Life Lessons
“זה לא עובד ככה…” אבל הקול שלו כבר לא בטוח בעצמו. הילדה לא מזיזה מבט. העיניים שלה יציבות. חדות. “תספור איתי…
Life Lessons
תקשיב, אתה לא מבין איזה סיפור עבר היום במרכז רכיבה בבקעת אונו. היה רעש מטורף, ילדים צורחים, שמש דוקרת בעיניים, ודגלי ישראל מתנופפים ברוח.
עותק של האישה את בטוחה שזה לא יכביד עלייך? שאלה מירה מהסף, עם תיק כתף וחיוך מבולבל שמיכל אף פעם לא ראתה עליה. אני מבינה שזה לא נעים. אני מבינה.
Life Lessons
אור אחר הצהריים הציף באור זהוב את אולם הארמון הגדול בירושלים. נברשות קריסטל שטופות זהב נצצו מעל רצפת שיש מבריקה. אורחים מהודרים עמדו במעגל, לוחשים זה לזה
לפעמים מספיק רגע אחד כדי לחרב חיים, ופרט אחד קטן להחזיר הכול למסלול. היום אני רוצה לשתף ביומן שלי סיפור שעשה לי צמרמורת אמיתית. סצנה 1: כעס והאשמה בעלת
Life Lessons
Последняя просьба “לא, אני כבר לא אחזור הביתה…” נשמתי בכבדות, מתפתל מכאבים על האלונקה, בדרך לחדר הניתוח. “וגם את נעמה לא אראה יותר.
Life Lessons
רוח סתיו חלפה ברחוב השקט, מפזרת עלים זהובים לאורך המדרכה כמו הבטחות שנשכחו. בתוך המאפייה, אנשים צחקו והתחממו עם קפה טרי ומאפים, עטופים באור זהב של חיי היומיום.
ניסינו להעביר את הדברים שלך לחדר האבידות, אמר השוטר. אבל… יש לך חתול לוחמני במיוחד. לא נותן להתקרב. קח בבקשה את החפצים והחתול. יש לנו מספיק עבודה גם ככה…
“איך אפשר לרדת כל-כך נמוך? בתי, אין לך בושה? ידייים ורגליים יש לך, למה אינך עובדת?” כך נהגו לומר לקבצנית עם הילד, שעמדה בכניסה לסופר.
שוב ילדה? זה סוג של צחוק מהגורל!.. אצלנו במשפחה ארבעה דורות של גברים עבדו ברכבת! ומה אתה הבאת? אני באמת כזה גרוע? כאבא?.. ומה אתה חושב? עדי גררה חמותה.