מרגלית חיה כמעט עשרים שנה לבדה בקצה של יישוב קטן בגליל. ילדיה עזבו את הבית, בעלה נפטר, ורוב ימיה עברו בשקט – למעט חברתו של בעל חיים שבכל האזור הכירו רק בשם ארי.
את החדשות היא לא שמעה בטלוויזיה. ליאור הביא אותן, נכנס לדירה השכורה שלהם עם שיער פרוע והמבט הזה שיש לאדם שנגע בנס. – תחשבי, נועה, – הוא שלף מעליו את מעיל
היא לא שמעה את החדשות בטלוויזיה. גיא הביא אותן כשהתפרץ אל הדירה השכורה שלהם עם שיער פרוע ועם אותו מבט שיש לאדם שנגע בפלא. – את לא תאמיני, שירה, – הוא שלף
Min far opgav sit ingeniørstudium og begyndte at arbejde på en byggeplads for at opdrage mig, efter at min mor gik ud for at købe mælk og aldrig kom hjem igen.
Min far afbrød sit studium og begyndte at arbejde på en byggeplads for at opfostre mig, efter at min mor var gået ud for at købe mælk og aldrig var vendt tilbage.
Min far afbryder sit studium og begynder at arbejde på byggepladsen for at opdrage mig, efter at min mor er gået ud for at købe mælk og aldrig kommer tilbage.
אבא שלי נשר מהלימודים והתחיל לעבוד באתר בנייה כדי לגדל אותי, אחרי שאמא שלי יצאה לקנות חלב ולא חזרה אף פעם. כשהוא נפטר, המכתב האחרון שלו התחיל במילים: “
את החדשות נועה לא שמעה בטלוויזיה. איתי הביא אותן, כשהתפרץ לדירה השכורה שלהם עם שיער סתור ועם המבט ההוא שיודעים שיש לאדם שנגע בנס. – תשמעי, נועה, – הוא
אבא שלי הפסיק את הלימודים באוניברסיטה והתחיל לעבוד בבנייה כדי לגדל אותי, אחרי שאמא שלי יצאה לקנות חלב ולא חזרה לעולם. כשהוא נפטר, המכתב האחרון שלו התחיל
Lærke havde kæmpet mod kræften i fjorten måneder. Hun havde mistet sit hår undervejs, men hun havde også fundet en ubrødelig indre styrke, som ingen kunne