Da jeg var lille, sagde alle, at jeg havde hans øjne grå som overfladen på en sø, når himlen trækker i regn. Bedstemor gentog altid, at jeg mindede ham
Jeg vil aldrig glemme den kolde decemberaften, da min datter lød i min telefon, græd så udmattet, at stemmen knækkede. Mor, jeg kan ikke klare det Jeg
Hej du, så jeg skal fortælle dig om mit livs lille kaos, men på en måde, du kan nikke genkendende til. Maren, slap af, du er jo ved at give dig selv et hjerteanfald!
האם אתה מוכן לשמוע את הסיפור? אענה לך כמישהו שהציץ מהצד וצפה בכל מה שקורה. אמא של שירה, שנקראת רות, גרה במושבה הקטנה קפראח. בערב אחד היא חזרת הביתה עם
Igen kom Kirsten med sin bofællesmand og endnu en mand. De var allerede let berusede, så jeg Gry sank ned i et hjørne ved den lille natbord.
שוב אמא עם שותפתו והביאו איתם גבר נוסף. כשכבר היה משקה בכוס, תמר, בת ה16, נאלצה להסתתר בפינה מאחורי השידה. אין מה לברוח, החוץ כבר שלג נורא.
זוכרת אני את תקופתי ההוא, כשהייתה לי משפחה שלמה בעל חביב ושניים מהצמרות הקטנות. אז, פתאום, נקטע כל האור. בעלי חזר מאוחר מהשירות שלו ונפל בתאונת דרכים על הדרך הביתה.
הייתה לי נישואין מוצלחים בעל ואוהב ושני ילדים. פתאום, יום אחד, הכל נפל. בעלי, שבא מהעבודה, נכנס לתקלה רשלנית באוטו. חשבתי שאיני אצליח לעבור את האסון, אך
אני בנה-חמות: רגילה, עובדת, בלי כתר על הראש. אנחנו עם בעלי גרים בדירתנו בתל אביב, אותה אנחנו משקיעים משכנתא, חשמל, מים, עבודה משחר ועד ערב.
שוב אמא עם השוכר שבבית והאיש הנוסף הגיע. כבר אחרי כמה משקאות אירית ישבה בפינה מאחורי הקומה הקטנה. אין לי מקום להימלט אליו, בחוץ כבר ירד שלג.