Author: Alejandro García

החיים הריקים של יסמין הגשם כבר לא הקפיא את רגליה היחפות יסמין כבר לא הרגישה אותן. רק הרוח, כמו שוט, הצליפה בפניה, בידיה ובצווארה, חודרת אל תוך גופה הדק

איך מתחילים הכל מהתחלה לאן את יוצאת, כל כך יפה ומסודרת? שאלה דבורה, מנסה להסתיר את העצבים. מבט זריז על השעון שמעל הדלת גילה שכמעט שמונה בערב. ראית מה השעה?

לילה של קרבה ומחיר השלווה “לא שוב…” מלמלתי בשקט, מביט בכיור המלא במים עם סבון. המחוגים של שעון הקיר במטבח עמדו בעקשנות על “

אשתו הנוחה – מיכל, את שומעת אותי? – קולו של יעקב היה יציב, כמעט ענייני, כאילו מדווח על משהו שגרתי, כמו למשל שנגמר החומוס. מיכל עמדה ליד החלון ובהתה בחצר.