“הקציצות שלך? אפילו כלב לא היה נוגע בהן,” צחק האיש וזרק את האוכל. היום הוא אוכל במטבח הציבורי לחסרי בית שאני מממנת. הצלחת עם ארוחת הערב עפה לפח.
תשמע, מה הוא אמר לי? “את הקציצות שלך? אפילו כלב לא היה נוגע בהם,” הוא צחק וזרק את האוכל לפח. ועכשיו הוא אוכל במטבח ההומלסים שאני מממנת.
Kære dagbog. “Far lever af mine penge” – de ord fik mig til at stivne af rædsel. “Far lever på vores bekostning”
“Mor lever af mine penge.” De ord fik mig til at stivne af rædsel. “Mor lever på vores regning” – den sætning ramte mig som en
Mor lever af mine penge – de ord fik mig til at stivne af rædsel. Mor lever på vores regning – den sætning ramte mig som et iskoldt slag.
תשמעי, המשפט הזה עדיין עומד לי מול העיניים: “אמא חיה מהכסף שלי.” המילים האלה השאירו אותי קפואה מאימה. “אמא חיה על חשבוננו”
“אמא חיה מהכסף שלי” – המשפט הזה גרם לי לקפוא באימה. “אמא מתפרנסת עלינו” – הוא פגע בי כמו אגרוף קפוא. עד היום אני לא שוכחת את היום
אמא חיה מהכסף שלי – המלים האלה הקפיאו אותי באימה. אמא חיה על חשבוני – המשפט הזה היכה בי כמו מהלומת קרח. גם היום, במבט לאחור, אני לא שוכחת את היום ההוא
„Hvor har du det billede fra?” Jonas blegnede, da han så billedet af sin forsvundne far. Da Jonas kom hjem fra arbejde, vandede hans mor blomsterne på altanen.
„Hvor har De det billede fra?“ Jonas blegnede, da han så billedet af sin forsvundne far. Da Jonas kom hjem fra arbejde, stod hans mor, Jytte, og vandede