שיעורים לחיים
לא אתן את הדירה שלו למה באת? רות עומדת בפתח, עם ידיים על המשקוף, כאילו חוסמת את הכניסה לא רק לחדר, אלא לחיים בכלל. שלום, רות כהן. שאלתי למה.
שיעורים לחיים
איש לא ציפה לצעקה מהקהל באותו אירוע רודיאו ישן, אי שם בשדות של נגב, בשוליים של באר שבע. כולם היו בטוחים שהקול הראשון שיקרע את האוויר יהיה של הפרלא של ילד קטן.
החיים הם בומרנג, ככה תמיד אמר לי סבא. מה שאנחנו זורעים בחוץ, חוזר אלינו ברגע הכי בלתי צפוי. היום, אחרי הכל, אני רושם ביומן סיפור של בגידה, של הקרבה ושל
שיעורים לחיים
מלאך עם סוד לפני שנים רבות, ישב עידן במטבח הקטן בבית אימו, כפות ידיו מחבקות ספל תה חם. עיניו הבהיקו בהתלהבות מיוחדת וחיוך חולם לא סר מפניו.
שיעורים לחיים
הדלתות הכפולות נפתחו בטריקה, וכל הפאב המלא אופנוענים הפנה מבטו לאור בחוץ. ילד קטן ללא בית עמד שם ורעד, האור המסנוור בולע אותו, בגדיו המלוכלכים גדולים עליו
שיעורים לחיים
הדלתות הכפולות נפתחו בבת אחת, וכל הפאב המלא אופנוענים הפנה מבטו אל האור החזק שזרם פנימה. ילד קטן, שבר כלי ומוזנח, עמד שם רועד, מוצף באור המסנוור;
שיעורים לחיים
הדלתות הכפולות נפתחות בבת אחת, וכל הפאב של רוכבי האופנוע מקפיא תנועה ומביט לאור שתפרץ פנימה. ילד קטן, מוזנח וחסר בית, עומד שם ורועד כולו, האור שוטף אותו
Вטרקלין רחב ידיים עם תקרה גבוהה ונברשות בוהקות, יעל נראתה לכל הנוכחים כמשרתת פשוטה בלבד. שקטה, יעילה, כמעט בלתי מורגשת. אף אחד לא ידע דבר על עברה.
היום הייתי בטוח שמדובר בעוד קריאה שגרתית. דיווח על פעילות חשודה ליד פחי האשפה שמאחורי גן יהושע לא רימז לשום דבר יוצא דופן. אבל מה שראיתי שם שינה אותי לתמיד.
שיעורים לחיים
הריח במסעדה היה תערובת של שמן, קפה, וגשם שהתערבב באספלט הישן של תל אביב. בתא הפינה, ישבה ילדה קטנה, כמעט נבלעת בתוך מושב ירוק ובלוי, הסוודר הגדול מדי שעל