Life Lessons
זהו היום שבו הוא מזמין אותי ל”מפגש משפחתי קטן”. הוא מחייך ברוגע, כאילו זה לא אותו אדם שלפני שלושה חודשים אמר לי במילים קרות: “
הגבר גידל לבדו את בתו, כל תקוותו הייתה שהיא תגדל להיות אדם טוב והגון באמת. הוא לא חסך בשום מאמץ או הוצאה, עבד קשה ימים ולילות כדי להבטיח שלבתו יהיה כל מה שהיא צריכה.
Hoy vuelvo a escribir en mi diario, recordando cómo empezó todo. Nací en un pequeño pueblo de Castilla, rodeada de campos de trigo y olivos.
הגבר גידל את בתו לבדו. היום התחלף בלילה, והעיר תל אביב נראתה לפעמים כמו אקווריום מואר: הגגות נמסים, המדרכות מתעוותות, והאוויר אף פעם לא מספיק לנשימה.
הגבר מגדל את בתו לבדו. הדאגה היחידה שמעסיקה אותו היא שהיא תגדל להיות אדם הגון באמת. הוא אינו חוסך שום השקעה, עובד קשה ומטרתו להעניק לה את כל מה שהיא צריכה.
אני רווק, בן 45. פעם הייתי נשוי למירי, אישה יפהפייה במשך 15 שנים. אני קורא לה גברת, כי באמת הייתה לה הופעה שמתאימה לתואר הזה. יפה, מטופחת להפליא תמיד מניקור
למרות שהתחלת הדרך הייתה מאתגרת מאוד, בעלי יואב גדל והפך לגבר משכיל, חכם ומצליח, והכול בזכות האהבה והדאגה של סבתא שלו, שירה. כשפגשתי לראשונה את סבתא של
יומן אישי – יום מיוחד, מחשבות על המשפחה למרות ההתחלה הקשה של בעלי, פיליפ, הוא גדל והפך לגבר משכיל, חכם ומצליח, כל זה בזכות האהבה והדאגה של סבתו האהובה, שושנה.
Todo parecía perfecto. Según las ecografías, el bebé estaba sano. Pero el parto fue complicado. Era una niña, pero con problemas. Tan graves que los médicos
למרות התחלה כל כך אפופה בערפל, בעלי פלג צמח והפך לגבר משכיל, נבון ומוצלח, וכל זה בזכות האהבה והדאגה של סבתו היקרה דורית. כשפגשתי לראשונה את דורית, סבתו