VesperUm

הגן נראה שליו מדי בשביל שקר. אור ערב רך הסתנן בין הענפים בטלאים של זהב דהוי. העלים רפרפו בעדינות מעל שביל אבנים. האחוזה שמאחורי הספסל עמדה שקטה ויקרה

הגן נראה שלו מדי בשביל שקר. קרני שמש אחרונות נסננו מבעד לענפי הזית ויצרו כתמי זהב רכים על הרצפה המרוצפת. העלים רפרפו בשקט מעל השביל, הבית הגדול שמאחור

הגן נראה שליו מדי בשביל שקר. קרני שמש אחרונות חצו בין ענפי העצים והטילו כתמי זהב רכים על השביל המרוצף. העלים רשרשו בעדינות מעל האדמה, מרככים את השקט.

הרחוב בערב התלאביבי זרח באור רך, כזה שמסתיר כאב ממש מול העיניים. שרשראות אורות קטנות נמתחו ממעל כמו כוכבים חמים. חלונות הראווה של החנויות פיזרו זהב על המדרכה.

הוא חשב שהוא נותן רק ארוחה אחת לילדה רעבה. זה הכול. רק קופסת קרטון לבנה מהמסעדה. רק מחווה קטנה של חסד מול מסעדה מוארת ברכות ברחוב צדדי בתל אביב.

יומן אישי שרון, 63 כבר שבע שנים שאני חיה לבד. טוב, לא ממש לבד יש לי את החתולה שלי, תיקווה, ולפעמים חברות קופצות אליי לקפה או תה בשישי. החיים שלי זרמו בשקט

הם חשבו שהיא עוד ילדה עזובה שנכנסה רק כדי לאכול משהו עד שהיא פתחה את כף ידה, והאדם העשיר ביותר באולם איבד את הנשימה. הכול נוצץ נברשות, כוסות קריסטל, יהלומים

הם חשבו שהיא עוד ילדה מהרחוב שבאה לחפש משהו לאכול עד שפתחה את כף ידה, והאיש העשיר בחדר שכח לנשום. הבארוק המוזהב באולם, הנברשות בעלות הפיתוחים, כוסות הקריסטל