בן שלי, תביא לי את לאו. אני רוצה לראות אותו עוד פעם אחת. אל תסחוב אותו בכוח, תדבר איתו יפה, הוא מבין הכל. ככה אמר יגאל אלקבץ לבנו עידן, בדירה הישנה ברחוב
HE
ים התיכון היה אפור בשקיעה כשרונית כהן יצאה מהמונית ליד מלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, והבטיחה לעצמה שהערב הזה יחתום את מעמדה. היא שכרה שמלת שמפניה
היא גלית שגיא, ארבעים ואחת, מנהלת כספים בחברת סטארט-אפ ברחוב רוטשילד בתל אביב. הוא רועי אשכנזי, הבעלים השותף של חדר החזרות שבו שרה בכל יום שלישי בערב
הנה הטקסט המתוקן: השיחה שחילקה את החיים לשני חלקים לפעמים שיחת טלפון אחת מספיקה בשביל לחתוך את החיים לשניים: לפני, ואחרי. בשביל יהודה אברג'
יוני הדר נתן לנכדו הבטחה שאף אחד לא לקח ברצינות: "תביא לי אותה הביתה, לפני הכל". זה היה בבוקר של יום שלישי, בדצמבר, כשדני כבר ישב באוטובוס בדרך
יואב בן תשע-עשרה כשהרופאה במרכז הרפואי "איכילוב" הזמינה אותו ואת אמו לחדר הקטן ליד המעבדה, זה שבו אף פעם לא מספרים חדשות טובות.
HE
הקונסרבטוריון למחול "בית המחול" בחצור הגלילית נחשב למקדש הבלט הקלאסי של כל הצפון. בכל בוקר עשרות תלמידים חצו את הסף מעץ הזית הכהה בחלום לדרוך
HE
**הבת שלי לבשה ביקיני מול המראה במלון באילת ולא כיסתה את עצמה שוב** הבת שלי נועה חגגה שש עשרה בחודש מרץ, ומאז שאני זוכרת אותה היא חיפשה דרך לתפוס פחות מקום.
HE
השם שרשום על חוזה השכירות שלי כבר שנה וחצי הוא לא השם שלי. זה השם של אמי החורגת, דבורה. התחלתי לשים לב לזה רק כשהתחלתי לספור. ולפני שסיפרתי לאף אחד, סיפרתי
HE
אני שוקל שרון, בן שלושים ושתיים, ואני זה שגידל את נדב מגיל תשע — מאז שאחותי ואחיה עברו לגור בברלין בשביל העבודה. אני מספר את זה כי אני חושב שמישהו צריך