שמי אורן. חמשים ושלוש שנה לי, ואני מנהל גלריה קטנה ומלאת חן במרכז תל אביב. איננה אולם מפואר שבו מבקרים יוקרתיים מתרוצצים עם יין ושערוריות, אלא מקום שקט
היי, מדבר אור כהן, בן 27, ואני מנהל גלריה קטנה במרכז תלאביב. זה לא המקום המפואר שבו מבקרי ביקורת ויין מתגלגלים בערב ההשקה אצלנו אוויר שקט ואישי, והגלריה
שמי אורן כהן. אני בן שלושים ושלוש, מנהל גלריית אמנות צנועה במרכז תלאביב. זה לא המקום המפואר שבו מבקרים אלגנטיים ויבעי יין מתיישנים במפגשי פתיחה.
Mit navn er Mikkel Sørensen. Jeg er 27 år gammel, og jeg driver et beskedent kunstgalleri i hjertet af København. Det er ikke den glitrende, champagnesprøjtede
Mit navn er Mikkel. Jeg er femoghalvfems år gammel, og jeg driver en lille, beskeden kunstgalleri i hjertet af København. Det er ikke den glitrende lokation
אורית, קיבלת את ההזמנה של רותי? קיבלתי, אבל אני לא הולכת לחתונה, אמרתי בטלפון. איך לא תלכי? היא חברה שלנו, והחתונה הולכת להיות יוקרתיתמתחת לאור חוץ, בחבילה
היי תמר, קיבלת את ההזמנה מריטה? קיבלתי. אבל אני לא הולכת לאותו חתונה, אמרתי בטלפון. איך שלא? היא החברה שלנו, החתונה הולכת להיות מטורפת, ובסוף מתחתנים עם זרים.
Pige, hvad leder du efter? spurgte jeg, da jeg så den lille pige stå ved døren. Jeg leder efter min mor. Har du set hende? svarede den seks år gamle pige
**Dagbog, 12. juni 2026** I dag begyndte med den samme kedelige tone fra Mikkel, som jeg næsten kunne forudsige inden han overhovedet sendte en besked.
הקול של בתי, רועמת כמו רעם בחלום, חודר לי אל האוזן: «היא לא שייכת כאן, היא איום, צריך לגרש אותה מהבית שבו אני גרה כבר חמש עשרה שנה». «חכי, אורית», קרא









