יומן אישי – דורון לוי, יום ג’ לפעמים, החיים נותנים לך שיעורים כואבים. כשאני חושב אחורה, אני רואה איך הגעתי עד הלום, למרות שהיה נדמה שאת העולם
Life Lessons
מאחורי הזכוכית של הסופר, חיה לה מציאות שונה, קטנה ובוהקת משלה. בשבילי, עומרי, העולם הצר של הקופה, המשקל והסורק היה בו־זמנית בית סוהר וקרש הצלה.
Life Lessons
Cuando tenía veinticuatro años, tomé la decisión más dolorosa de mi existencia: dejé a mis dos hijas al cuidado de mi madre en Madrid. La mayor, Lucía
דרי היא מסומנת שוב בתור קאמבק מאוחר! כשהייתי בת 18, נכנסתי להריון. ההורים שלי בכלל לא תמכו ביהם חשבו שזה מוקדם מדי לילדים. בעלי בדיוק התחיל שירות בצה”
Life Lessons
מאחורי זכוכית הווויטרינה של הסופר במרכז תל אביב התנהלה לה מציאות קטנה וצפופה, כזאת שרק מי שעובד בקופה מכיר. בשבילי, אילת, העולם שתחום במלבן של הקופה, המשקל
בעלי חזר אתמול מהעבודה ונראה קצת מוזר. שאלתי אותו על החתונה, והוא מיד השפיל את עיניו. הוא אמר שיילך לבד לחתונה… ומה איתי? הייתי המומה. ואז בעלי אמר לי: “
בעלי חזר אתמול מהעבודה והיה משהו מוזר באוויר, כמו רוח שנשבה בין הקירות אך לא הורגשה באמת. שאלתי אותו לגבי החתונה, והוא השפיל את עיניו כאילו נזכר במשהו רחוק.
Tres años después, lo lamenta profundamente… María gritó a su nuera: Coge a tu hijo y márchate. Ese niño no es nuestro. ¡Y Juan confiaba plenamente en ti!
אתמול, כשאביאל חזר מהעבודה, הוא היה קצת מוזר. שאלתי אותו על החתונה, והוא מיד הסיט את המבט שלו למטה. הוא אמר שהוא הולך לבד לחתונה… ומה איתי?
Cuando Lucía cumplió diecisiete años, mi mujer, Carmen, le anunció que estaba esperando otro hijo. Al principio, Lucía se quedó completamente desconcertada