Mikkel, vi har ventet fem år. Fem. Lægerne sagde, vi aldrig får børn. Og så Se, Mikkel! jeg stod fast ved porten, så bange for at tro på mine egne øjne.
For længe siden levede jeg i et lykkeligt ægteskab. Min mand, Jens, og vi havde to små børn, Morten og Lise. Men så en dag gik alt i stykker.
הזיכרון של מר דוד לוין, שהיה אז בן חמישים ושש, מתעופף אליי כמו קיטור מתפשט על נוף של תל אביב הישן. הוא נזכר בוקר אחד, כשהחנה את מרצדס שלו במעלה רחוב בן
Jeg havde engang et dejligt ægteskab en god mand og to dejlige børn. Så gik det en dag i stykker: min elskede kom hjem fra arbejde i en alvorlig trafikulykke
Hvem har du egentlig brug for? råbte Mikkel og spyttede så ud, før han gik sin vej. Hun løb hen til vinduet og så ham forsvinde, manden hun havde delt femten år med.
Jeg er svigerdatter: helt almindelig, arbejder fra morgen til aften og har ingen krone på hovedet. Min mand, Mikkel, og jeg bor i vores egen lejlighed
יובל היה יוצא מהבית אחרי משמרת ארוכה כמהנדס בחברת בניה בתל אביב. ערב חורפי רגיל, הכל סביבו היה משוגע כמו שמיכת שגרה משעממת. כשהוא חצה ליד מכולת רבת-המבצעים
Jeg er svigerdatter: almindelig, arbejder, uden krone på hovedet. Min mand og jeg bor i vores egen lejlighed i Aarhus, som vi selv betaler for realkredit
Kære dagbog, Jeg er 52 år gammel, og jeg har allerede gennemlevet et ægteskab, en skilsmisse, mange fejl og de tilsvarende indsigter. Da jeg for otte år
אני כמתיקה: אישה רגילה, עובדת במשרה מלאה, בלי קתרות על הראש. אני ובעלי מתגוררים בדירה שלנו בתל אביב, שההקונה של הקומנטה ושל המשכנתא משלם מאחורי המחשב