Kære dagbog. Den vinter var usædvanlig hård. Sneen havde faldet i dagevis og begravet skovstierne i så dybe driver, at de næsten var umulige at få øje på.
En mand valgte en hvalp, som om han ledte efter en gave til hele livet. Opdrætteren smilede. – Drengen har længe drømt om en hund, – sagde manden og rettede
Da Søren Mikkelsen valgte en hvalp, lignede han en mand, der ledte efter en gave til hele livet. Opdrætteren smilede. – Drengen har drømt om en hund, sagde
Gunnar Møller stod og valgte hvalp, som om han ledte efter en gave til hele livet. Opdrætteren smilede. – Drengen har længe drømt om en hund, sagde Gunnar
הלילה הזה לא אשכח לעולם. זאב משך סל מסתורי מתוך היער המכוסה שלג והביא אותו ישר אל הקתה המבודדת שלי. אחר כך סירב לעזוב, כמעט כאילו חיכה שהאדם שבפנים יגלה משהו.
בחרתי גור כלבים כאילו הייתי בוחר מתנה לכל החיים. המגדלת חייכה. – הילד כבר מזמן חולם על כלב, – אמרתי ויישרתי את הז’קט האפור עם החפתים השחוקים.
גבר בחר גור כלבים כאילו חיפש מתנה לכל החיים. המגדלת חייכה. – הילד חולם על כלב כבר הרבה זמן, – אמר הגבר וסידר את המעיל האפור עם החפתים השחוקים.
Lærke Holm ankommer alene til hospitalet, uden nogen ved sin side under fødslen – og i samme øjeblik hendes barn bliver født, ser lægen på det en enkelt
Kære dagbog. I dag fødte jeg, Gitte Holm, vores barn helt alene. Ingen stod ved min side på fødegangen. Min mand, Lars, havde forladt mig et par måneder
Sif Krog ankom alene til Rigshospitalets fødeafdeling, og hele stedet føltes som et underligt drømmelandskab. Korridorerne var for lange, lyset var blåligt