שיעורים לחיים
הפאב של האופנוענים רעש מצחוק גס, מגפי עור דופקים על רצפת עץ ישנה וריח כבד של עשן ועור מילא את האוויר
010
הפאב של הרוכבים היה רועש מצחוק גס, מגפיים שמכים בעץ הישן, וריח כבד של עשן ועור. ואז הדלת נטרקה בבת אחת. אור לבן קר וערפל נכנסו סביב ילדה קטנה שעמדה לבד בפתח.
שיעורים לחיים
זה התחיל בהבטחה
014
זה התחיל מהבטחה. “אני מוכן לתת הכול… אם מישהו רק יעזור לה לדבר שוב.” אף אחד לא האמין שזה יצליח. עד שפתאום נשמעה תשובה. “
שיעורים לחיים
הדלתות הכפולות נפתחו בבת אחת, וכל הפאב של הרוכבים הפנה מבטו אל האור.
017
הדלתות הכפולות נפתחו בבת אחת, וכל הפאב המלא אופנוענים הפנה מבטו אל האור החזק שזרם פנימה. ילד קטן, שבר כלי ומוזנח, עמד שם רועד, מוצף באור המסנוור;
שיעורים לחיים
הדיינר התמלא בריח של שמן, קפה וגשם טרי על מדרכות תל אביב הישנות
08
בדוכן האוכל, ריח של שמן טיגון, קפה וגשם שירד על מדרכה ישנה ממלא את האוויר. בפינת תא הירוק, יושבת ילדה קטנה לבדה. היא קטנה מדי בשביל המושב שקרוע בצידו
שיעורים לחיים
הבנק היוקרתי היה שקט, מבריק ומהודר – ועם זאת קר ומנוכר
08
הבנק המפואר בירושלים היה דומם, מצוחצח וקריר כמו מערת שלג באמצע יולי. לקוחות אלגנטיים עמדו בשורה, מחזיקים תיקי עור וכרטיסי זהב בקושי מחליפים מבט זה עם זו
שיעורים לחיים
המסעדה הייתה חמימה, מוארת ושוקקת חיים
07
בית הקפה היה חמים, מואר, ושוקק חיים. ספסלי ויניל אדומים עיטרו את הקירות. הרצפה המשובצת בשחור ולבן הבריקה תחת אורות הניאון. ספלי קפה נקשו בנעימות.
שיעורים לחיים
הילדה הקטנה הופיעה לצדו של דוכן האופנוען בשקט כזה, שהוא כמעט לא שם לב אליה עד שלחשה.
029
הילדה הקטנה הופיעה ליד השולחן של הרוכב בשקט כזה, שכמעט ולא שם לב אליה עד שלחשה. “אדון…” הוא הסתובב באמצע הביס, עדיין מחזיק את המזלג
שיעורים לחיים
אולם בית המשפט כבר היה טעון במתח כבד כשלפתע הנער התרומם במפתיע מספסל הקהל.
09
האולם כבר היה טעון במתח כשפתאום הילד התרומם מספסל הקהל. גופו הקטן רעד, אבל קולו פילח את החדר בלי פחד. תפסיקו! זו לא הייתה היא! כל הראש פנה אליו.
שיעורים לחיים
הוא נכנס עם שקל אחד
09
הוא נכנס עם שקל אחד המספרה שקעה בדממה כשנכנס הזקן מבעד לדלת. מעילו היה קרוע. נעליו התפוררו כמעט. זקנו האפור רעד כשניח את שטר של שקל מקומט על הדלפק המבריק.
שיעורים לחיים
הדיינר שבצד הדרך היה רועש מכסף הסכו”ם, כוסות הקפה, וצחוק הגברים הקשוח בחולצות עור שחורות
09
בית הקפה הקטן על כביש 6 רועש מצלילים של סכו”ם, כוסות קפה, וצחוק נמוך וקצת מחוספס של אופנוענים עם וסטים מעור כהים. ואז פתאום נשמע קול קטנטן וצלול שחותך את הרעש.