יש לי חברים שאני קוראת להם חסכנים מתקדמים. הם חוסכים על כל דבר אפשרי: על אוכל, על בגדים למרות שאין להם באמת סיבה. הם לא עניים, חלילה, להפך יש להם כסף, והרבה. אבל לשחרר אותו? לא, תודה.
אני אליהם באה רק כשיש אירוע חגיגי. בשאר הזמן, אנחנו מסתפקים בשיחות טלפון קצרות ומחויכות. לפני חודש בדיוק הם הזמינו אותי לחגוג לי יום הולדת. הלכתי, וחזרתי הביתה רעבה כמו חתול ברחוב אלנבי.
בבוקר המיועד שמתי בתיק את המתנה שקניתי כמה ימים קודם (ושילמתי עליה 150 שקל בלי לחשוב פעמיים), ויצאתי לעבודה. בארבע אחר הצהריים קיבלתי הודעה שהמסיבה מתחילה, אז בצהריים שקעתי באספרסו פלוס שתי עוגיות חמאה לא רציתי להגיע שבעה מדי, הרי יש מסיבה, לא?
הגעתי אליהם אפילו טיפה מוקדם. הבאתי מתנה, איחלתי מזל טוב, בריאות, ושזרקתי בצחוק שאני רעבה אש, כי התאפקתי במיוחד. הם צחקו בסולידריות, והבטיחו שהכל כבר מוכן.
היינו שישה אורחים, ועוד שני המארחים. נכנסנו לסלון אין שולחן! הבנתי שהם הלכו על מזנון פתוח. גם אין כיסאות, רק ספה קטנה, שבה אפשר אולי להצטופף יחד כמו סרדינים. חלמתי בלב לארוחה נורמלית של אחרי עבודה, לא חיבוק קבוצתי בסלון קטן. אבל ניחא, מזנון זה מה יש.
אחד החברים שלף שולחןון עגול מתקפל ופרס עליו אוכל. כאן הבנתי שטעיתי כשהסתפקתי בעוגיות בצהריים. היו שם כמה צלוחיות קטנות (בחיי, ספרתי את הפרוסות, ולא התביישתי). שמונה פרוסות נקניק מעושן (אני מתה על זה), שמונה פרוסות פסטרמה, שמונה פרוסות גבינה, שמונה אצבעות עגבנייה, שמונה אצבעות מלפפון הכול דק-דק, מסודר כאילו יצא מתצוגה. וגם שני סלטים בגודל של גביע יוגורט לילדים. פירות? שוב בדיוק שמונה חתיכות. ועל כל השולחן העשיר הזה בקבוק יין אחד. זהו. לאכול, לשתות ולחייך בנימוס.
אני יושבת, לועסת חתיכת נקניק עם גבינה, ועדיין מרגישה ריקה מבפנים. אפילו לא רציתי לשתות, פחדתי להישאר רעבה ולאבד שליטה. ואז אחד המארחים אומר: רגע, אני מביא משהו חם. חשבתי לעצמי או, הנה ההצלה! בעלת הבית הופיעה עם צלחת קטנה שלושה ציפסים וחצי ושוקון עוף אחד (!). לא יכולתי להתאפק, התחלתי לצחוק בלב. לפחות העוגה, תודה לאל, הייתה בגודל סביר.
בסך הכול היה נחמד, אפילו צחקנו. אחרי שעה וחצי ברחתי הביתה, מורעבת כמו שלא הייתי מגיל שש. עצרתי בסופר בדרך וקניתי קצת אוכל, ובבית חגגתי לעצמי בגדול.
ככה חסכו חבריי היקרים כסף על חשבון האורחים, ומאוד יעילים הם. ובינינו למה בכלל להזמין אנשים ליום הולדת אם אין לך חשק או אנרגיה לארח אותם כמו שצריך?
