Author: Alejandro García
יום שלישי, 31 בדצמבר היום חזרו על עצמו כמה סצנות משנתיים קודמות, והייתי צריך לרשום אותן כדי שלא אפסיד את המשמעות האמיתית של מה שקרה. יש לנו בעיה, בקרוב
יום שלישי, 12 באוגוסט 2024 היום קיבלתי שיחה של שׁולמית היא קיבלה החלטה חדחד ערכית שלא לחיות איתי יותר. היא דרשה ממני להעביר את ההודעה לביתיאמא, נטע סטפנוביץ’
**יומן, 10 ביוני 2026** היום ישבנו אני והאםחמה על המיטה הישנה בחדר הקטן שלנו בכפר שומרון. שנינו לבושים בחום, חורף קפואתי חודר דרך החלונות, והמחיצה החמה
אַתְּ לֹא חֲבֵרָה שֶׁלָּנוּ, אָמְרָה חַם הַמּוֹלֶדֶת וְהָשִׁיבה אֶת הַבְּשִׂירָה לְתַרְנְקָלָּה. אורלי עומדת קִבּוּד לְפִי הַתַּנּוּר, בְּיָד שֵׁרֶה רֵיק.
היי, אז שמעת? אתמול הייתי עומדת לפני השער הקטן של הבית המשפחתי, משענת את הגב על גדר חביות. רצהתי מהר מהאוטובוס, מרגישה כאילו נשרפתי, ולא היה לי עוד כוח.
קארין, אני לא מבין למה את מתעקשת, אמרתי. שום דבר מיוחד, השיב אלכסנדר. רק רוצה להיות לבד קצת, לנוח. תלכי לכפר, תשתה משקה קר, תורידי כמה קילוגרמים.
כאשר הנכדה שלי גרורה אותי מהבית אחרי שהייתי בת שמונים נישאתי שוב, הבנתי שאין לי עוד סיבוב להמשיך סובל. יחד עם הבעל החדש, אלון, תכננו תוכנית נועזת שתזכיר
היום אחרי שיעורים הייתי במרכז הקסום של גן העיר, והייתי עם החברה אורלי, כשפתאום ניכר לנו זוג מבוגר מתקרב. הוא לוחש למשתתפתו באוזן, והיא מחייכת בשמחה.
– לא מאמין בזה! החבר הכי טוב שלי הוא אביו של אורן! יותר מארבע שנים טיפל בבנו ולא חשב שהילד אינו שלי.
יומן13מאי2026 היום אני שוכבת על הכרית ומחשבת על כל מה שקרה. קשה לי להאמין שלפני יותר מארבע שנים הייתי האמא שמטפלת בבני הקטן, מבלי לדעת שהוא לא שלי.
דפיקה קלה נשמעה על הדלת. קפאתי במקומי. מי ייגיע בשעה הזו? צעדתי קדימה ופתחתי במקצת. בפתח הציף מבט העיניים המודאגות של הרבית הרבת שנים של הבית, רחל.