Author: Alejandro García
16 ביוני הזמנתי שולחן לעשרה אנשים ליום הולדתי ה-80 במסעדה אהובה בהרצליה. חיכיתי בשמלה חגיגית ששמרתי לאירועים מיוחדים, ועם סרט מנצנץ על הכתף שכתוב עליו: “
Life Lessons
המקום שלך אמא, מה את עושה?! את השתגעת?! ירדן כמעט התחילה לבכות כשראתה את אמא שלה מעיפה מהארון את הבגדים הדלים שלה. השמלה האדומה עם הנקודות, האהובה עליה
ציווי תנאי הצעת נישואים? הוא הציע לך נישואים, יעל? את השתגעת? על מה יש לחשוב בכלל?! תמר, זה לא כזה פשוט… מה כבר מסובך? תמר זורקת את הדסה על הכיסא ומתיישבת. יו!
אני איתך עומר, אני לא יודעת מה לעשות! היא לא מוכנה להקשיב לאף אחד! נתקעה לה שהיא מתכוונת ללדת! איזו ילדה, עומריק? מה פתאום עכשיו? היא בסך הכל בת תשע עשרה!
אישה טובה. איזו אישה טובה. מה היינו עושים בלעדיה? ואתה משלם לה רק אלפיים שקל בחודש. דבורה, הרי רשמנו על שמה את הדירה. יצחק התרומם מהמיטה והתהלך בהיסוס אל החדר הסמוך.
היום, זה היום האחרון של הכלב שלי, והוא יושב מולי בשקט, עם עיניים דומעות. הוא שוכב על הספה שתמיד הייתה שלו. בעצם, זו הייתה הספה שלי. אבל לפני כמעט תשע שנים
Life Lessons
Последняя просьба “לא, אני כבר לא אחזור הביתה…” נשמתי בכבדות, מתפתל מכאבים על האלונקה, בדרך לחדר הניתוח. “וגם את נעמה לא אראה יותר.
В затишье 1943 года, в небольшом мошаве на севере Израиля, носила Дנה Коэн траур по погибшему на фронте мужу с таким достоинством и благородством, что
Life Lessons
מאוחר מדי למרוד את יודעת מה את עושה? הקול של עינב היה יציב, כמעט שטוח, ואיכשהו, השקט הזה היה הרבה יותר מפחיד מכל צעקה. מבינה מה המשמעות של זה לכולנו?
לא עזבתי את בעלי בגלל שהוא בגד בי. עזבתי כי במוצאי שבת הוא הקשיב לריאיונות עם שחקני הכדורגל אחרי משחק, בזמן שכלבנו עבר התקף אפילפסיה על השטיח בסלון. ועוד יותר –