היום בדיוק שלוש שנים מאז ששטר של אלף שקלים שוכב אצלי בתא הכפפות באוטו. כסף שלעולם לא אבזבז. גם אז היה 14 בפברואר. תל אביב השתגעה כולו מבלונים ורודים, דובים
היום, בדיוק שלוש שנים עברו מאז אותם שקלים שוכבים בתא הכפפות של הרכב שלי. אלף שקלים, שלעולם לא אבזבז. גם אז היה 14 בפברואר. העיר בערה בהמון בלונים ורודים
Life Lessons
״ענייה!״ צעק אבא של החתן מחוץ ללשכת הרישום. לא ידע שהבן שלו יזכור את זה לכל החיים. המסדרון של הלשכה בעירייה הריח מצמר רטוב, ציפורנים ופוליש טרי על הרצפה.
היום בדיוק שלוש שנים מאז ששטר של אלף שקל שוכב אצלי בתא כפפות של הרכב. כסף שלא אגע בו לעולם. גם אז היה 14 בפברואר. תל אביב הייתה מוצפת בלונים ורודים, דובי
הוא הלך ברחובות תל אביב בלילה, מתנדנד בכבדות אחרי ערב רווי אלכוהול. לא היה לו אכפת לאן הוא מגיע זאת העיר שלו, ועם השנים הרגליים כבר יודעות להוביל הביתה.
No dejé a mi marido porque me fuera infiel. Me fui porque, aquel domingo por la noche, mientras escuchaba las entrevistas pospartido, nuestro perro sufría
Он брёл по ночному Тель-Авиву, серьёзно пошатываясь после вполне приличной дозы аругот (алкоголя, если называть вещи своими именами). Куда приплёлся?
הוא מסתובב ברחובות הלילה של תל אביב, מתנדנד קשות אחרי כמה דרינקים טובים. לאן הגיע? זה לא מעניין אותו. העיר מוכרת, והרגליים כבר יובילו אותו לבית.
En segundo lugar Diario de Tomás Hoy todo volvió a empezar como muchas otras veces. Me encontraba en la entrada de nuestro piso en Alcalá de Henares, y
סבא שלי היה מביא לסבתא פרחים בכל שבוע, חמישים ושבע שנים ברציפות. אפילו אחרי מותו, זר מסתורי ולפתק חשפו סוד עמוק. סבא וסבתא שלי חלקו חיים שלמים יחד חמישים