Life Lessons
היום, זה היום האחרון של הכלב שלי, והוא יושב מולי בשקט, עם עיניים דומעות. הוא שוכב על הספה שתמיד הייתה שלו. בעצם, זו הייתה הספה שלי. אבל לפני כמעט תשע שנים
6 באפריל הבוקר שוב שמעתי את השוטר אומר: ניסינו להעביר את החפצים שלכם לחדר האבידות והמציאות אבל… החתול שלכם פשוט לוחמני מדי. לא נתן לנו להתקרב.
ציפור האושר דינה! מה לקח לך כל כך הרבה זמן?! אני מחכה לך, מחכה! בואי שבּי! שרה, השכנה של דינה שפריר, התיישבה בנוחות על הספסל. ולמה לא? איזה ערב נפלא! למה להישאר בבית?
Life Lessons
המקום שלי אמא, מה את עושה?! נעה כמעט בוכה, מביטה איך אמא שלה שולפת מהארון את מעט החפצים שיש לה. השמלה האדומה עם הנקודות, האהובה על נעה, נזרקת ברישול לרצפה
ניסינו להעביר את הדברים שלך לחדר האבידות, אמר השוטר. אבל… יש לך חתול לוחמני במיוחד. לא נותן להתקרב. קח בבקשה את החפצים והחתול. יש לנו מספיק עבודה גם ככה…
Mi pequeña manzana ¡Eres igual que tu madre! ¿Igual que cómo, abuela? Me noté tensa al responder, como si debiera defenderme, pero de inmediato me reprimo.
Life Lessons
Последняя просьба “לא, אני כבר לא אחזור הביתה…” נשמתי בכבדות, מתפתל מכאבים על האלונקה, בדרך לחדר הניתוח. “וגם את נעמה לא אראה יותר.
Life Lessons
אני תמיד אהיה איתך – רק אל תתחילי שוב! כבר דיברנו על זה מיליון פעמים! למה לחזור לזה כל הזמן? – הדס נופפה בידה בעייפות וחזרה לעמוד מול הכיריים.
נועה בן צור עובדת בבית קפה “על הגשר” כבר שש שנים. היא מכירה את כל הלקוחות הקבועים, את ההזמנות וההרגלים שלהם. אבל היום, בצהריים של יום רביעי
В затишье 1943 года, в небольшом мошаве на севере Израиля, носила Дנה Коэн траур по погибшему на фронте мужу с таким достоинством и благородством, что