Author: Alejandro García
20 ביוני, יום רביעי הבוקר, כמו כל בוקר במשרדי ההייטק במגדלי עזריאלי, עמד באווירת הבהילות הרגילה של תחילת השבוע. העובדים נחפזו בין המטבחונים לפתיחת המחשבים
הנערה עם התמונה האחת ראיתי אותה כבר ביום הראשון. היא ישבה על המיטה הצמודה לקיר, מבטה נעוץ באצבעותיה. לא זזה. נשארה מנותקת מהרעש שברקע ותמיד היה פה רעש
Life Lessons
נועה עומדת יום שלם ליד הכיריים, מתרוצצת בין הסירים. שיחת טלפון נשמעת מהדלת. משפחתו של יובל הגיעה, מתיישבים סביב השולחן. אז איפה הבשר? שואלת הדודה.
נסעתי לטיול מאורגן לישראל עם קבוצת גמלאים לא ציפיתי שדווקא בצלו של מגדל דוד בירושלים אפגוש גבר שיחזיר לי את ההרגשה שאני צעיר. הלכתי לטיול הזה בלי ציפיות
Life Lessons
האקס נזכר שהוא אבא היא ראתה אותו רגע לפני שבכלל הספיק לומר משהו. שבע שנים. שבע שנים שלפעמים דמיינה איך יתנהל המפגש הזה, אם יקרה בכלל. את התרחישים, בחלקם
לא, אמא! אל תשכנעי אותי, אני הולכת לעשות את זה בכל מקרה! הדס, למה?! תסבירי לי רק למה את צריכה את זה? כי הוא נכנס לכיתה דקה לפניי! כי אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה!
Когда я увидел свою жену, находящуюся на восьмом месяце беременности, в одиночестве моющую посуду в десять вечера, я набрал номера своих трех сестер и
Life Lessons
חלון בית החולים היה פתוח. האחות פתחה אותו מוקדם בבוקר. האוויר היה צלול, הווילונות ריחפו קלות, העלים הירוקים בחוץ צבעו את הנוף, והחמסין של סוף הקיץ היה עוד רחוק.
שמוליק ננטש… שוב… זו כבר הפעם השלישית בחייו הקצרים… והמזל כמו לא האיר לו פנים… מאז, משהו בו השתנה לעולמים. שמוליק גורש.
Life Lessons
הצליל של הרעש הגדול הגיע בלי אזהרה מוקדמת, וכמו תמיד, הפתיע את כל האנשים ברחוב תל אביב. פתאום, תוך שניות, הפכה דירה שהייתה עד לפני רגע מבצר משפחתי איתן