Life Lessons
יופי מזויף
00
יופי מזויף מה פתאום?! אתם באמת נפרדתם? אין מצב! אמרה מיכל בעיניים ענקיות כשבהתה בי, ואני רק הרגשתי את אי-הנוחות גוברת. הגבות שלה התרוממו גבוה, השפתיים
Life Lessons
יופי מזויף
02
יופי מזויף זה לא יכול להיות! באמת נפרדתם? אני בשוק! הדס נעצה בי מבט כל כך נדהם, שכמעט נהיה לי לא נעים. עיניה התרחבו, הגבות שלה התרוממו כמעט עד השיער והשפתיים
Life Lessons
ביום שבו החלפתי את המנעול, הפעמון צלצל בדיוק בשעה שש בבוקר.
03
ביום שבו החלפתי את המנעול, פעמון הדלת צלצל בדיוק בשש בבוקר. קמתי מוקדם כדי להכין קפה ולפרוס לחם לבעלי. במטבח עדיין ריח של לחם קלוי, והטלפון שלי היה הפוך
Life Lessons
Qué sorpresa fue visitar a mi amiga en el hospital y encontrar a mi marido cuidándola. Retiré mis bienes y bloqueé a los dos.
01
Qué impacto sentí al visitar a mi amiga en el hospital y ver a mi marido cuidando de ella. Retiré todos mis fondos y los bloqueé a ambos.
Life Lessons
המחיר של הזדמנות שנייה
07
מחירו של סיכוי שני עומר עמד ממולי, נשען קלות קדימה ודחק בי לספר לו הכול. הוא ניסה לדבר ברכות, כמעט במתיקות, כאילו חושש שאני אפחד רק ממילה אחת חריפה מדי. “
Life Lessons
ביום שבו החלפתי את המנעול, הפעמון צלצל בדיוק בשעה שש בבוקר.
05
ביום שבו החלפתי את המנעול, צלצל הפעמון בדיוק בשש בבוקר. זה היה מזמן, עוד לפני שסביבתי השתנתה כל כך. קמתי מוקדם, הכנתי קפה ופרסתי לחם קלוי לבעלי.
Life Lessons
La ataron a un árbol y rugía de dolor, pero el anciano se atrevió a acercarse
00
Estaba atada a un alcornoque y rugía de dolor, pero el viejo se atrevió a acercarse. Ese invierno parecía haberse empeñado en borrar de la faz de la tierra
Life Lessons
להעז ולסכן למען העתיד
02
Риск בשביל העתיד ומה כל כך חשוב לך לעבור לתל אביב?! קרא תומר, וסובב את ראשו לעבר נועה. מה רע כאן? ומה פסול במכללה פה ליד? למה את מקבלת החלטות כאלה בלי
Life Lessons
להעז למען העתיד
02
לסכן למען העתיד ולמה בכלל תל אביב?! התפרץ נועם, כשהסתובב בחדות אל מיכל. מה רע לנו כאן? והאוניברסיטה בחיפה לא טובה לך? למה לקבל החלטות כאלה, מבלי בכלל להתייעץ איתי?
Life Lessons
להעז למען העתיד
03
יומן אישי // להעז עבור העתיד יום שלישי, ט”ו באדר “ומה בדיוק מושך אותך כל כך בתל אביב?!” התרעם נמרוד, קם מהמיטה והסתובב אלי בעיניים בוערות. “