— Dennis, hvem er det? Hvor kommer alle de mennesker fra? — Kirstens stemme dirrede, hun greb fastere om sønnens arm. Tanken strejfede hende: «Solgt.
נפגשנו במרפאה, בתור לרופא. באתי בגלל לחץ דם קופץ, והוא חיכה לתוצאות בדיקות. התחלנו לדבר. איתן היה אדם רגוע, איטי. שמונה שנים עברו מאז הגירושים.
Vi mødtes på lægehuset, i køen til lægen. Jeg var kommet på grund af blodtrykssvingninger, og han ventede på sine prøvesvar. Vi faldt i snak.
נפגשנו במרפאה, בתור לרופא. באתי בגלל עליות לחץ הדם, והוא חיכה לתוצאות בדיקות. התחלנו לדבר. יגאל התברר כאדם רגוע, איטי. שמונה שנים עברו מאז הגירושים.
נפגשנו במרפאה של קופת החולים, בתור לרופא. הגעתי בגלל עליות לחץ דם, והוא חיכה לתוצאות בדיקות. התחלנו לדבר. יגאל היה אדם רגוע, לא ממהר. עברו כבר שמונה שנים מאז שהתגרשתי.
לנכדה של שולמית מלאו עשרים, ובכל עשרים השנים האלה שולמית ידעה: הוא לא הנכד שלה. לא בנה של בנה. ילד זר שהכלה שלה הציגה כבנה שלה. בעוד שלושה ימים היא תחגוג
Hendes barnebarn var blevet tyve, og i alle disse tyve år havde Mette Hansen vidst: han var ikke hendes barnebarn. Ikke søn af hendes søn.
לנכדה שלה מלאו עשרים, וכל עשרים השנים האלה חנה ידעה: הוא לא הנכד שלה. לא הבן של בנה. ילד זר שהכלה הציגה כבן משפחה. בעוד שלושה ימים ימלאו לה שבעים – והיא
בנכד שלה מלאו עשרים, וכל עשרים השנים האלה חנה ברק ידעה: הוא לא הנכד שלה. לא הבן של הבן שלה. ילד זר שכלתה הציגה בתור בנה. בעוד שלושה ימים היא תמלא שבעים
בגיל 68 הפכתי לבלתי נראית בעיני המשפחה שלי. ואז הם נזכרו בי. בעלי נפטר כשהייתי בת חמישים ושלוש. לא ממחלה, לא מתאונה. משחיקה. ככה הרופא הסביר לי.