שתים-עשרה שנה אחרי שקברתי את בתי בת השלוש, ראיתי אותה חיה בבית קפה. אחר כך היא הלכה הביתה, קראה “אמא” לאשתו של גרושתי, וחשפה את הסימן היחיד
שתים עשרה שנה אחרי שקברתי את בתי בת השלוש, ראיתי אותה חיה בבית קפה. אחר כך היא הלכה הביתה, קראה לדליה “אמא”, וגילתה את הסימן היחיד שזר לא יכול היה להכיר.
# Dagbogsnotat Min mand tilbød selv at køre mig på arbejde, men en time senere stoppede en ældre chauffør mig ved bageren og hviskede: “
בעלי עצמו הציע להסיע אותי לעבודה, וכעבור שעה עצר אותי נהג מבוגר ליד מאפייה ולחש: “מחר אל תעלי לרכב של יואב, אם את רוצה להציל את הבת שלך”
בעלי הציע בעצמו לקחת אותי לעבודה, וכעבור שעה עצר אותי נהג מבוגר ליד מאפייה ולחש: “מחר אל תעלי לרמי ברכב, אם את רוצה להציל את בתך”
בעלי הציע בעצמו להסיע אותי לעבודה, אבל אחרי שעה עצר אותי נהג מבוגר ליד מאפיית הבוקר ולחש: “מחר אל תעלי ליאיר ברכב, אם את רוצה להציל את הבת שלך.”
Manden tilbød selv at køre mig på arbejde, men en time senere stoppede en ældre chauffør mig ved bagerens skilt og hviskede: „I morgen må du ikke sætte
Hej, du, jeg skal lige fortælle dig en historie. Det var Rasmus selv, der tilbød at køre mig på arbejde, og en time senere stoppede den ældre buschauffør
Det var dengang, i et køkken der duftede af dyr kaffe og frisk maling, at det hele begyndte. Lejligheden i Københavns Nordvestkvarter var lige blevet færdig
**Kære dagbog.** I dag så jeg min søn for første gang på to år. Han gav mig en lille, rund sten fra lommen. Jeg vidste det med det samme – han er min.









