שיעורים לחיים
אביב מוקדםהציפורים חזרו לשיר, והיער התעורר לחיים חדשים.
013
טזופיה, ילדת ארבע, הסתכלה על “החדש” שהופיע לאחרונה בחצר ביתם. זה היה זקן седой, יושב על ספסל. בידו קנה שתמך בו, כמו קוסם מסיפור ילדים.
שיעורים לחיים
תשמעי, תמר, כדי להיראות כך וללכת בזהב, קם אני כל בוקר ב‑5, משקה את הפרות, מאכיל את גורי הבקר, מחלק את האוכל, ואז אל העבודה העיקרית – אין כאן מה לקנוץ.
012
את יודעת, אורית, כדי ללכת כאן בזוהר זהב, מתעוררת כל בוקר בחמש לפנות בוקר, מרוצת להספק לחול על הפרות, מגדלת את העגלים, מחלקת מזון, ואז רק אחרי זה יוצאת
שיעורים לחיים
דנה, אל תחשבי שזה רע! אני לא חסר בית. קראו לי מיכאל סמינוביץ. הגעתי לבת שלי. קשה לי לספר זאת…
019
יום חמישי, 29 בדצמבר, בערב קריר משׁתיים של חג השנה החדשה, כתבתי לעצמי ביומן:  דניאל, אל תחשוב שהכול רע! אני אינני משוטט ללא בית. קוראים לי משה כהן.
שיעורים לחיים
— אבא, מה זה, קנית חתול? — נדהמה לודמילה, הבת שהגיעה לסוף השבועהיא קפצה אל חבירתו, מנסה להבין אם הוא באמת חיית מחמד חדשה או רק משאב משעשע לבקשתו של אביה.
024
אבא, אתה מה לעשות, קיבל חתול? הפתיעה בתו אורלי כשחזרה לסוף השבוע מהחוף. פטרו כהן, בן שבעים וארבע, הביט בכעס בחלון. שוב אותו חתול אפרפר נחת על חלקות האדמה שלו!
שיעורים לחיים
– למה לאמא שני חדרים? היא כבר בת 65. היא כמעט שלא תקבל אורחים, ובחברת החושנות – אחיותיה – יכולה לשתות תה במטבח. – למען האמת, דירת חדר יחיד לאמא – תספיק בקלות.
017
למה לא קונים לאמא שני חדרים? היא כבר בת שישים וחמש, כמעט לא תזמין אורחים, ועם האחיותהדודות שלה היא יכולה לשבת במטבח ולשתות תה. בגדול, דירת חדר אחד מספיק
שיעורים לחיים
«ברגע שהגמלאתי, החלו הבעיות»: איך הזקנה חושפת את הבדידות שהצטברה לאורך השנים.
09
הייתי בן שישים ושנה, ולפעם הראשונה בחיי הרגשתי שאינני קיים עוד: לא בשביל הילדים, לא בשביל הנכדים, לא בשביל לשעבר, ולא, בכלל, בשביל העולם כולו.
שיעורים לחיים
מישהו חפר את תפוחי האדמה שלה, לקלף אותם ואסף את הגדול ביותר…
011
אילה קפאה במקום, הלב פקח בחוזקה. היא המשיכה ללכת וגילתה שהקבצים של הכרוב הגדולים חסרים כמעט מחצי הקציר חצי מהירק נעלם. דנה, שהייתה בת שבעים, שמחה על קנייתה
שיעורים לחיים
שיחה מאוחרת…
011
**יומן, 15 ביוני 2026** היום היה יום הולדתי שלושים וחמש, תאריך שמסתמן משמעותי. כבר בבוקר, רונית (החברה הטובה שלי) חזרה אליי עם קולה הקולה: אל תזמין אותם!
שיעורים לחיים
אורה מטגנת קציצות, כשבפתאומיות נכנס הבעל למטבח. – אורה, צריך לדבר, – הכריז בחוזק אורן. – דברי, – קראה האישה. – אולי תשבי, ותשמעי? – בקולו של אורן נשמע חוסר סבלנות. – לעולם לא, צריך לעקוב אחרי הקציצות, – השיבה האישה. – מה רצית לומר לי? – אני…, – אורן נתקע, בקושי מחפש מילים. – פגשתי אישה אחרת… אני עוזב אותך! – אני מברך אותך. ואני שמחה מאוד בשבילך! – אמרה באלגיות אורה. – במובן של מברך? במובן של שמחה בשבילי? – הבעל הביט בה בתדהמה. אבל אורן אפילו לא יכל לדמוץ שברגע זה חשבה אורה.
012
אורלי מטגנת קציצות בצלחת, פתאום מבוא את היוזם של החלום יובל. אורלי, צריך לדבר, הכריז בחוזק. דבר, השיבה מבלי להסיט מבט מהמחבת. אולי תשבי, תאזיני כשורה?
שיעורים לחיים
האושר הלא צפוי של רחלבאותו לילה, כשגשם עדין טפטף על החלון, רחל פתחה את המכתב הישן שמצאה במגירה ושמעה איך הלב שלה מתחיל לפעום בקצב אחר.
034
בכפר הקטן על קצה המדבר, כאילו גרגר חול אחרון על מפת הארץ, הזמן לא זרם לפי שעונים אלא לפי עונות. בחורף קפא והיה קפוא כמו קרח, באביב נמס ושטף את השדות ברעש