קוראים לי שיר פלדמן. בשביל בעלי, אמיתי פלדמן, הייתי אישה רגילה. צנועה, אמינה, בלי זוהר יוצא דופן. כזו שאחרי שנים כבר מתרגלים אליה ונעשית שקופה.
אמא סוף סוף יצאה לפנסיה. כבר עברה שנה-שנתיים. “נמאס לי,” היא אומרת. “בריאות אפס. העבודה שוחקת, האנשים רעילים, ואני כבר לא ילדה.
רננה, נאחר! אבא, אני תכף מסיימת! רננה קיפצה על רגל אחת והכניסה גרב. הגרביים היו מצחיקות כל אחת בצבע אחר. אחת ורודה, שנייה ירוקה. הדודה של רננה, תמר, קנתה
פנימיה לבת שלי. נועה התחתנה עם רועי לפני ארבע שנים, וזה היה בדיוק מה שמכנים “חוף מבטחים”. אחרי כל ההשפלות והלילות הלבנים עם בעלה הראשון, שהיה
Life Lessons
– את חושבת שמישהו צריך אותך עם חמישה ילדים על הגב? אמא שלך סילקה אותך, אלמנה בת שלושים ושתיים, בלי לדעת שבבית הישן מחכה לך ירושה ואורח לילי שאת לא מצפה לו…
אמא שלי סוף סוף יצאה לפנסיה. זה כבר עבר כמה שנים. “נמאס לי,” היא אומרת, “הבריאות בשפל. עבודה מתישה, האנשים מסביב מעייפים, והגיל כבר עושה את שלו.
Мיליונר פיטר את המטפלת מבלי להסביר עד שבתו אמרה משהו ששינה הכול היא פוטרה, מבלי שנאמרה אף סיבה וברגע שבתו של המיליונר לחשה מילה לאביה, כל עולמה התנפץ.
Life Lessons
נו, תארי לך שאימא שלך זורקת אותך מהבית עם חמשה ילדים אמרה לי בשקט, כמעט בצחוק עָדִי בשיחה בערב, כאילו ניסתה להקל על הכאב. “מי בכלל ירצה אותך עם חמישה נגררים?”
Life Lessons
Он стоит напротив меня так спокойно, будто перед ним не женщина с младенцем, а обычный отчёт о доходах за квартал. Его взгляд холодный, проницательный
Люстры мерцали, как захваченные над Иерусалимом звезды, сияя над отполированными светлым камнем полами виллы Бен-Шошанов в северной части города.