– נו, מה נשאר אחרי החג? אני צריכה להאכיל את הילדה שלי! – הדודה בחנה בתאוותנות מטרידה את השולחן. אורי הביט באחות של אמו, דנה, והתאפק מלהגיב בחריפות.
נו, אז מה נשאר אחרי החג? אני חייבת להאכיל את הבת שלי! – הדודה ורד הביטה בשולחן בעיניים רעבות ודאגניות. נועם הסתכל על אחות אימו, ורד, והתאפק מלהגיד משהו חד.
– אז מה נשאר אחרי החג? אני צריכה להאכיל את הבת שלי! – הדודה הביטה בשולחן בדאגה חמדנית. יונתן הביט באחות אמו, יעל, והתאפק מלהשיב בחריפות.
Lulu så egentlig ikke sin egen skyld i det. Altså, hun kunne ikke lige styre sig den ene gang, kastede sig efter en kat, ruskede i snoren lidt for hårdt
קליאו לא ראתה בזה אשמה מיוחדת שלה. נו, היא לא התאפקה פעם אחת, זינקה אחרי חתול, משכה ברצועה חזק יותר מהנדרש, הבעלים נפלה. אבל קליאו לא עשתה זאת בזדון –
שושי לא ראתה שום אשמה בזה. נו, היא לא התאפקה פעם אחת, זינקה אחרי חתול, משכה ברצועה חזק מדי, והבעלים נפלה. אבל הרי שושי לא עשתה זאת בכונה – אינסטינקטים…
נוגה לא ראתה בזה אשמה מיוחדת שלה. נו, לא התאפקה פעם אחת, זינקה אחרי חתול, משכה ברצועה חזק מדי, המארחת נפלה. אבל נוגי לא עשתה זאת בזדון – אינסטינקטים…
Kalle ser ikke nogen egen skyld i det her. Nå, hun kunne ikke lade være en enkelt gang, hun rev af sted efter en kat, rykede i snoren stærkere end nødvendigt
Freja så egentlig ikke sin egen skyld i det. Hun havde bare ikke kunnet styre sig, da katten forbi, rev i snoren – ejeren faldt. Men Freja mente det ikke ondt;
Det var nytårsaften. 31. december. Fridag. Midt på dagen. Udenfor var der ægte vinter, og alting var dækket af sne. Store snefnug kastede sig mod ruderne