HE
כשנורית נכנסה לחדר החקירות הקטן שבבסיס חיל האוויר בדרום, לא היה בה שום סימן ללחץ. היא התיישבה מול מפקד הבסיס, אלוף־משנה יאיר לוי, והניחה את ידיה על השולחן בשקט גמור.
HE
צליל הפח המתקפל היה הדבר הראשון ששמעתי. אחר כך הגיעה דממה עמוקה, כבדה, כזו שבולעת הכול חוץ מהכאב. התעוררתי תחת אורות ניאון קרים בבית החולים איכילוב, עם
HE
האישה הזקנה עצרה את הכיסא הממונע הישן שלה מול שער הברזל המסוגנן. זו הייתה אחוזה מטורפת בהרצליה פיתוח, מוקפת דקלים, בריכה כחולה ואבנים לבנות, אבל ליבה של
HE
אני וטרינרית במרפאה קטנה בשכונת קריית אליעזר שבחיפה. באותו יום חמישי כבר הורדתי את התריס לחצי, המזגן כבה לפני שעה והאוויר עמד דחוס ומלוח.
HE
בשעה שמונה וחצי בערב נשמע במטבח שלי צליל קריעה, חד כמו סכין על לוח זכוכית. ידיה של יוכבד אחזו בחלוק הלבן שלי, קרוע לגזרים, והיא צרחה מולי: "
HE
השמועות התחילו עוד לפני שהאמבולנס הספיק לעצור בכניסה לאולם. מישהו לחש שליאת פשוט לא אכלה כל היום בגלל ההתרגשות. מישהי אחרת טענה שראתה את עידן בוכה בשירותים
HE
הכול התחיל ביום שלישי אחד, כשנכנסתי למוסך של בני כדי לשאול מברג. לא תכננתי לחטט. לא תכננתי למצוא כלום. אבל החיים לא שואלים אותך מה אתה מתכנן.
HE
תמר לוי לא תכננה לנשק זר באותו ערב. היא תכננה לשרוד אירוע יוקרה של משרד רואי החשבון, לזייף כמה חיוכים, לשתות כוסית שמפניה, ולהיעלם הביתה בשלום.
HE
בעין כרם כולם הכירו את הבית הקטן בקצה רחוב המעיין. חלונותיו היו מוגפים תמיד, הטיח התקלף בגושים גדולים, ועץ הזית בחצר הקדמית התכופף ברוח כמו אדם זקן שהתייאש לעמוד זקוף.
HE
עוד לא הספקתי להוריד את החלוק של בית החולים, ואורי כבר עמד לידי עם מכנס מחומט ביד. מאחוריו, על הספסל במסדרון של מחלקת יולדות ברמב"ם, אמא שלו מיכל