אמא של קיריל אמרה: “כיוון שילדת בת ולא בן, פנה את הדירה.” קיריל עמד לצד אשתו והצביע לאמו על הדלת. תמר עמדה באמצע הסלון כאילו באה לקבל עבודה
— חצי שנה חסכתי לשיפוץ הזה, בחרתי כל גליל, ואתם באתם וקרעתם את הטפט כי, אם כבר, הצבע נראה לכם אבל?! צאו מהדירה שלי מיד, לפני שאזרוק אתכם במורד המדרגות!
— Jeg har sparet op til den her renovering i et halvt år, valgt hver rulle tapet, og så kommer du og flår det ned, fordi farven efter din mening er sørgelig?
תמר עמדה על סף החדר, אחזה בחוזקה בידית תיק הנסיעה באצבעות שהלבינו ממתח. רק כמה שעות לפני כן, היא ואיתמר יצאו מבית ההארחה בצפון, ותכננו לבלות ערב שקט של
— חצי שנה חסכתי לשיפוץ הזה, בחרתי כל גליל, ואתה באת וקרעת את הטפטים בגלל שלך, כך נראה, הצבע נראה אבל?! צאי מהדירה שלי מיד, לפני שאזרוק אותך במדרגות!
תמר הניחה את הקומקום. סתם הרגל. שש בבוקר, קומקום, ספל, מרפסת. וכך כל יום. התה התבשל. תמר יצאה למרפסת, ישבה על המדרגה. החצר קיבלה את פניה במראה מוכר: ערוגות
Familien efterlod den gamle hund ved sommerhuset og rejste til Sverige i fem år. Da de vendte tilbage, fandt de ikke en forladt grund, men et velholdt
Familien havde efterladt den gamle hund på sommerhuset og rejst til udlandet i fem år. Da de vendte tilbage, fandt de ikke en forladt grund, men et velplejet
Mette satte vand over til kaffe. Bare en vane. Klokken seks om morgenen, kaffekande, kop, trappe. Sådan hver dag. Kaffen trak. Mette gik ud på trappen
Hendes barnebarn fyldte tyve, og i alle de tyve år havde Klara Mortensen vidst: han var ikke hendes barnebarn. Ikke søn af hendes søn. Et fremmed barn