Life Lessons
האוטובוס הישן נעצר בתחנה, מקפיץ ניחוח דלק עז וחורק דרכו אל החשכה, משאיר את אילנה לבד. הכול נשאר כמו בחלום הסוריאליסטי הזה הכביש מושהל באפלה, בוץ שחור ובוהק
12 בינואר היום יצאתי למשימה עם המשאית בכבישי הארץ, למרות שזה חג – ט”ו בשבט, בכל זאת הייתי צריך להעביר סחורה לדרום הארץ. אמא הכינה לי בוקר פיתות
Life Lessons
הסובארו הישנה השאירה אחריה ריח בנזין כבד, וידיה רועדות קלות כשהתפזרה בענן אבק בהמשך הדרך והותירה את יעל לעמוד לבדה בצומת עתיקה. הכול סביב שמר על אותו טשטוש
מיטת בית החולים שהביאה לסיום הילדות שלה היא הייתה בת שתים-עשרה כשהילדות שלה התפוגגה לא במגרש המשחקים ולא בכיתה, אלא על סדינים קשים ומלבינים בבית חולים
הנערה עם התמונה האחת ראיתי אותה כבר ביום הראשון. היא ישבה על המיטה הצמודה לקיר, מבטה נעוץ באצבעותיה. לא זזה. נשארה מנותקת מהרעש שברקע ותמיד היה פה רעש
Life Lessons
תקשיבי, אני חייבת לשתף אותך במה עבר על איילת. אז תשמעי היא ירדה מהאוטובוס הישן בתחנה של הכפר, עם כל הרעש והעשן של הדיזל, והאוטובוס מיד המשיך בדרכו ומשאיר אותה לבד.
Life Lessons
נועה עומדת יום שלם ליד הכיריים, מתרוצצת בין הסירים. שיחת טלפון נשמעת מהדלת. משפחתו של יובל הגיעה, מתיישבים סביב השולחן. אז איפה הבשר? שואלת הדודה.
מתן הגיע לעוד קריאה. פתח לו את הדלת ילד כבן עשר ואיתו ילדה קטנה. אמא תיכף תגיע, תיכנס! הברז במטבח מטפטף, אמר הילד. מתן נכנס, תיקן את הברז.
נסעתי לטיול מאורגן לישראל עם קבוצת גמלאים לא ציפיתי שדווקא בצלו של מגדל דוד בירושלים אפגוש גבר שיחזיר לי את ההרגשה שאני צעיר. הלכתי לטיול הזה בלי ציפיות
Life Lessons
האקס נזכר שהוא אבא היא ראתה אותו רגע לפני שבכלל הספיק לומר משהו. שבע שנים. שבע שנים שלפעמים דמיינה איך יתנהל המפגש הזה, אם יקרה בכלל. את התרחישים, בחלקם