בכפרּוֹת הַשָּׁרוֹן כולם הכירו את יַעֲקֹב. לא כי הוא היה נשמת החברה או נדבן גדול, אלא פשוט כי המשק הענק שלו בלט בכניסה למושב, ובלעדיו כמעט שום דבר לא הוכרע.
במושב ירקון הכירו את איתן. ולא בגלל שהיה נשמת החגיגות או תורם גדול, פשוט החווה הגדולה שלו הייתה גלויה לעין, ממש בכניסה, ובלעדיו מעט נקבע כאן.
ביום שלישי, כ”ה בחשוון, רשמתי ביומן. במושב רמות כולם הכירו את איתן. לא כי היה מלך השכונה או נדבן גדול, פשוט המשק שלו תפס את כל הכניסה, ובלעדיו מעט
I landsbyen kendte alle Mads. Ikke fordi han var sjælen i lokalsamfundet eller en gavmild velgører, men fordi hans store gård lå lige ved indkørslen, og
**20. oktober** I en lille vestjysk landsby hedder Mikkel, og alle kendte ham. Ikke fordi han var sjælen i byen eller en rundhåndet godgører, men fordi
Jeg husker det stadig, som om det var i går. Katrine stod ved siden af sin bil og stirrede ud mod vejkanten. Hun havde lige parkeret, da et skrøbeligt
Mette fatter ikke først, hvem der lister langs vejen. Hun parkerer bilen og løber hen mod væsenet, der desperat har brug for hjælp. Da hun kommer tættere
Katrine så ikke med det samme, hvem der sneglede sig langs vejkanten. Hun parkerede bilen og skyndte sig hen mod det væsen, der desperat havde brug for hjælp.
נועה לא הבינה מיד מי מתגנב לאורך הכביש. היא חנתה את המכונית וזינקה לעבר היצור שכל כך נזקק לעזרה… כשהתקרבה, נועה כמעט בכתה מרוב רחמים.
נועה לא הבינה מיד מי מתגנב לאורך הכביש. היא החנתה את הרכב ומיהרה לעבר היצור שהיה זקוק נואשות לעזרה… כשהתקרבה, נועה כמעט פרצה בבכי מרחמים.