Bryderen ringede klokken syv om morgenen og sagde ét ord: hund. Mikkel fattede ikke, hvad en hund havde med nedrivningen af det gamle skur at gøre. – Hvilken hund, Viktor?
המנהל התקשר בשבע בבוקר ואמר מילה אחת: כלבה. יונתן לא הבין מיד מה הקשר לכלבה כשהשיחה הייתה על הריסת המחסן הישן. – איזו כלבה, אלי? – אדומה.
המנהל התקשר בשבע בבוקר ואמר מילה אחת: כלב. יונתן לא הבין בהתחלה מה הקשר לכלב כשהמדובר היה בהריסת המחסן הישן. – איזה כלב, אמיר? – אדום. בינוני.
כל חייו חלם יוסי על בן. אפילו שם כבר חשב – איתמר. אבל, ככה זה, בבית גדלו שלוש בנות… אשתו רונית לא איבדה תקווה: – תראה איזה יפות יש לנו!
—I morgen skal mine arbejdere skifte rør, de river alt ned til betonen. Så jeg skal bo hos jer i et ti-tolv dage, maks en måned, — sagde Tine og trillede
I morgen kommer håndværkerne for at skifte rørene, de river alt ned til betonen. Så jeg flytter ind hos jer. Ti dage, måske en måned på højst, erklærede
**Sørens dagbog** Hele mit liv har jeg drømt om en søn. Endda havde jeg valgt et navn – Tobias. Men sådan blev det ikke; vi fik tre døtre i stedet.
Du kan putte dine børn på feltsengene. De er unge, deres knogler er fleksible. Men Rune har brug for en ordentlig seng, han har dårlig ryg, sagde Mette
**5. juli kl. 22:15 – i sommerhuset ved Gribskov Sø** Det hele startede ved lågen til sommerhusområdet. Vi havde knap nok parkeret, før Sørine stod der
כל החיים חלמתי על בן. אפילו חשבתי על שם – יונתן. אבל הגורל רצה אחרת, ובבית גדלו שלוש בנות. אשתי רחל לא איבדה תקווה: – תראה איזה יפות יש לנו!