שאול זרק את התיק של מרים ישר בכניסה. בקבוקי תרופות נשפכו החוצהמרים עבדה כאחות בבית חולים, תמיד נשאה קצת תרופות למקרה הצורך. זהו, פסק בקור רוח.
Life Lessons
יומן אישי, יום חמישי בערב היום ב”מסעדת יפו העתיקה”, שאצלנו תמיד מריחים בה בשמים יקרים, כמה פירורי פטריות כמהין והרבה כוח. בדרך כלל אף אחד לא
הקרן האחרונה על ראש מחלקת הפנימית כולם שמו עין: הגברים הביטו בה בסקרנות, והנשים בעיניים מלאות קנאה. היא, אישה רזה, גבוהת קומה, בעלת עיניים כהות וחדות החלוק
Life Lessons
אישה, 63: אחרי שבע שנים לבד, נתתי לגבר להיכנס לחיים שלי. שלושה חודשים אחר כך – כבר התחרטתי שבע שנים חייתי לגמרי לבד. כלומר, אם לא סופרים את החתול
כלה חנה ארזי הניחה על השולחן המהודר מגש גדול של עוף בתנור ונשפה עמוק. בכל רגע יגיעו הבנים עם הכלות. לא מזמן התחתן בן הזקונים, החתונה הייתה מאוד צנועה.
מתוקה שלי, תני לי בבקשה רבע כיכר לחם, מחר אחזיר לך את הכסף. הראש שלי מסתחרר מרעב… אבל גברת, זה דוכן לחם, לא לוקחים פה בקבוקים. את יודעת לקרוא?
אני נוסעת לביקור אצל גבר בן 62 בבית הנופש שלו. זה כבר חצי שנה שאנחנו יחד, והוא מזמין меня ליישוב קטן מחוץ לתל אביב. זה מרגיש מהותי; אחרי הגירושין לא פגשתי
התקווה לא נעלמה בבת אחת. עברו להן שנים-עשר חודשים שלמים בלי אף ידיעה עליו… חיפשנו אותו בכל פינה אפשרית. תלינו שלטים, התקשרנו למכלאות, יום יום וכמעט בלי שעה מנוחה.
הבן שלי הביא הביתה כלה. ברגע שראיתי את פניה ושמעתי את שמה, התקשרתי מיד למשטרה… הרגשתי כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליי. הכרתי אותה. הו, כמה טוב הכרתי אותה.
תסלחו לנו, פתח אחד הקצינים, בעיניו ספק התנצלות ספק מבוכה אבל הגברת הזו טוענת שהחתול שלכם קפץ למרפסת שלה, תקף אותה ואחר כך גנב לה את הגור…