Det er mange år siden, men Mads Holm husker den togrejse, som om den var i går. Han stod på perronen, netop som afgangen blev annonceret.
איתי פשוט הופיע מולה ממש ליד דלת המשרד, כאילו עמד שם כל היום וחיכה. תמר בדיוק יצאה החוצה, מסדרת את רצועת התיק על הכתף. הערב היה חמים, היא חשבה על תה עם לימון ושקט.
הכריזו על העלייה לרכבת, ואיתי יצא אל הרציף. אחרי שבוע של נסיעת עבודה חזר הביתה. הוא נכנס לקרון, מצא את מקומו ליד החלון. בעודו מתמקם, שמע מישהו נושם בכבדות ומתקדם במעבר.
הכריזו על העלייה לרכבת, ואורי שחר יצא אל הרציף. אחרי שבוע של נסיעת עבודה חזר הביתה, והכול סביבו נדמה קל וצלול, כמו בחלום שעוד לא פענחו את חוקיו.
Julie så på sin telefonskærm. Katrine havde sendt en invitation til en fælles chat: “Piger, jeg venter jer lørdag kl. 18 på café Mynte. Det bliver hyggeligt!
Mette kiggede på skærmen. Rikke havde sendt en invitation i fælleschatten: “Piger, jeg venter jer lørdag kl. 18.00 på Café Mynte. Det bliver hyggeligt!”
Anna kiggede på telefonskærmen. Katrine havde sendt en invitation til en fælles gruppechat: “Piger, jeg venter jer lørdag kl. 18:00 på Café Mynte.
עוד לפני שהכריזו על העלייה לרכבת, אורי כבר עמד על הרציף. אחרי שבוע של נסיעת עסקים הוא חזר הביתה. הוא נכנס לקרון, איתר את הדרגש התחתון שלו, ובעודו מסתדר
נועה הביטה במסך הטלפון. תמר שלחה הזמנה לצ’אט הקבוצתי: “בנות, מחכה לכן בשבת ב-18:00 בבית הקפה ‘נענע’. יהיה כיף!”
היום קיבלתי הודעה מיובל, חבר טוב מהעבודה. הוא שלח הזמנה לקבוצת וואטסאפ: “חברים, מחכה לכם בשבת ב-18:00 בקפה ‘תמרה’ בתל אביב. הולך להיות כיף!”