אמא, את באמת מתכננת להעביר לנו את הדירה לבן של אחי? ואז תבוא לגור איתי? לא אודיע לך!
אל תחשבי כך! אמא, את מתכוונת לעצמך? אתה שומעת את עצמך? הוא יגרש אותך מיד, את לא מבינה?
טזילה, אל תווכחי איתי! החלטתי כך!
בתחילה האמא נלחמה לשמור על עצמאותה ולשדר בטחון במילים שלה. אחרי כן היא פרצה בבכי, כי בעומק הלב היא ידעה שהיא מתנהגת לא צודק כלפי בתה.
העניין היה שהבן, מתן, אח קטן של טזילה, תמיד היה אהוב ליבה. כך קרה שמריהם כהן הביאה אותו לעולם כשהייתה כבר עוברת שלושים. וטזילה קיבלה את חייה במאמץ רב ובקושי.
ולכן הייתה התייחסותה לבתה “היי, טוב, ככה”. היא חינכה אותה כמעט באופן בלעדי, כי מריהם כהן באותן שנים ניתנה הבטחה לסיים לימודים באוניברסיטה.
מתן, לעומת זאת, תוכנן כבר כשמרהמת בפעם השנייה נישאה והחלה לחוות אמהות. טזילה חוותה את כל זאת בבהירות, אך לא הבינה מדוע האם שיתפה אותו עם אחיה כך בגלוי.
בדרך כלל ההורים מנסים להעביר זאת בעדינות, אבל כאן האם אפילו לא הסתרה את העובדה שמתן היה קרוב אליה יותר.
ואז הגיע הרגע שבו היא הפתיעה בטענה שהקשר בין אח לאחות לא היה חם אף פעם. זה היה מוזר אף הוא אולי היו לכך סיבות?
מאז ילדותו של מתן קיבל כל טוב. בזמן שטזילה נאלצה להסכים עם מה שיש וללא תלונה. וכסף תמיד נתרם לו בכמות גדולה יותר הוא גבר, כך צריך להיות. שהייתה לו כמה שנים פחות מטזילה לא נחשבה לשום דבר.
זכור! מתן, כשיגדל, הוא יתפרנס ויתחזק את משפחתו. ועד אז חובתי לעזור לו!
אמא, מה איתי?
ומה איתך? תפקידך להינשא ולהתלות באדם אחר כך חיזקה האם, כשהיא שמלה על השולחן.
טזילה נטלפה ולא רצתה להיות תלויה בבעל ולגדול כאישיות עצמאית, כולל מקצועית.
מה שטיפשת מבזבזת, דבר על כבוד! איך את לא רואה את זה מצחיק?
מה מצחיק?
שלפחות מישהו במשפחה שלנו לא חשב כך.
אם כך, אהיה הראשונה.
טזילה לא הבינה את לוגיקת האם ולא רצתה ללכת בעקבותיה. דרך זו הביאה אותה לבסוף לעבור לדירת שכירות. הצעד הזה היה לה כאילו נשימה של אוויר צח, כי השהייה תחת אותה קורת גג עם אח ועם האם הפכה לבלתי נסבלת, והקושי רק גדל ככל שהיא הזדקנה.
אבל גם הם לא התאכזבו. במקום שגרו נוצרו יותר מקום. חמש שנים חלפו. בטובזמן זה טזילה הצליחה לרכוש דירה באשראי משכנתא ולשלם אותה במלואה.
באותו הזמן מתן עדיין גר עם האם והכניס לדירה את אישתו אליזה. כמה חודשים לאחר מכן נולד להם הילד, נועם.
האם, מריהם כהן, הייתה טבעית של אדם שמסתפק במה שיש לו, ועמדה על כך עד זמן מה.
את מדמיינת, בניה, השכנה שלנו קנתה מדיח כלים. לא בעצמה, כמובן, הילדים קנו לה.
זה טוב.
גם לי כדאי, רק שאני מפחדת מהקפצון!
למה?
כי למתן כרגע קשיים בעבודה. עלולים לחתוך לו ותצטרך לחפש חדשה, ואליזה, האישה, נמצאת בחופשת לידה וקיבלה קצבה מינימלית.
בנוסף, מתן היה ידוע שלא אוהב לחלוק כספים. הוא מרוצה לחיות על תמיכת האם, כאילו המזונות במקרר מופיעים באוויר.
מתן, מתי תתעורר המוסר? קראה טזילה כשפגשו במקרה בסופר.
הוא חיפש פחיות בירה ושבצל לפני משחק כדורגל.
מדוע הטענות האלה?
תעזור לאמא בכסף! הפנסיה שלה איננה בלתי מוגבלת. היא קונה את כל המוצרים בכספה שלה!
מתן הפנה מבט לצד אחר, כי הוא הבין שמנה טזילה צודקת.
