אמא, בואי תעברי אלינו! למה שתהיי תמיד לבד? אצלנו יהיה לך טוב יותר, נוח יותר, ומישהו סוף סוף ישגיח עלייך כך אמרה לי בתי, נגה, כמעט כל ערב כשצלצלה לשאול
שיעור באנושיות שהיא תזכור לכל החיים אף פעם אל תשפטו ספר לפי הכריכה שלו, ואל תשפטו אדם לפי כתם על החולצה שלו. היום אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שממחיש עד כמה
אמרתי לא למשפחה שלי החלטתי. אני מעבירה את הדירה על שמו של יהונתן. זה בסדר מבחינתך, בת שלי? ירדן הניחה את הכפית. המתכת השמיעה נקישה כבדה בקצה הצלוחית. על שם יהונתן?
אחרי גיל חמישים, הפסקתי להאמין בכל דבר שקשור לרומנטיקה: עד שיצאתי לטיול לסינגלים בני חמישים פלוס ופגשתי את עודד כבר לא האמנתי באהבות גדולות.
Life Lessons
סבא איננו יותר נועה רק חזרה עכשיו מעוד נסיעת עבודה מתישה, וכל מה שהיא רצתה זה לבעוט את הנעליים, לפרוק מזוודה ולצנוח אל הספה. לא הספיקה אפילו להסיר את הגקט
Life Lessons
9 בנובמבר את לא תבואי אמר עידן, ולא הסתכל לעברי. הוא עמד מול המראה בכניסה וליטף את העניבה החדשה שלו. עניבה כחולה כהה, עשויה ממשי איטלקי כזה, שאני בטח לא
Life Lessons
רוני, את מוכנה כבר? אני אתעכב לבית הספר! נועה הנידה את החולצה האחרונה של יותם ותלתה אותה על החבל, שנמתח מעל המרפסת. המרפסת, שלא הייתה סגורה, קירותיה צבועים
Life Lessons
סבא כבר איננו נועה רק חזרה עכשיו מעוד שליחות מטעם העבודה, וכמעט לא הספיקה להוריד נעליים או לפרוק את המזוודה, כשקיבלה טלפון מאמא שלה. הקול של רבקה היה נרגש.
תקשיבי איזה סיפור יש לי לספר לך… בעלי פתאום התחיל ללכת כל יום לבית הכנסת. אני באמת חשבתי שהוא עובר איזו התעוררות רוחנית, שהוא חזר בתשובה או משהו כזה.
ניסינו להעביר את החפצים שלכם אל מחלקת האבידות העיר השוטר, אבל… החתול שלכם לוחמני למדי. לא נתן להתקרב. קחו בבקשה את הדברים והחתול. יש לנו מספיק עניינים