חמותי נתנה לי ליום הולדת עגול משחה לקמטים ומשקל. אבל הפעם ה״הפתעה״ לא חיכתה ביום חג… אפילו לדמיין לא יכלה איפה היא תחכה לה… נאלצתי לעזוב מייד.
Life Lessons
אורח חורף בישוב קטן בארץ, נשבר הלילה בחורף מוקדם, ובסערה, עוד לפני הזמן. כבר בשעה שבע בערב היה החלון רק מסך לבן של שלג, שציפה את הזכוכית וגלש באיטיות למטה.
Я помню, как когда-то, казалось, в другой жизни, я проехала двенадцать часов, чтобы быть рядом с рождением моего внука. Это было в далёком феврале, когда
אמא, בואי תעברי אלינו! למה שתהיי תמיד לבד? אצלנו יהיה לך טוב יותר, נוח יותר, ומישהו סוף סוף ישגיח עלייך כך אמרה לי בתי, נגה, כמעט כל ערב כשצלצלה לשאול
שיעור באנושיות שהיא תזכור לכל החיים אף פעם אל תשפטו ספר לפי הכריכה שלו, ואל תשפטו אדם לפי כתם על החולצה שלו. היום אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שממחיש עד כמה
אמרתי לא למשפחה שלי החלטתי. אני מעבירה את הדירה על שמו של יהונתן. זה בסדר מבחינתך, בת שלי? ירדן הניחה את הכפית. המתכת השמיעה נקישה כבדה בקצה הצלוחית. על שם יהונתן?
אחרי גיל חמישים, הפסקתי להאמין בכל דבר שקשור לרומנטיקה: עד שיצאתי לטיול לסינגלים בני חמישים פלוס ופגשתי את עודד כבר לא האמנתי באהבות גדולות.
Life Lessons
סבא איננו יותר נועה רק חזרה עכשיו מעוד נסיעת עבודה מתישה, וכל מה שהיא רצתה זה לבעוט את הנעליים, לפרוק מזוודה ולצנוח אל הספה. לא הספיקה אפילו להסיר את הגקט
Life Lessons
9 בנובמבר את לא תבואי אמר עידן, ולא הסתכל לעברי. הוא עמד מול המראה בכניסה וליטף את העניבה החדשה שלו. עניבה כחולה כהה, עשויה ממשי איטלקי כזה, שאני בטח לא
Life Lessons
רוני, את מוכנה כבר? אני אתעכב לבית הספר! נועה הנידה את החולצה האחרונה של יותם ותלתה אותה על החבל, שנמתח מעל המרפסת. המרפסת, שלא הייתה סגורה, קירותיה צבועים