Author: Hazel Tang
שיעורים לחיים
זקֵנָה פסעה אל תוך פאב אופנוענים ברחוב בארץ, עם סמל ישן של המייסדים תלוי על צווארה וקול אחד מתוך הצללים הקפיא גברים קשוחים, והצחוק גווע.
שיעורים לחיים
המטבח של הצוות היה צמוד לאולם המרכזי, כל-כך קרוב שאפשר היה לשמוע את המוזיקה, אבל מספיק מרוחק להזכיר לכולם לאילו מקומות האנשים מסוימים “
שיעורים לחיים
הגוונים הזהובים של שקיעה גוועת שטפו את גן העצמאות השוקק בלב תל אביב באור חמים וכמעט קסום. צחוק והדי צעדים הדהדו בשבילי האבן המפותלים, כאשר אנשים מיהרו
שיעורים לחיים
בית העלמין היה שקט כל כך, שיכול היה להישבע שגם העצב נרדם. עלים חומים נדבקו באדמה הרטובה. ענפים ערומים שרטו את השמיים העכורים, כאילו מנסים לגרד תקווה מאובקת.
שיעורים לחיים
אף אחד לא מעז להוציא הגה באולם ההלוויה. האוויר כבד בניחוח שושנים וצער. ארון מתים לבן ונוצץ מוצב על מעמד מוגבה במרכז החדר, מוקף באבלים לבושים בשחור, פניהם
שיעורים לחיים
תקשיב, אתה לא מבין איזה יום עבר עלייזרוק אותך רגע לסיפור שלא אמיתי… נניח תומר לביא חוזר הביתה באותו יום, בכלל לא אמור לראות כלום, אתה קולט?
שיעורים לחיים
אף אחד בקהל של פסטיבל הרודיאו במתחם האצטדיון בנתניה לא ציפה לצעקה שתפרוץ מהיציע. כולם ציפו לזעם של השור. עד לפני רגע נח המזמור ברקע בעוצמה, הכרוז הרעיד
שיעורים לחיים
האישה נראתה כאילו הגשם רדף אחריה ימים שלמים. הקפוצון האפור שלה היה רטוב עד העצם. הגינס היה קרוע. על פניה הייתה הבעה של עייפות שאין לה סוף, עייפות של מישהו
שיעורים לחיים
אולם החתונות שטוף באור. נברשות קריסטל מנצנצות מעל קשתות מפרחי לבן. כסאות זהב מסודרים בשורות מסודרות. כוסות שמפניה מבהיקות בידיהם של האורחים.
שיעורים לחיים
הילדה הקטנה לא הציעה לאישה חסרת הבית אוכל כי היא הייתה טובה במיוחד. היא עשתה זאת כי, איכשהו, הרגישה שמצאה את אמא שלה. פתיתי שלג ריחפו בעדינות מעל רחוב