Life Lessons
ГАНАВ הנקניקים קשה היה להתעלם מהחתול הזה. פשוט כי הוא גנב אצלי במכולת הקטנה ברחוב בר-גיורא בירושלים. ומה שהצחיק הוא עשה זאת באופן שממש לא ניתן היה לכעוס עליו.
Life Lessons
המוזיקה לא הפסיקה. אבל משהו השתנה. ילדה נכנסה לחדר שבו היה ברור לגמרי שהיא לא מהמקום. בלי הזמנה, בלי טיפת היסוס. רק מטרה. אנשים שמו לב. לא בצעקותרק במבטים.
Life Lessons
אתה חייב לשמוע מה היה בצהריי יום שישי ברפת של מושב גבעת ארז נשמע כמו קטע מסיפור או בדיחה, אבל הכל קרה באמת. ילד, בן אולי אחת עשרה, עומד מול סוס פראי, שחור
את סבתא הוותיקה מלווה כל המשפחה. אף אחד אפילו לא מנסה להסתיר עד כמה נמאסה עליהם נוכחותה. מדברים אליה בגלוי, בלי בושה, ושמחים שסוף סוף הגיעה האביב משמע
סבתא שהפכה לאמא כשהייתה רבקה בת שישים ושתיים, כבר חלמה על שקט. רצתה לגדל גרניומים באדנית שבמרפסת, לאפות עוגות גבינה לחג ולחכות שהילדים והנכדים יבואו לביקור בפתח תקווה.
Life Lessons
אף אחד לא הזמין אותו. זה היה הדבר הראשון שכולם שמו לב אליו. והשני שהוא בכלל לא שם לב. נער בבגדים דהויים צעד על רצפת השיש כאילו המקום שייך לו יותר מלכל אחד אחר.
Life Lessons
“תעצור. זה לא שלך.” “תחזיר את זה.” “אתה לא שילמת.” המילים לא נאמרות בכעס. הן יוצאות שטוחות. חדות מספיק כדי לחתוך את
הוא ניצח בגירושים בבטחה אבל אבא של אשתו קפא באמצע אולם בית המשפט רוב הגברים יוצאים מגירושים שבורים, כמו כביש סדוק בירושלים לאחר חורף קשה.
Life Lessons
הזקן היה תמיד יושב בתא מספר שבע. אותו בית קפה. אותו קפה שחור. אותו מבט שקט דרך החלון לגשם הירושלמי. המלצריות קראו לו מר אמיראיש שיער שיבה, זקן מסודר, מקל
Life Lessons
הילד לא הגיע לוילה כדי להאשים זר. הוא בא לשבור את השקר שאביו קיבל בכל בוקר עם הקפה והלחמניה. ״היא שיקרה לך!״ הקול שלו נחת בחצר המרוצפת עוד לפני שמישהו



