Life Lessons
היא חשבה שהוא עני, אבל האמת שטלטלה אותה!
02
לעולם אל תשפוט אדם לפי מה שהוא לובש וזה נכון במיוחד בארץ שלנו, איפה שלפעמים אנשים הכי עשירים מסתובבים הכי פשוט. יום אחד קרה לי מקרה כזה, ואני מרגיש שחייב
Life Lessons
לנה שרה מאושר – איך לא?
018
נועה שרה משמחה, איך לא! הנה לה דירה דירה קטנה ורק שלה, בלי בעלת בית עוקצנית שמכבה לה את האורות באחת עשרה בערב, עומדת לה על הנשמה ומסובבת את הגז מתחת לסיר המבעבע.
Life Lessons
לֵנָה שרה משמחה – מי לא היה שר במקומה!
04
נועה שרה מאושר, איך לא? סוף סוף יש לה דירה משלה, הדירה שלה, בלי בעלת בית כעוסה שמכבה לה את האור בדיוק בשעה אחת-עשרה, עומדת כמו רפא”
Life Lessons
הכלה השפילה את אמא שלו באמצע החתונה… ומיד התחרטה על כך! 💔
08
יומן אישי יום החתונה שלא אשכח לעולם חשבתי שיום החתונה שלי עם נועה יהיה השיא של חיי. אולם יוקרתי בתל אביב, אורחים חשובים, עיצוב שעלה הוןכל מה שאפשר לחלום.
Life Lessons
הכלה השפילה את חמותה מול כל האורחים בחתונה… ומיד התחרטה! 💔
07
הכלה השפילה את אימו באמצע החתונה… ועד מהרה התחרטה על כך! חתונתם של יאיר ונעמה הייתה אמורה להיות היום השמח ביותר בחייהם. אולם בתל אביב, מסעדה יוקרתית
Life Lessons
מרים בכתה ליד הקבר של חברתה הטובה עלינה. היום הארבעים, ועדיין על הקבר אין אפילו פרח אחד…
015
מירית בוכה ליד הקבר של חברתה מיכל. ארבעים יום עברו, ועל הקבר אין אף פרח… היא חוזרת הביתה. לפתע משיג אותה גבר לא מוכר. רוצה טרמפ? שואל הוא.
Life Lessons
ספה מהניינטיז
013
ספה משנות התשעים ילדים, יש לנו בשבילכם הפתעה! אמרה רחל בן־צור בחיוך זוהר, ולטפה במבטה את הסלון החדש שלנו, שעדיין היה כמעט ריק. החלטנו להעניק לכם את הספה שלנו!
Life Lessons
“מחפש אישה חיונית ומלאת אנרגיה, לא בת גילי: בגיל 50 – זה כבר משהו אחר… גבר בן 55 הסווה את גילו וכרסו, אך נעלב כשהתברר לו גילה של האישה…”
015
אני מחפש אישה לא יותר מגיל ארבעים ושתיים, זה המקסימום. וגם אזרק אם היא נראית לא יותר משלושים וחמש. בגיל חמישים, זה כבר משהו אחר לגמרי, אורי.
Life Lessons
הכלה השפילה את אמא שלו ממש בחתונה… ומיד התחרטה על כך! 💔
051
הכלה השפילה את אימו בטקס החתונה… והתחרטה מיד! החתונה אמורה הייתה להיות היום המאושר בחיי גל ויוכבד. אולם מפואר בתל אביב, אורחים מהמעמד הגבוה, קישוטים
Life Lessons
הוא עזב את בניו כשדווקא אז הם נזקקו לו יותר מתמיד
014
יותם עמד דומם. הקירות הלבנים של חדר האשפוז בבית החולים נראו נקיים מדי. קרירים מדי. זרים לאינסוף הרגשות שהתחוללו בקרבו. לפניו שכב האיש שאותו כינה פעם “