נורית עמדה ליד החלון והביטה איך הכפור מצייר על הזכוכית דוגמאות. הבטיחו מינוס שלושים. אולי יותר. היא הקשיבה. מלמטה – קולות. אחר כך – צעקה: – עד הערב! שומעים?
כל ערב טיפסה למרפסת שלי חתולה זהובה. היא יללה כאילו ביקשה עזרה – לא הניחה מנוח לא לי ולא למצפוני. כמעט התקשרתי לשירות לכידת חיות, אבל ברגע שפתחתי את הדלת, היא קפצה משם.
Hver aften kom en rød kat op på min altan. Den mjavede, som om den bad om hjælp – gav hverken mig eller min samvittighed ro. Jeg var lige ved at ringe
Viktor fandt ham ved vejen i oktober. Hvalpen sad i vejkanten, våd og ganske lille, og så på de forbipasserende biler, som om den ventede på en helt bestemt.
Viktor Lund fandt ham ved vejen i oktober. Hvalpen sad i vejkanten, våd og ganske lille, og stirrede på de forbipasserende biler, som om han ventede på en bestemt.
כל ערב טיפסה אל המרפסת שלי חתולה ג’ינג’ית. היא מיאלה כאילו מבקשת עזרה – לא נתנה מנוח לא לי ולא למצפון. כמעט התקשרתי לשירות ההשבה, אבל ברגע
כל ערב הייתה מטפסת למרפסת שלי חתולה ג’ינג’ית. היא מיאה ככה, כאילו מבקשת עזרה – לא נתנה מנוח לא לי ולא למצפון. כמעט התקשרתי לרשות המקומית לפנות
שבועיים תמימים מיצי שרקה ושריטה, ולא הניחה לריבה להתקרב לספה הישנה. ריבה כמעט החליטה למסור את החתולה. אבל כשהשכן עזר להזיז את הרהיט, מאחוריו התגלה מה שהסביר הכל.
I to ugen hvæsede og kradsede Mille, og lod ikke sin ejer komme i nærheden af den gamle sofa. Karen var lige ved at beslutte sig for at afgive katten.
שבועיים שושי שרקה ושרטה, לא נתנה למיכל להתקרב לספה הישנה. מיכל כמעט החליטה למסור אותה. אבל כשהשכן עזר להזיז את הרהיט, מאחוריו התגלה מה שהסביר הכל.