מחר מתחילים אצלי עבודות צנרת, יפרקו הכל עד הבטון. אז אני אתארח אצלכם. עשרה ימים, מקסימום חודש, הכריזה נועה, תוך שהיא מגלגלת לכניסה שלי מזוודה בגודל של
— את הילדים שלך תשימי על מיטות מתקפלות. הם צעירים, העצמות גמישות. לרונן צריך מיטה רגילה, יש לו גב, — הכריזה ענבר בשער חוות הנופש במקום מזל טוב.
— Dine børn kan sove på feltsenge. De er unge, knoglerne er bøjelige. Men Ruslan har brug for en ordentlig seng, hans ryg, — sagde Inge ved indgangen til
Efter tolv års ægteskab gik min mand til en yngre kvinde, og et halvt år senere bad han om at komme tilbage. Jeg lukkede ham ind, men om morgenen var alt forandret.
Jeg ved, der er et øjeblik, hvor man har det så godt alene, at man næsten ikke forstår det selv. Man står i køkkenet, drikker kaffe i stilheden, kigger
—את הילדים שלך תשימי על מיטות מתקפלות. הם צעירים, העצמות גמישות. רועי צריך מיטה נורמלית, יש לו גב — הצהירה נוגה בשער אתר הנופש במקום להגיד “
—את הילדים שלך תשימי על מיטות מתקפלות, הם צעירים, עצמות גמישות. רונן צריך מיטה רגילה, יש לו גב – הכריזה ענבר בשער הצימר במקום “שלום”
— תקשיב, שכן, מזמן לא ראיתי את החתול שלכם במבואה. מה שלומו בכלל? חי ובריא? השכנים, כששמעו על החתול, פתאום התעוררו והתפשטו בחיוך: — הוא נעלם לפני כמה ימים. וברוך השם!
— Hør her, nabo, jeg har ikke set jeres kat på trappen i lang tid. Hvordan har han det? Lever han? Naboen, da han hørte om katten, blev pludselig levende
«Dovenskab er din grundlæggende essens, Gitte.» En 54-årig mand sad hjemme på pension, og efter arbejde ventede der bebrejdelser og et bjerg af opvask.