Vi skrev sammen i et par uger. Andreas viste sig at være en af de sjældne mennesker, man let kan tale med. Ingen tvetydige hentydninger, ingen forsøg på
**Lørdag aften, lidt over midnat** Vi havde skrevet sammen i et par uger. Anders viste sig at være en af de sjældne mennesker, man bare kan snakke med.
התכתבנו כבר כשבועיים. יובל התגלה כאחד האנשים הנדירים שפשוט נעים לדבר איתם. שום רמזים כפולים, שום ניסיון להיראות טוב יותר ממה שהוא. גבר בן חמישים ושתיים
**יומן אישי – תומרת** כשהפרשים התקרבו, הכלב הרים את ראשו והביט בהם בעיניים מלאות בכאב כזה שלבי דילג על פעימה ודמעות עלו בעיניי. ענדתי את הרסן על ראשה של
אנחנו מתכתבים כבר שבועיים. יובל התברר כאחד האנשים הנדירים שקל פשוט לדבר איתם. בלי רמיזות כפולות, בלי נסיונות להיראות טוב יותר ממה שהוא. גבר בן חמישים ושתיים
Jeg må indrømme, jeg er sgu skuffet over min mor. Historien er den, at da min far fandt en ny, gik min mor bare stolt sin vej. Hun kæmpede overhovedet
For at være ærlig, så er jeg vred på min mor. Sagen er den, at da far fandt en anden, gik hun stolt sin vej. Hun forsvarede slet ikke vores interesser.
Helt ærligt, jeg var skuffet over min mor. Sagen var, at da far fandt en anden, gik hun stolt sin vej. Hun kæmpede slet ikke for vores interesser.
יומן שלי, אני חייב להודות, אני כועס על אמא שלי. הסיפור מתחיל ככה: כשאבא מצא אישה אחרת, אמא עזבה בגאווה. היא לא נלחמה בשבילנו בכלל. לדעתי, אם הוא בגד, היא
אנחנו התכתבנו בערך שבועיים. יונתן היה מאותם אנשים נדירים שפשוט נעים לדבר איתם. בלי רמיזות כפולות, בלי נסיונות להיראות טוב יותר ממה שהוא.