Mamá, sonríe
A Arancha no le gustaba cuando las vecinas venían a pedirle a su madre, Ana, que canta…
Mamá, sonríe Marina siempre sentía una incomodidad extraña cuando las vecinas cruzaban la plaza y tocaban a su puerta, pidiendo a su madre que les cantara algo.
יונתן עמד ליד הקופה בחנות הפארם ברחוב אלנבי בתל אביב, ופתאום הרגיש לראשונה זה שנים שהוא לא שולט בכלוםלא בשוק, לא במספרים, וגם לא בגורלות.
לאמא שלי, שרה, יש כבר שבעים ושלוש שנים. אחרי שהתאלמנה, ההחלטה להביא אותה אלינו הביתה מרמת גן לתל אביב הרגישה ברורה ומתבקשת. היא כבר לא יכלה להסתדר לבד
יום 1, סופר-מרקט ביפו עמדתי מול הקופה בסופר השכונתי ביפו ופתאום הרגשתי שאני מאבד שליטה. כל השנים בחדרי ישיבות, במספרים, בהחלטות של מיליונים ובסוף, דווקא
Life Lessons
יש לי זיכרון מימים רחוקים, כשמלאו לי שבע עשרה, ואבי עזב אותנו. אמי עבדה קשה בשני עבודות בתל אביב, ולא השתכרה הרבה שקלים. חסכנו בכל דבר שרק אפשר.
¿Sabes, la última vez que mi vecina jubilada vio a su hijo fue hace más de seis años? Le pregunté, casi sin querer, ¿hace cuánto no hablas con tu hijo?
” תסתכלי על עצמך, למי את כבר צריכה בגיל חמישים ושמונה?” זרק מיכאל בעוזבו, והוא אפילו לא הביט בי. החגורה של השעון היקר זה שאני הענקתי לו ליום
מיה, המיליון והשבועה מילדות עמדתי ליד הקופה בסניף של שוק “רמי לוי” שבדרום תל אביב, ופתאום הבנתי שאחרי שנים של שליטה במספרים, שווקים והשקעות
Life Lessons
כשמלאו לי שבע עשרה, אבא שלי עזב אותנו. אמא שלי עבדה קשה בשני מקומות, ועדיין השתכרה מעט מאוד. חסכנו בכל דבר אפשרי, אפילו פירות וממתקים היו אצלנו רק בחגים.
יומן אישי, יום ראשון, תל אביב “הסתכלי על עצמך מי בכלל תרצה אותך בגיל חמישים ושמונה?” זה מה שאמר לי אלון כשעזב, בקור רוח בלתי נסלח.







