שיעורים לחיים
Klara og Sofie gik i Frederiksberg Have, da de pludselig så et par, der omfavnede hinanden, mens manden hviskede i kvindens øre; kvinden smilte lykkeligt, og Klara stirrede med store øjne, ude af stand til at flytte blikket – “Klara, hvad ser du?” udbrød Sofie. “Intet, lad os gå,” sagde Klara, og de sagde farvel; på vej hjem syntes hun, det var umuligt: “Far, hvordan kunne du? Hvordan kunne du gøre det mod mor?” – hun kunne ikke tro på, hvad hun havde set.
022
Freja og hendes veninde Lise spadserer i en park i København, da de pludselig får øje på en mand og en kvinde. De omfavner hinanden, og manden hvisker
שיעורים לחיים
— Sådan, drenge, fisket kan vente, — besluttede Viktor og greb fiskegarnet. — Vi må redde den stakkelsHan kastede garnet mod den fangede ål, som udsprang i en glitrende regnbue af vand og frihed.
09
Så lad mig vente med fisketuren, siger Viktor, mens han griber fiskesnøren. Vi må redde den stakkels kat. Viktor sejler i en lille motorbåd på den stille
שיעורים לחיים
החתן הכריז שלא אפגוש בבתי אם לא אמכור את בית אמיבבוקר המהומה, היא קיבלה שיחת טלפון מפתיעה שמספרת לה שהחתן מוכן לוותר על הדרישה ולשתף איתה את הבית, בתנאי שהיא תסכים לשמור על חיי המשפחה ולפתור את הסכסוך בעדינות.
012
מִחצִי חַיָּהּ חִיּוֹת בְּלִי בַּעֵד. הָיִיתִי נוֹשָׂאָה, אֲבָל הַבַּעַל עָזַב אֶת הַמִּשְׁפָּחָה רַק שָׁנָה אַחַר הַנְשׁוּאָה. בְּאָחַר הַשְׁלָל, נוֹלַדָה
שיעורים לחיים
אורה מטגנת קציצות, כשבפתאומיות נכנס הבעל למטבח. – אורה, צריך לדבר, – הכריז בחוזק אורן. – דברי, – קראה האישה. – אולי תשבי, ותשמעי? – בקולו של אורן נשמע חוסר סבלנות. – לעולם לא, צריך לעקוב אחרי הקציצות, – השיבה האישה. – מה רצית לומר לי? – אני…, – אורן נתקע, בקושי מחפש מילים. – פגשתי אישה אחרת… אני עוזב אותך! – אני מברך אותך. ואני שמחה מאוד בשבילך! – אמרה באלגיות אורה. – במובן של מברך? במובן של שמחה בשבילי? – הבעל הביט בה בתדהמה. אבל אורן אפילו לא יכל לדמוץ שברגע זה חשבה אורה.
012
אורלי מטגנת קציצות בצלחת, פתאום מבוא את היוזם של החלום יובל. אורלי, צריך לדבר, הכריז בחוזק. דבר, השיבה מבלי להסיט מבט מהמחבת. אולי תשבי, תאזיני כשורה?
שיעורים לחיים
הלילה החתונה אמור להיות הרגע המאושר ביותר בחייה של האישה; אני יושבת לפני שולחן האיפור, שפתיים עדיין רעננות, שומעת איך תופי החג בחוץ דועכים לאט; משפחת בעלי נחה למנוחה; חדר הכלה מעוטר בפאר, אור זהב משקיף על רצועות המשי האדומות הזורמות; אך לבי כבד, תחושה בלתי נוחה מתגנבת.
012
דפיקה רכה חצבה את השקט של הדלת. נחרדתימי שיבוא בחצי הלילה? התקרבתי ופתחתי במעט. בחור הקטן נצצו עיני המשרתת הוותיקה, מבטא חרדה. היא לחשה, קולה רועד: ״אם
שיעורים לחיים
אושר בלתי צפוי של רחמתבבוקר הבא, כשקרני השמש חדרו בעדינות דרך החלון, היא גילתה מזוודה ישנה מלאה במכתבים מאוחדים של אהבות עבר שנשכחו.
044
היי, משם מקשיב? רוצה לשתף אתך סיפור שקורה פה בקיבוץ רמתשוק, בקצה הדרום, כמו גרגר חול אחרון על המפה. הזמן כאן לא מדליק שעון, הוא רק קובע לפי העונות בחורף
שיעורים לחיים
המשך הסיפורהדלת הישנה נפתחה באיטיות, חושפת אור מוזר שמזמין את הדמות לצעוד אל העולם החדש.
038
אורנה פסעה לאט על הדשא המתוח בחיק רחוב הרצל בתל אביב, כאילו הייתה עולה לבמות תיאטרון. כל צעד שלה מדויק, נבחן בקור קורח. היא ידעה זו לא חזרה רגילה.
שיעורים לחיים
Rasmus’ uventede lykkeDa han åbnede den gamle låge, stod en strålende solnedgang over den forladte strand, og han vidste, at hans liv for altid var blevet forandret.
020
I den lille by, der lå som den sidste sandklump på kortet i Danmarks yderste hjørne, løb tiden ikke efter klokken, men efter årstiderne.
שיעורים לחיים
אושר בלתי צפוי של רפאלרפאל מצא את המפתחות הישנים של סבתו בתיבה הישן, והם פתחו בפניו דלת אל עתיד מלא תקוות.
019
בכפר הקטן שבקצה של מפת הארץ, כאילו אבקת חול אחרונה על קו הגבול, זרם הזמן לא לפי שעונים אלא לפי עונות. הוא קפא בחורף קפוא, נמס ברחש של פזורה אביבית, נרדם
שיעורים לחיים
אושר בלתי צפוי של יובלבבוקר הראשון של הקיץ, יובל מצא במגרש הישן של השכונה פתק שמזמין אותו למסיבת הפתעה שלא יכל לדמיין.
033
בכפר הקטן שעל שפת מדינת ישראל, שמצוי כפסיק קטן במפת הארץ, הזמן זז לא לפי השעון אלא לפי העונות. הוא קפא בחורף קפוא, נמס בקצף של אביב מתפרץ, נרדם בחום הקיץ