מה אתה מקבל מהכל הזה? אתה לא גר איתנו.
אני מצטער על האמא!
תדאג לעצמך. אין לך משפחה, אין לך בעל, היא מתלוננת על אחרים!
הוא הלך, וטזילה נשארה במצב הקפאה. הוא ידע בדיוק איך לחדור ללב ולפגוע ברגישות, וניצל זאת לחזק את מצבו.
כך, בגיל חמישים ושלוש, טזילה עדיין לא נישאה. בן זוגה לשעבר בגד בה והיא איננה מוכנה להתחיל קשר חדש.
נערה, תרצי עזרה? שאלה המוכרת בחנות.
לא, תודה, הכל בסדר.
טזילה ידעה שהיא עושה את הדבר הנכון. מתן כבר איננו נער, הוא גבר, אב לילד החדש שלו, ולכן חייב לשאת באחריות במקום לשבת על גב האם ולחיות רק למען עצמו.
טזילה, איך העזת להגיד לו כך? החלה מריהם כהן את ויכוחה.
אמא, רק אמרתי אמת והגנתי עליך.
האם ביקשתי זאת ממך? דרך האמצע, מתן הרים קולו והציל צעקות בכל הדירה. יש לנו תינוק, את לא מבינה?
בגלל שאני? מה הקשר?
טזילה לא ידעה איך להגיב למילות האם.
וגם לא היה צריך להגיד לו זאת. אתה יודע כמה הוא רגיש.
האם מדברה על מתן בלי לחשוב על רגשות בתה, האהובה עליה. גם כשטזילה נקטה בעמדה כדי להגן על האמא, היא נשארה אשומה.
חצי שנה אחרי האירוע טזילה לא מדברת איתם יותר, לפתע הטלפון של האם צלצל וביקש מביקור. במעגל הזמן, בדירה לא השתנה דבר ואף מדיח כלים לא נרכש.
איפה מתן והאישה?
הזמינו אותם לחגיגת יובל, ואני כאן עם נועם. אתה רוצה תה?
לא, אמא, אני לא רוצה. את רוצה לדבר איתי?
כן, קיבלתי החלטה חשובה. אני רוצה להעביר את הדירה לבן של אחי.
טזילה קיבלה בתחילה שהאם צוחקת או שבודקת את תגובתה.
אתה מתכוונת להעביר לנו את הדירה המשותפת לבן של אחי? אמא, את בטוחה?
טזילה, אל תווכחי! כך החלטתי!
טזילה ניסתה להסביר שהמעשה יביא לתוצאות קשות, אך מריהם כהן נדבקה בעמדתה.
אז בנוסף שאתה משרת את כולם כאן, את רוצה לשנות בעלות?
רק עוזרת.
ומה אליזה עושה כעת?
היא עם הילד. את יודעת, זה יותר קשה מכל עבודה.
זה אליזה אמרה? אני רואה אותה מפרסמת כל הזמן ברשתות.
את לא מבינה, טזילה! כי אין לך ילדים, את מקלה על הדברים.
טזילה הבינה שאינה צריכה לבוא. חצי שנה ללא קשר, ללא שינוי.
ראיתי שהגעת ברכב חדש. קניתי באשראי? שאלה האם.
קניתי במזומן.
אפילו, את לא עזרת לאח? שמעת שהוא נחתך מעבודה, הוא מחפש עבודה והכסף דק.
היא המשיכה לתהות על מתן, כי הוא לבסוף קיבל אחריות על משפחתו.
למה הרמזת?
לא מרמזת, אני מדברת ברור. היה צריך לקנות מיטת תינוק, כי נאלצנו להשתמש במיטה ישנה. בנוסף, אני צריכה מדיח כלים, הידיים נמאסות לשטוף כלים.
יש לי זמן, אמא.
טזילה יצאה, אבל האם המשיכה להתאבל. לפני שהלכה, היא הציצה שאלה אחת.
אם תעבירי את הדירה לבן של אחי ולילד שלו, הם יגרשו אותך. לאן תלכי לאחר מכן?
מריהם כהן המשיכה לשמוע את בתה.
אה, טזילה, כמה את עקשנית! נועם הוא הנכד היחיד שלי! מאתך לא תצמח נכדים, ואת בכלל לא תתחתן. אבל אני לא מופתעת. האופי שלך קשה, רק לחשוב על עצמך!
אחרי המילים הללו נעלמה מרצונה של טזילה להוכיח לאמא דבר. היא חשבה שאם הם כל כך מדהימים, שיקנו לה מדיח כלים. והיא תדאג לעצמה. זה לא היה קל, אבל לא היה ברירה. מריהם כהן קיבלה החלטה מזמן.
כך זה היה. כפי שמוטלת, כך מתרוצצת! שכחת, שעקב הצער לא רחוק.
מה אתם חושבים? כתבו בתגובות, עשו לייק.
