Author: Lewis Simmons
היי, את בבית? קרא לי אבי כשנכנס לדירה. אני במטבח, השיבה דנה. היום היא חזרה הביתה מוקדם והחלה להכין ארוחת ערב. אבי התפשט, ניקה ידיים והלך למטבח. למה אתה לא מתגאה?
אורית שמתה שהיא קיבלה לראשונה את מראהו של איתן, כשהוא לבש את החולצה הקרמית האהובה אותה שעלייה קנו יחד לפני שנה ליום הולדתו וגם נעליים חדשות.
היי, מדבר אור כהן, בן 27, ואני מנהל גלריה קטנה במרכז תלאביב. זה לא המקום המפואר שבו מבקרי ביקורת ויין מתגלגלים בערב ההשקה אצלנו אוויר שקט ואישי, והגלריה
זוהר נשלח החוצה. שוב. הפעם השלישית בחייו הקצרים. לא היה לו מזל. רק בן שנה, וכבר שלושה בתים זרקו אותו. איך נזרק? בתחילה העבירו אותו מיד ליד.
**יומן של תמר 12 ביוני 2026** היי, קיבלתי כבר את ההזמנה של ריטה? קיבלתי, אבל לא מתכוונת להגיע לחתונה, אמרתי בטלפון. איך לא תלכי? היא החברה שלנו, ובסופו
כשענת משכה בחבל שהקשר את השקית, הבד נחלש לאט, שׂרק צליל של רשרוש עדין. לרגע נדמה שהמתוך החדר עולה ריח של אבק, בד ישן ומתוק כמו זיכרון ילדות שכבר שוכחים.
שמע, היה לי סיפור מצחיק שכדאי לך לשמוע. אתמול, בקצה רחוב באר שבע, על ספסל תחנת האוטובוס, יושב כלב קטן לא כמו כלב משוטט עייף, אלא יושב כמו בן אדם, רגוע
אין לדאגה, אילן! אל תתמוטט! לפחות קיבלת את ראש השנה בסטייל! הנה העיר המולדת. אילן ירד מהמסילה, יצא אל כיכר התחבורה ולך אל תחנת האוטובוס.
יום שלישי, 15 במאי 2026 היום אחרי אימון כושר במועדון “הקפיץ” בחצבה, מיהרתי חזרה לדירה. נזכרתי שהבטחתי לבעלי, אורי, להכין מרק דג מצונן כמו שסבתא עשתה תמיד.
היום כתבו לי כמה מחשבות על האורית, הילדה שהגיעה אל ביתנו והפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. היא הייתה גבוהה, רזה, בעלת תלתלים קבועים על הכתפיים.









