שיעורים לחיים
— משה, חיכינו חמש שנים. חמש. הרופאים אומרים – לא יהיו לנו ילדים. אבל כאן…
07
יום חמישי,12ביולי2023 יוסי, חיכינו חמש שנים. חמש. הרופאים אמרו שאין לנו ילדים. והנה יוסי, תסתכל! קפצתי אל שער הכניסה של הקיבוץ, כמעט לא מאמינה למה שעיניי רואות.
שיעורים לחיים
— אמא, אולי תני את הסבתא ללכת ולהיעלם? כך כולם יהיו טובים יותר, — באתגר אמרה מאיה.
010
אמא, כמה זמן עוד? עכשיו את הולכת לזכור את כל חיי? ענתה בקושי אלונה, בת חמשעשרה. לא כל החיים, רק עד שהסבתא שלנו עדיין כאן. אם היא תצא לחוץ, היא תאבד ותמשיך
שיעורים לחיים
רואה אותך, אל תסתתר. מה אתה מחפש במדרגות שלנו? – החתול מביט באשמה, שותק ומגרש את טופי הקרח הכבד שנדבק לפרווה, כאילו אומר: טעיתי, קורה, תסלחו לי…
010
זה היה בדיוק כשאת החיה הפזיזה, חתול חובקשיער, הופיע בחצר של הבניין ברחוב הרובע בתל אביב. אף אחד לא זוכר יותר מתי הוא נחת שם. הוא חיי בשקט כמעט בלתי נראית
שיעורים לחיים
דוד גרינברג משגיח על אורן כך שהוא לא מרגיש זאת; אחרי שנים רבות בתפקידים רלוונטיים הוא מקצוען, אך עד כה אין שום קונפליקט—אורן לא מזמין אף אחד לביתו ולא עושה דבר חשוד; אבל אין לחמוק ממנו, דוד יודע שצריך לחכות ואורן בטוח ייפול, אינטואיציה לא תטעה.
021
דוד גרגורוביץ תמרר במבטן את אורן ברגישות של צל, כך שאורן לא הרגיש בעיניו. דוד, שכבר שני עשורים עובד במשרות ממעל, היה בחור מקצועי, חכם כמו חכם יהודי.
שיעורים לחיים
הלילה של החתונה אמור להיות הרגע המאושר ביותר בחייה של האישה. אני יושבת לפני פינת האיפור, השפתון עדיין רענן, ושומעת כיצד קצב התוף החגיגי בחוץ מדעקר באיטיות. משפחת בעלי נינחה למנוחה. חדר החופה מעוטר בשפע, אור זהב מטיל זוהר על רצועות המשי האדומות הזורמות. אך ליבי כבד, תחושת נבואה מודאגת מתקרבת.
026
דפיקה עדינה חצויה בפתחה. קפאתי. מי יגיע בחצות הזה? הצעדתי בעדינות ופתחתי רק קצה קטן. במרווח הצר נצצו עיניה המודאגות של המשרתת ותיקה, אלמונית במבטה.
שיעורים לחיים
המשך הסיפורואז, כשקרני השחר נגעו בקו האופק, הוא מצא את עצמו עומד מול המפתיע המופלא של האמת, והכל השתנה לנצח.
016
בבוקר מצאתי את עצמי שוב על צלע המיטה ההיא שבה הפקדתי את הלילה, אחרי שצערתי את עצמי עד תום. העיניים צורבות, השיניים יבשמו, והראש פועם בקצב של תוף חג.
שיעורים לחיים
— אמא, בילינו אצלנו בחלקת הקיץ ותחזרי, — הכלה פנתה את החמות מחלקתההחמות, נבזורה אך עדיין נושמת גאווה, חזרה לבית עם מתנה של תבואה ומבט מלא כעס ותקווה לתיקון המצב.
016
אביטל עדיין לא יכלה להאמין למה שקורה. האם סוף סוף קיבלו את החלקתם? הם חולמים על דירת קיץ מזה עשור, אך החיים רצו קוֹשְׁרִים משכנתא, ילדים, לימודיהם, משבר
שיעורים לחיים
הילה הרתה. בעלה, גיורא, נשאר לצידה כל ההיריון, מקיים את כל משאלותיה ופינוקים. לבסוף הגיע הרגע וגיורא הוביל אותה למולד. כאשר נולדה בת בריאה, הוא נשף הקלה. אב מרוצה ושמח חזר הביתה למנוחה. למחרת הגיע לבקר את אשתו עם בתו, אך האחות הודיעה: „אין כאן את אשתך“. גיורא, המום, שאל אם היא יצאה לחפש אותה. האחות השיבה: „היא הלכה, הנה פתק“ והגישה לו פתק משולף. כשגיורא פתח אותו, הוא לבן חלב מתמיד מהכתוב.
014
19אפריל2026, תל אביב יומן אישי היום אני נזכר ברגע שבו ענת כהן הודיעה לי שהיא מובלת. כמעט כל היום של החודש הראשון של ההריון, אני לא עוזב אותה לחלק מהקפה
שיעורים לחיים
סבלני, יקירה! את עכשיו בחיי משפחה אחרת – צריך לשמור על המנהגים שלהם.
011
סבלני, בתי! עכשיו את במשפחה אחרת, והכללים שלהם חשובים. את נישאת, לא באת לבקר. איזה כללים, אמא? כולם כאן משוגעים! במיוחד החמות! היא שונאת אותי, זה ברור!
שיעורים לחיים
אישה והרוח בגינת הירקותבמהלך הלילה, כאשר הירח היה גבוה, היא שמעה לחשוש שממלאת את העלים, והבינה שהרוח מנסה להוביל אותה אל סוד ישן חבוי מתחת לשושלת העגבניות.
06
אלונה לוי עמדה בחצר עם כמה מרפסות קטנות בידיה, והקצף שבקצות האצבעות נפתח באדממה. המחרשת העץ הקטנה נפלה ברעש קל על אדמת החול היבשה, השברה שכבות של קרקע פגומה.