אני בן ארבעים ושישה, נשוי משמונהעשרה שנת נישואין. אישתי תמר, בת ארבעים ואחד, ויש לנו שני ילדים בן, אורן, בן חמשעשרה, ובת, אלינור, בת שתיםעשרה.
14 ביוני 2026 היום אני יושב במטבח, מתבונן בתקרה ובחיי שהפכו לכותרת של שיר ישן. איבדתי בתים, במילים ובדימויים, אבל נשארו לי רק כמה ניירות, כמה תמונות, והקול
Hej du, jeg har lige brug for at fortælle dig om den gale uge, jeg lige har haft. Så jeg er 46 år gammel, har været gift i atten år med min kone Else, som er 41.
Mor, må jeg komme ind? Jeg har brug for at tale lidt, Sigrun stod i døren til forældrenes lejlighed, med den store indkøbstaske presset ind til kroppen.
יומן, 26 ביוני 2026 מריאן, תתפקסי! על מה את מדברת כשאת מתכננת נישואין? קראה לי אמא, מתכוונת את הבלרינה על הכתף. תספרי לי, למה מר יוסי לא מתאים לך?
אני בת 58. בתור קופאית במכולת בתל אביב, יום אחד קלטתי אישה שמביטה במכנסיים שלה כאילו היא מתכננת לברוח, ואז ראיתי כמה עלה לי המחיר של האושר שלי.
58שנתי, 28ספטמבר2026 יומן אישי היום נכנסתי למכולת במרכז חיפה כדי לקנות חלב. בקופה עמדה אישה שהכרתי לפני שלושים שנה האישה שהוציאה אותי מהנישואין הראשונים שלי.
58 år gammel i dag. Jeg stod ved kassen i det lille supermarked på Nørrebro, da jeg genkendte en kvinde, jeg havde været med til at rive mit eget liv i
Jeg er nu 58 år gammel, men minderne om den dag, hvor jeg stod ved kassen i den lille købmandsbutik på Nørrebro, er stadig så klare som om det var i går.
הייתי בן חמישים וארבע, גר בטבריה, גרוש עם בת בוגרת. אלימות של פרידה, תשלומי מזונות שהפסקו לפני כמה שנים, לשעבר שגרה בחיפה ומסדרת את חייה בצורה שלמה.