Life Lessons
היום זה היום האחרון של הכלב שלי, והוא יושב מולי ובוכה חרישית. הוא על הספה שבה הוא תמיד מתיישב. זו אמורה להיות הספה שלי, אבל בערך לפני תשע שנים ויתרתי על
יומן אישי 18 במאי השכנה שלי גונבת לי את הערימה של הקומפוסט כבר שבועות. בלילות, בסתר, עם שקים שחורים ידעה בדיוק מתי לצעוד דרך החור בגדר. אתמול החלטתי שנמאס
Life Lessons
אמא, רק אל תתרגשי, טוב? פשוט משנה הבאה עלולות להיות לנו בעיות, איך לומר כלכליות. למרות שאני לא דואגת, לא נמות מרעב. נועה, תפסיקי עם ההשקות האלה, את יודעת
Life Lessons
אין אותי – שוב קנית את השטויות האלה? – גדי הניח את השקית על השולחן, משהו בפנים השמיע קול פעמון. – אמרתי כבר: לא קונים “
La vida sigue ¿Dónde estás? ¿De verdad vas a dejarme así? Marina se apoyaba en el alféizar, con la mirada perdida en la calle empapada por la lluvia.
19 במרץ, יום שלישי המעטפה הייתה כתומה. זוהרת, אפילו קצת מגוחכת כמו תפוז באמצע גשם ראשון בתשרי. היא נחבאה מתחת לערימת דואר ממים, פרסומות לפיצה ופלאיירים
Life Lessons
“תפרקו את הצריף!” צעק איש העסקים, מבלי לדעת שכבר מתקרב אליו קצין לוחמה מיוחדת אילון מעולם לא אהב את חודש חשוון. תמיד היה נדמה לו שבחשוון הבוץ
Life Lessons
דורון עמדה מול הראי בחדר שלה ולא הפסיקה לחייך לעצמה. היא הסתובבה לאט מצד לצד, עיניה בורקות מהתרגשות, והחיוך הרחב פשוט לא ירד לה מהפנים. השמלה כן, השמלת
Life Lessons
חגיגה אצל המשפחה כניסה חופשית יו… יעל הרימה בזהירות שבר של כד קרמיקה כחול ולבן מירושלים, לא ידעה אם לזרוק או לשמור, והניחה אותו על אדן החלון.
Life Lessons
לילה, אישה, חתול ומקרר – אל תסתכל עליי ככה! נעמה הביטה בחתול שלה במבט נוקב, כזה שהלב שלה היה מתכווץ ממנו בילדותה כשאמא שלה הייתה מזהירה לא לעקם את הגבות.