שיעורים לחיים
סלח לי, בני היקר.
09
סלח לי, בני. זאת סיפורה של משפחה קצת מבולגנת, כמו שאוהבים לקרוא לזה פה בארץ. אם שמגדלת את בנה לבד, בלי אבא בתמונה התגרשה עוד לפני שהיה בן שנה.
שיעורים לחיים
תפרתי שמלה משמלות של אבא שלי לנשף הסיום לכבודו – החברים לכיתה צחקו עד שהמנהל לקח את המיקרופון ודממה נפלה בחדר
0202
אני תפרתי שמלה מבגדי העבודה של אבא שלי, לקראת מסיבת הסיום מחווה לכבודו כל הכיתה פרצה בצחוק, עד שהמנהל אחז במיקרופון והחדר השתתק בבת אחת אבא שלי היה שרת
שיעורים לחיים
הוא נכנס עם שקל אחד
07
הוא נכנס עם שקל אחד המספרה שקעה בדממה כשנכנס הזקן מבעד לדלת. מעילו היה קרוע. נעליו התפוררו כמעט. זקנו האפור רעד כשניח את שטר של שקל מקומט על הדלפק המבריק.
שיעורים לחיים
הוא נכנס פנימה עם שקל אחד ביד
06
כשנכנס פנימה עם שקל אחד כל המספרה השתתקה ברגע שהזקן נכנס. המעיל שלו היה קרוע, הנעליים כמעט התפרקו. זקנו האפור רעד כש הניח שטר של שקל crumpled על הדלפק המבריק.
שיעורים לחיים
הוא נכנס פנימה עם שקל אחד ביד
036
הכול השתתק במספרה כשנכנס האיש הזקן. המעיל שלו היה קרוע. הנעליים שלו בקושי החזיקו מעמד. הזקן האפור שלו רעד כשהניח שטר משומש של עשרים שקל על הדלפק המבריק.
שיעורים לחיים
הדיינר שבצד הדרך היה רועש מכסף הסכו”ם, כוסות הקפה, וצחוק הגברים הקשוח בחולצות עור שחורות
07
בית הקפה הקטן על כביש 6 רועש מצלילים של סכו”ם, כוסות קפה, וצחוק נמוך וקצת מחוספס של אופנוענים עם וסטים מעור כהים. ואז פתאום נשמע קול קטנטן וצלול שחותך את הרעש.
שיעורים לחיים
נינה פטרובנה זוכרת היטב את היום שבו נאלצה להכריע בגורלו של ילד שאינו שלה. זה היה יום רביעי, בעלה חזר מהעבודה מוקדם מהרגיל, קודר מתמיד. בלי לומר מילה, ויקטור הושיט לה מעטפה.
037
נועה שטרן זוכרת היטב את אותו יום רביעי שבו גורל של ילד לא מוכר נחת לפתחה, כאילו ענני ירושלים התפזרו ורוחות ים המלח נשבו בתוך הבית. בעלה, דורון, שב מוקדם
שיעורים לחיים
גנב הנקניקים
010
גנב הנקניקיות אי אפשר היה שלא לשים לב לחתול הזה. פשוט משום שהוא נהג “לגנוב” מהחנות המכולת הקטנה שלי בלב תל אביב. והאמת, הדרך בה עשה זאת לא
שיעורים לחיים
הבן המושלם שילם לה הון עתק על ניקיון דירת יוקרה אחרי שאמו עברה לבית אבות, אך לאחר שהזיזה ארון כבד, גילתה המנקה דבר מה שחייב אותה להיפרד מהחיים השקטים שלה לתמיד
0111
אשליה של חיים נקיים נועה ניהלה חברת ניקיון קטנה בתל אביב כבר חמש עשרה שנה. במשך השנים האלה למדה כלל אחד שאין עליו עוררין: הלכלוך אף פעם לא משקר.
שיעורים לחיים
הבנק המפואר היה שקט, אלגנטי וקריר
017
הבנק היוקרתי היה שקט, מצוחצח וקר. לקוחות אלגנטיים עמדו בתור, מחזיקים תיקי עור וכרטיסי זהב, כמעט לא מחליפים מבטים עד שהדלתות הראשיות נפתחו וילד עני וקטן