למה כבר אין לי שום רצון להזמין אורחים הביתה? אחרי כמה שבועות של מחשבות, החלטתי לא להזמין אף מבקר. ולא, זה לא בגלל שהשקל ברמתו, שאני לא רוצה להוציא כסף עליהם.
היי, רציתי לשתף אתכם בסיפור המטורף שקרה לי בחתונה, ואני אומר לכם, זה קורה רק כשזה באמת מתרחש. אז קחו קפה, שמעו לי. בחתונה שלנו, שמעתי את בעלי, עידו לוי
בדרך הביתה לכבוד חג הפסח, הייתי באמצע תאונה קלה במכונית. אם היא תמות, תודיעו לי. אני לא עומד להתמודד עם ניירת הערב. אלו היו המילים שהבן שלי, יוסי, אמר
החיים שלנו אינם צפויים ולא שואלים אם אנחנו מוכנים למכותיהם. הם מגיעים פתאום, בלי אזהרה, בלי רחמים, ולנו נותר רק שני מסלולים: להישבר או ללמוד לנשום דרך הכאב.
היי, רציתי לשתף אותך במה שקרה לי עם הילדה, כי זה ממש מטורף איך דברים מתפתחים כשאתה לא רואה את האמת ברורה. אמא, את לא מבינה! ביניהם כבר אין שום קשר, היא
יום שלישי, 15 ביולי יום הולדת של הקומץ הישן שעדיין חזר על עצמו היום, כשסיימתי להרכיב את המרק של חציל וגרגרים, נזכרתי במילה שפתאום הלכה ופרצה בכל פינה של המטבח “
היי, מה שלומך? רוצה לשתף אותך במצב המטורף שקרה לנו בבית. הקשר שלי, מרית, עומדת עם מצקת ביד, שכחתה שהיא עומדת לשפוך מרק. הקיטור של הסיר עולה ונספג על גבי
היום, 16 במרץ, חזרתי למחשבות אחרי ארוחת ערב שזעזעה את הבית. חנה, חמותי, ברחוב דמל״ש במרכז תל אביב, חזרה אלינו לפני כמה שעות בטענה שאני “
שמעתי את השיחה של בעלי עם אמא שלו והבנתי למה הוא באמת נישא לי איתן, ראית את התיק הכחול שלי עם המסמכים? בדיוק זוכרת שהשארתי אותו על השידה, ועכשיו רק המגזינים שלך שם.
כאשר מירית ראתה בחדר המיון את האנשים בלבנים, על מצעי הרקעים שהונחו בזהירות עליהם משטחים, ושוכבת בתנועה בלתי נכנעת נערה צעירה, תחושת שביעות רצון חדחד ערכית זרחה בלבה.









