אתה, אבא, אל תבוא יותר הביתה. כשאתה הולך, אימא תמיד מתחילה לבכות. היא בוכה עד השחר. אני נרדמת, מתעוררת, נרדמת שוב, ומתעוררת שוב, והיא רק בוכה, בוכה.
אתה, אבא, אל תבוא עוד אלינו. כשאתה הולך אמא מתחילה לבכות. היא בוכה עד הבוקר. אני ישן, מתעורר, חולם שוב, והיא רק בוכה ובוכה. שואל: «אמא, למה את בוכה?
Du, far, kom ikke mere forbi. Når du går, begynder mor altid at græde, og så græder hun helt til morgenen. Jeg falder i søvn, vågner, falder i søvn igen
Far, kom ikke længere forbi. Når du går, begynder mor altid at græde, og så græder hun helt til morgenen. Jeg falder i søvn, vågner, falder i søvn igen
**Kære Dagbog, 12. september** I dag har jeg endelig sat ord på, hvad der har foregået i huset siden den dag, vi så den nye pige træde over dørtrinnet.
יוסי בעבודה לא היה נועז במיוחד, אלא יותר נוטה לנדוד במרחקים.נהג מסור, חזק ונחוש אבל בהחלט לא חייכן. אף אחד לא רצה לשמש לו שותף לנסיעה, והוא שמח על כך.
הייתי נוהג משאיות בנתיב ארץישראל לפני שנים רבות, והיום, כשאני מביט אחורה, נזכרתי ברגעים של אותם ימים. יונתן, גבר בעל תווך כבד, נהג מנוסה וחרוץ, אך למרבה
Kære dagbog, I dag blev jeg endnu en gang mindet om, hvor ensom en lastbilchauffør kan være. På arbejdet er man ikke ubemærket man er blot holdt på afstand.
Frederik på jobbet blev ikke så meget elsket som undgået. Han var en dygtig, pålidelig lastbilchauffør med mange års erfaring, men han var også en ensom
אורי בןדוד, טרקטוריסט של משאית משקל כבד, חיי הכביש שלו נחשבים למבודד. הוא נוהג לבד נהג מנוסה, עובד מסודר, אך איננו אף פעם חברתי. אפילו מעבדים לא רצו לשמש