היי, קיבלתי את הסיפור שלך וחשבתי על איך לשים אותו על רקע ישראלי, אז הנה איך זה נשמע כשמדברים על זה בחוף של תל אביב, בקול חם וידידותי: —
יום שלישי, 13 במרץ 2026 היום חזר לי הלב על אותו נושא שמרקיד אותי מזה שנים: המשקל, הגוף והציפיות של המשפחה. אמא שלי, רונית, לא משאירה את הטון עד שהאף מתעופף.
זוכר אני את היום ההוא, לפני שנים רבות, כשחיינו בְּתלאביב הצפונית, בבית קטן שצמוד למוסד לילדים. אז תחזירו אותי למוסד, הִיי, אמרה הדודתה, היא לקחְהָנוּ
אורלי, מה הקילוגרמים המיותרים האלו? האם זה לא בעיה? לא ויתרה אםאמא של דוד. על פי דעתי אין לי מיותר, ובכל זאת הם מתאימים לבן זוגי העתידי.
Vent lidt, sagde han. Jeg steg af i et øjeblik på din station, og da jeg gik tilbage til vognen, var mine ejendele væk. Jeg kiggede ud af vinduet og så
Hvem er du?! Lise Jensen stod i døren til sin egen lejlighed, helt målløs. Der stod en ukendt kvinde på omkring tredive år med en lille hestehale, og bag
תמתיני, אמר הוא. ירדתי מהרכבת ברגע, חזרתי למגרש והחפצים שלי נעלמו. מבטיי אל החלון, ראיתי גבר הולך עם התיק שלי. קפצתי אחריו, והוא נעלם ברגע.
חכו רגע, אמר הוא. יצאתי לרגע בתחנת הרכבת בתלאביב, וכשחזרתי לרכבת לא היה לי תיק. הסתכלתי מהחלון, והנה גבר חזר עם תיק שלי. קפצתי אחריו, והוא נעלם לפני שהייתי
המתיני, אומר הוא. יצאתי לרגע בתחנת רכבת שלכם, וכשחזרתי לרכבת לא היה לי תיק. מבט אל החלון, שם ראה גבר הולך עם התיק שלי. קפצתי אחריו, והוא נעלם ולמה לא חזרת
היי, מה שלומך? רציתי לשתף אותך בסיפור של דנה (טלי) פרידמן, כאילו היה לנו שיחה בבת של הקפה. מאמא, אבא היה צודק כשאמר שהראש שלך לא תקין! עכשיו אני רואה שאת