– נו, ג’ינג’י, בוא נלך… – מלמל אילן, תיקן רצועה מאולתרת מחבל ישן. הוא סגר את המעיל עד הצוואר ונרתע. פברואר השנה היה אכזרי במיוחד – שלג
– Nå, Røde, lad os komme af sted… – mumlede Valdemar, mens han rettede på den hjemmelavede line af gammelt reb. Han lynede jakken helt op til halsen og
Juleaften nærmer sig, og man tror ekstra meget på mirakler. I dag vil jeg dele en historie med en sand, mystisk afslutning. I den lille etværelses lejlighed
På tærsklen til nytåret er det særlig let at tro på mirakler. En historie med en sand mystisk afslutning vil jeg dele med jer i dag. I studielejligheden
– נו, אדום, בוא נלך כבר… – מלמל אורי בעודו מתקן רצועה מאולתרת מחבל ישן. הוא סגר את המעיל עד הצוואר ורעד. פברואר השנה היה אכזרי במיוחד – שלג מעורב
– נו, כתום, בוא נלך… – גנח אורי, מתקן את הרצועה המאולתרת מחבל ישן. הוא סגר את המעיל עד צווארו והצטמרר. פברואר השנה היה אכזרי במיוחד – שלג מעורב בגשם
– מיכל, האוכל מוכן? – קולו של בעלי נשמע מחדר השינה. הייתה שעה אחת בצהריים. אלי פשוט התעורר. עמדתי במטבח במעיל – בעוד עשרים דקות אני יוצאת לעבודה, משמרת
– Lone, er frokosten klar? – mandens stemme nåede fra soveværelset. Klokken var et om eftermiddagen. Ole var lige vågnet. Jeg stod i køkkenet i min frakke
Jeg pakkede tasken. Jeg flytter hjem til mor. Jeg er træt af den her sigøjnerlejr, sagde Jens uden at se på Pia og Mads, der stod stille i gangen.
— Jeg har pakket tasken. Jeg flytter hjem til mor et stykke tid. Jeg er træt af det her cirkus, — sagde Mads uden så meget som at kigge på Lærke og Emil