקתי לשתף מישהו במה שקרה, קיבלתי הודעה מהבת שלי: “אמא, שמעתי שעזבת את הבית. זה בדיחה?”