הבן שלי לא התקשר שלושה חודשים. חשבתי שהוא פשוט שקוע בעבודה. בסוף לא התאפקתי, לקחתי קו ישיר לראשון לציון, בלי הודעה מוקדמת. פותחת לי את הדלת אישה שאני לא
תקשיב, חייבת לספר לך משהו מהסרטים שקרה בשכונה ככה אחד כזה, עשיר צעיר, בסביבות גיל 25, בא עם מרצדס שחורה נוצצת ועוצר ליד בית קטן כזה בדרום תל אביב, בשכונה לא משהו.
יומן אישי, תשע”ד בשכונה שלנו, חיה אישה מבוגרת בשם תמרה גפן. אחרי שעברה התקף לב, בנה, רועי, הביא לה מתנה כלבלב זעיר, מגזע יקר ומיוחד, קטן וכמעט בלתי
ילדים מקולקלים – את קלקלת אותו! את מפנקת כל דבר אצלו, לא פלא שהוא עולה לך על הראש! נעמה, אי אפשר ככה! הילד יצא מקולקל לגמרי! כמו, בעצם, שגם אני חינכתי אותך…
נסעתי לטיול מאורגן לישראל עם קבוצת גמלאים לא ציפיתי לגדולות. סך הכל כמה ימים של סיורים, מעט תמונות למזכרת, קניות קטנות לנכדים. רציתי לברוח קצת מהשגרה
לעולם אל תשפטו אדם לפי הלבוש שלו את הלקח הזה למד אב יהיר אחד בדרך הקשה, ואני זוכרת את המקרה כאילו התרחש רק אתמול, אף שעברו כבר שנים רבות.
לעולם אל תשפוט ספר לפי הכריכה שלו ואותו לקח אחד האבות המתנשאים לא ישכח לעולם. **תמונה 1: מפגש במסדרון** הכניסה של אקדמיה פרטית נוצצת בתל אביב רחשה אור
לעולם אל תשפוט ספר לפי העטיפה שלו את השיעור הזה אב מתנשא אחד לעולם לא ישכח. **תמונה 1: ההתנגשות בלובי** הלובי של גימנסיה פרטית יוקרתית בתל אביב נצץ בוהק
חיים בדחייה אמא, אפשר לקחת סוכריה מהקופסה? רק אחת! בבקשה! נעה הסתובבה בחיוך ערמומי ליד הארון, לשם שולה החביאה את כל הממתקים שהצליחה למצוא בקושי רב. לא!
בחלום שמתחיל עם אורות לבנים מרצדים כמו דגים זוהרים במים הסוערים של תל אביב, בעלי, רפאל, מודיע פתאום על גירושים. עולמי מתבקע, הרצפה פוערת תהום מתחת לרגליים.