בנות, תגידו לי בכנות: גבר שמתקשר לאמא שלו בכל יום הוא בן מסור או ילד של אמא שלא התבגר? כי מה שקרה אצלי בבית גרם לי להסתכל על השיחות האלה בצורה אחרת לגמרי…
כשהכרתי את בעלי, חשבתי שזכיתי בלוטו. גבר אדיב, מצחיק, עובד קשה, יודע לבשל ואפילו לא משאיר גרביים על הרצפה.
הייתה לו רק תכונה אחת מוזרה: הוא התקשר לאמא שלו בכל יום.
בהתחלה זה נראה לי מקסים.
“בוקר טוב, אמא. איך ישנת?”
“צהריים טובים, אמא. אכלת משהו?”
“לילה טוב, אמא. אל תשכחי לקחת את התרופות.”
אמרתי לעצמי: איזה בן נפלא! גבר שמתייחס כך לאמא שלו בוודאי יתייחס יפה גם לאשתו.
אבל אז התחתנו… והבנתי שיש שלושה אנשים בנישואים שלנו. 😂
בוקר אחד הכנתי לו חביתה.
הוא הסתכל עליה ואמר:
“אמא שלי שמה קצת חלב בביצים.”
למחרת הכנתי מרק.
“אמא אומרת שעדיף להוסיף עוד גזר.”
קניתי וילונות חדשים לסלון.
“אמא חושבת שצבע בז’ היה מתאים יותר.”
יום אחד כבר לא התאפקתי.
“תגיד, אהובי, כשאנחנו הולכים לישון, אתה רוצה שאשאל את אמא שלך באיזה צד של המיטה כדאי לי לשכב?” 🤣
הוא צחק.
אני פחות.
אבל השיא הגיע ביום הנישואים השלישי שלנו.
הזמנתי שולחן במסעדה יפה, לבשתי שמלה חדשה וחיכיתי לערב רומנטי.
בדיוק כשהמלצר הביא את הקינוח, הטלפון צלצל.
על המסך הופיע השם המוכר: אמא ❤️
הוא ענה מיד.
“כן, אמא?”
השיחה נמשכה עשרים דקות.
אני ישבתי מול עוגת השוקולד שלי וחשבתי שאולי כדאי להזמין גם לאמא שלו כיסא.
כשסיים, שאלתי בשקט:
“אתה יודע איזה יום היום?”
הוא החוויר.
ואז הטלפון שוב צלצל.
שוב אמא.
הפעם הוא הפעיל בטעות את הרמקול.
ושמעתי אותה אומרת:
“נו, נתת לה כבר את ההפתעה? אל תגיד לי ששכחת את יום הנישואים שלכם!”
קפאתי.
הוא הסתכל עליי, אדום כולו.
ואז אמא שלו המשיכה:
“ואת הפרחים קנית? ואת השרשרת שבחרנו יחד? אמרתי לך לא להתקשר אליי באמצע הארוחה!”
לרגע לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
בעלי שלף מהכיס קופסה קטנה.
בתוכה הייתה שרשרת יפהפייה.
“אני יודע שאני מגזים לפעמים עם השיחות”, הוא אמר. “אבל מאז שאבא נפטר, אמא נשארה לבד. אני רק רוצה לדעת שהיא בסדר.”
ופתאום ראיתי את הדברים אחרת.
אבל הסיפור לא נגמר שם.
שבוע לאחר מכן, כשהוא שוב העיר לי שאמא שלו מכינה קציצות טעימות יותר, חייכתי אליו ואמרתי:
“מצוין, אהובי. מחר אתה הולך ללמוד ממנה את המתכון. ומיום ראשון אתה אחראי על הקציצות בבית!”
מאז הוא כמעט לא משווה בין הבישולים שלנו. 😂
והשיחות עם אמא שלו?
הן עדיין מתקיימות בכל יום.
רק שעכשיו הוא יודע שיש הבדל גדול בין לאהוב את אמא שלו לבין לתת לה לנהל את הנישואים שלנו.
כי בעיניי, הבעיה היא לא כמה פעמים גבר מתקשר לאמא שלו. הבעיה מתחילה כשהוא לא מסוגל לקבל החלטה בלי לשאול אותה.
ועכשיו אני באמת רוצה לשמוע אתכן!
❤️ האם גבר שמתקשר לאמא שלו בכל יום הוא גבר משפחתי ומסור?
😳 או שזה סימן שאשתו תמיד תהיה במקום השני?
והשאלה הכי מעניינת: אם בעלכן היה מתקשר לאמא שלו באמצע ארוחת יום הנישואים שלכן — הייתן כועסות או מבינות אותו?
ספרו לי בתגובות. אני בטוחה שיהיו כאן דעות שונות מאוד! 👇
