היום יצאתי לדוג באגם שבגולן. אני אוהב דיג קיץ, אבל גם בחורף אני יוצא מדי פעם – “להתקרר קצת”, כמו שאני אומר. לא תמיד אני מביא הרבה דגים, אבל
היום יצאתי לדוג בחורף. אני אוהב דיג קיץ, אבל גם בחורף אני יוצא כמה פעמים, כמו שאני אומר, “להתקרר קצת”. לא תמיד מביא הרבה דגים, אבל מספיק למרק
שמעון ישב על הכיסא בסלון, מביט מבעד לחלון. למטה, בחצר, יונים התקוטטו על פיסת חלה שנפלה. ושמעון הביט בחתול. שבע שנים הם גרים יחד, אם לא סופרים את תמר, אשתו, ואת נועה, הבת.
**Lørdag den 18. marts** Mikkel sad på vindueskarmen og kiggede ned i gården, hvor duerne sloges om en rugbrødsskorpe. Jeg sad selv i lænestolen og kiggede på Mikkel.
— Nøglerne på bordet. Hurtigt. — Mette står i døren til sin egen lejlighed med korslagte arme. Hun ryster af raseri. I entreen, omgivet af tre enorme ternede
שָׁחוֹר יָשַׁב עַל אֲדַן הָחַלּוֹן וְהִבִּיט לְמַטָּה, לֶחָצֵר, שָׁם יוֹנִים חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶן חֲתִיכַת לֶחֶם. וְשִׁמְעוֹן הִבִּיט בַּשָּׁחוֹר.
שמעון ישב על הספה והביט דרך החלון אל החצר, שם יונים התקוטטו על פיסת לחם. והוא הביט בשמוליק, החתול. שבע שנים הם חיו יחד, אם לא סופרים את תמר ואת נועה, הבת.
3 בינואר היום בבוקר, בשבע וחצי, נירה ראתה אותי עומד ליד המעלית עם וסי בידיים. לחצתי אותו לחזה בשתי ידיים. הוא היה אפור, קירח בצד אחד, והריח ממנו מרתף כזה
Tove så ham lidt over halvsvy om morgenen. Henrik stod ved elevatoren og holdt en kat. Han klemte den ind til brystet med begge hænder. Katten var grå
Mette sad ved køkkenbordet med hænderne omkring en lunken kop kaffe. Foran hende lå en notesbog fyldt med datoer. Hun havde stirret på tallene i tyve minutter