תקשיבי, ישבתי וחשבתי איך לספר לך מה עובר עליי בזמן האחרון וואלה, חייבת לפרוק. את הרי יודעת, אצלנו במשפחה הכול תמיד ב-high drama. בקיצור, זה התחיל באחד
שוכרת הדירה באור הערב החורפי המוקדם, הלכה אישה גבוהה לאורך הטיילת ברמת גן. האור עדיין נמשך, והערב עטף באור עדין ובמזג אוויר משובח. היה קריר, קור קל בלבד
הספר שלא סיימתי לקרוא טוב, רות, אני יוצא! אל תלווי אותי. אחזור מאוחר! תכיני לי למחר את החולצה והמכנסיים הכחולים, אל תשכחי! צריך גם לאסוף מהנקיונות!
Life Lessons
כאשר סיפורה הגיע אל מיליונים מדינה שלמה התקשתה לעצור את הדמעות שלושה עשורים איש כמעט לא ידע על קיומה. בלי חשמל, בלי מים זורמים בארץ שבה החדשנות והנוחות
– טוב, נעמה, אני הולך! אל תטרחי ללוות. אחזור מאוחר! תכיני למחר בבוקר את החולצה הכחולה והמכנסיים שלי, בבקשה, ואל תשכחי לקחת אותם מהמכבסה!
אני כבר לא זיהיתי את אשתי, לא הבנתי מה עובר עליה. דקלה תמיד דאגה לסדר את הבית, לבשל, לגהץ, ופתאום הפסיקה לחלוטין לעשות את כל הדברים האלה.
Life Lessons
7 במרץ, 2023 קשה לי להוציא מהראש את סיפורה של דְבִירָה שָׁלוֹם. שלושה עשורים אף אחד לא ידע על קיומה. בלי חשמל, בלי מים זורמים. במדינת ישראל המתקדמת, כשבירושלים
יום שלישי, 15 בינואר. היום שוב ירד שלג בירושלים, כזה נדיר אבל חוצפני, חובט בפנים, נדבק לוויטרינות על רחוב קינג ג’ורג’. עמדתי מול דלת של מכון
Life Lessons
הייתי אז בן חמש או שש, ממש לפני בית הספר, בתחילת שנות התשעים, כשאל היישוב הקטן שלנו בגליל הגיעו לגור זוג פנסיונרים מתל אביב סבתא זהבה ודוד ברוך.
Когато съседът ми почука на вратата в десет вечерта, държеше в ръка чужд ключ. Бях сама в кухнята и миех чиниите. Денят беше дълъг и всичко, което исках, беше тишина.