Morgenen efter bryllupsfesten duftede af nyklippede blomster, dyr parfume og kaffe, der allerede var begyndt at blive kold. Sollyset trængte gennem de
הבוקר שאחרי חתונתם של תמר אלון ואיתי ברק נמלא בריח של פרחים טריים, בושם יקר וקפה שהתקרר מעט. קרני השמש חדרו דרך הווילונות הכבדים של חדר המלון, נשכבו על
נועה העבירה את האצבע על מסך הסמארטפון, בודקת את היתרה בכרטיס האשראי. הסכום באפליקציית הבנק גרם לה לעצום עיניים ולספור לאט עד עשר. – יוני, – קראה לבעלה
למחרת החתונה התעוררתי במלון עם ריח של פרחים קצוצים, בושם יקר וקפה שכבר התקרר. השמש חדרה דרך הווילונות הכבדים וציירה פסים זהובים על הרצפה ועל הקירות.
Jeg har besluttet, at jeg på lørdag kører til mor. For tre måneder, nok. Ordene faldt ned på bordet mellem tallerkenen med stegte kartofler og salaten.
— Jeg har besluttet mig. Lørdag kører jeg hjem til mor. For tre måneder nok. Ordrne faldt på bordet mellem tallerkenen med stegte kartofler og salaten.
Kære dagbog, I dag skete der noget, som jeg aldrig havde troet muligt. Jeg troede, jeg handlede rigtigt. Jeg troede, jeg var en god søn, en pligtopfyldende mand.
הבוקר שאחרי חתונתם התחיל בריח של פרחים טריים, בושם יקר וקפה שהספיק כבר להתקרר. קרני שמש חדרו דרך הווילונות העבותים של חדר המלון, נשפכו על הרצפה והקירות
“החלטתי, בשבת אני נוסע לאמא. לחודשיים-שלושה, בטח.” המילים נפלו על השולחן, בין הצלחת עם תפוחי האדמה המטוגנים לסלט. נפלו בקלילות, כמו פירורי לחם.
“החלטתי, בשבת אני נוסע לאמא. בערך לשלושה חודשים.” המילים נופלות על השולחן, בין הצלחת עם תפוחי האדמה המטוגנים לסלט. הן נופלות בקלילות, כמו פירורי לחם.