Author: Hazel Tang
את לא יותר בתי. מי הוא וממאין הוא אינו ידוע. מתביישת בי. עוברת לגור לבית של סבתי ותחייה כמו מבוגרת. תרגישי אחראית למעשייך. נועה, שמעת? הגיעו למשתלמת אנשי
אורית שונאת את כולם, ובפרט את אימא שלה. היא בטוחה שכשהיא תגדל ותצא מהבית יתום, היא תמצא אותה בלי שום קושי. היא לא מתכננת לרוץ אל הצוואר של אימא ולצעק: שלום, אמא!
אלול, תמר, את לא יכולה להגיע, אני מרגישה רע. דני ונעמי השאירו לי את קיריל והלכו לביקור, ולא מצליחים לחזור אליהם. שוב השאירו? מה קורה כאן!
5דצמבר 2023 היום חזרתי לתל אביב אחרי חיי קיץ בקיבוץ. עם צעדיי מהתחנה, ירדתי מהפלטפורמה אל פני הרחוב הראשי, עברתי על פני האוטובוס שעצר לפני בית קפה “
«האם באמת האישה הזאת האם היא אשתו של האישה שהיתה רודפת אותו כמו חיה בר? שאלתי בקול חורק. מילותיה: «אתה טעות נעוריי» נשמעו בעיני כאילו היו חריקות מחורבות של הלב.
28 ביוני2026 היום חזר הזיכרון למספר שבועות לפני שהדלת של בתי נועה נפתחה בפעם האחרונה על פתח דירת החדרדוד שלי בתל אביב. רק לפני חצי שנה, אחרי ששישים שנה
יומן, 5 ביוני 2026 היום ערב היה מלא במתח ובלבול, והיה לי צורך לשבור את השתיקה ולרשום מה קרה. במטבח הקטן של הבית בתל אביב, עמדתי על הכיריים והכנתי פנקייקים.
אמא, אבא היה צודק כשאמר שהמוח שלך לא עובד במלואו! עכשיו אני רואה בעצמי שאת משוגעת. לא ניסית לקבל טיפול? רות כהן הביטה בתמיהה בבנה. תמיד היה לו характер
אמא, את באמת מתכננת להעביר לנו את הדירה לבן של אחי? ואז תבוא לגור איתי? לא אודיע לך! אל תחשבי כך! אמא, את מתכוונת לעצמך? אתה שומעת את עצמך?
היום, 27ביירו, 2026 אמא, כתבת לי תמיד: תתאמי, בתי, כשאת בחיוך של משפחה אחרת, יש להכיר ולכבד את מנהגיהם. אבל איך אפשר לשמור על שלווה כשכל הדברים סביבי נראים כמו טירוף?









