את לא משפחה שלי, אמרה חמותי וסכלה את הבשר חזרה בסיר. אורלי נעמדה ליד התנור, מחזיקה צלחת שכבר הייתה רווית רוטב קארי שהכינה רבקה נעמי. חתיכות הבשר נעלמו
את לא ממש משפחה, אמרה חמותי והחזירה את הבשר לתוך הקערה. אורית נתקעה ליד התנור, אוחזת במזלג. על צלחתה נותר רסק גולאש שהכינה רבקה פטריבנה זה עתה.
אתה לא קרוב משפחה, אמרה חמותי והחזירה את הבשר לסיר. אורלי קפאה ליד התנור, מחזיקה צלחת עם שאריות הרוטב שהכינה רבקה פטרוולד. נתחי הבשר נעלמו בתבנית אחת אחרי
Kære dagbog, I dag gik der en ny runde i husstanden, som om alting pludselig ville blive revet fra mig. Jeg hørte min svigerbrors søn, Mikkel, råbe højt
Kære dagbog, Livet har altid fulgt den samme stille rytme: opdrage min søn, bygge et hjem og stå ved min elskede mand. Kirstine valgte selv Mikkel blandt
היי, מה קורה? אני רוצה לספר לך את הסיפור של תמר, בדיוק כמו שסיפרתי לחברות שלנו, אבל עם ניחוח ישראלי. החיים טוֹסְטוּ כמו שעון קיר לגדל בן, לבנות בית, להיות ליד בעל האהוב.
Freja, dine børnebørn har revet alle mine blåbærbuske ned! sagde hun, mens hun så på den tomme krat. Hvad så? Børn er jo bare børn. De har ødelagt hele min høst!
זוהרה, הנינים שלך קרעו את כל שיחי האוכמניות! השכנה אפילו לא קיבלה הפתעה. ומה למדת? הילדים הם הילדים. אילו? הם חרסו את כל הקציר שלי! טוני, למה את מתעצבן?
חנה, נכדייך קיצצו את כל שיחי האוכמניות! אפילו השכנה לא התפעלה. ומה עם זה? אלה רק ילדים. מה זאת אומרת? הם הרסו את כל הקציר שלי! טלי, למה את מתעצבנת?
החיים רצו בקצב הרגיל: לגדל בן, לבנות בית, להיות לצד בן זוג אהוב. תמר בחרה במיכאל מתוך כל הגברים רק הוא נגע בלבה. אחרי שחזר משירות צה”









