איתן ונעמה הם חברים מאז הגן. הם גרים אחד ליד השנייה בשכונה שקטה בירושלים, ולכן ההורים שלהם החליטו לרשום אותם לאותה בית ספר ואפילו לאותה כיתה. הם ביקשו מהמורה לשים אותם ביחד בשולחן הראשון, כי יש הרבה ילדים בכיתה, במיוחד בנים, ואיתן יכול להגן על נעמה אם מישהו ינסה להעליב אותה. הילדים שמחו ללכת לבית הספר, והלימודים היו קלים לשניהם.
אבל כשהיו בכיתה ג, אמא של נעמה שמה לב שבתה כבר לא אותה ילדה שמחה של פעם. נעמה הייתה מפוחדת, והתחילה להתחמק מבית הספר. יום אחד, היא ביקשה מאמא שלה להעביר אותה לבית ספר אחר. הבקשה הזאת הדהימה את האם, והיא התקשרה מיד לאמא של איתן. אבל גם שם, אצל איתן, הדברים כבר לא התנהלו כשורה.
גם איתן, בעצב ובביישנות, ביקש לעבור לבית ספר אחר. באותו יום, אחרי השיעורים, שמה לב אמו לכחולים ומכות על גופו. שתי האימהות החליטו ללכת יחד אל בית הספר כדי להבין מה באמת קורה עם הילדים שלהן.
המורה ניסתה להרגיע ואמרה שהכול כשורה, אולי הילדים הסתבכו קצת מחוץ לשטח בית הספר. בדיוק אז פרצה לכיתה סערת ילדים צורחת. האימהות הביטו סביבן וראו קבוצה של בנים מושכת את הבגדים של איתן ושל נעמה, שעמדה בפינת החדר.
האימהות רצו להגן על הילדים שלהן מהאלימות, אך אף אחד לא שמע להן. המורה ניסתה גם היא להשתלט על הכיתה. ילדה אחת רצה לקרוא למנהל. רק אז, אחרי דקה של כאוס, חזרה השקטה לכיתה.
האימהות של איתן ונעמה הביעו שאינן מתכוונות לוותר, והודיעו למורה שיזמינו את הורי הבריונים לשיחה או אפילו יפנו למשטרה להגיש תלונה על האלימות. המנהל ניסה להרגיע והבטיח שמחר יזמין את ההורים של כל הילדים הנוגעים בדבר, ויהיה נוכח בעצמו בשיחה.
כשליווה אותן החוצה, לחש להן המנהל: הילדים האלה באים מבתים מבוססים; הם לא מקשיבים לאיש, מפריעים בשיעורים ופוגעים בילדים אחרים. כבר הזמנו את ההורים לא פעם, אבל זה לא עוזר, ההורים אפילו לא טובים יותר מהילדים
למחרת, הגיעו האימהות לבית הספר בשעה שנקבעה. הורי הבריונים כבר ישבו מחוייכים ובטוחים בעצמם. המורה הזהירה את השתיים מראש: מדובר בהורים שתמיד יצדיקו את ילדיהם. תוך רגע הם צעקו וקטעו כל ניסיון לשיחה, פנו בגסות למורה. רק המנהל הצליח להרגיעהם, ולו לרגע.
שום החלטה לא התקבלה. הורי הבריונים עזבו בזלזול ואמרו אל תעשו עניין מהשטויות האלה. המנהל מלמל לעצמו: מה אפשר לעשות? אותם הורים הרי עזרו לשפץ את בית הספר. אי אפשר פשוט לבקש מהם להוציא את הילדים
באוטובוס חזור סיפרו איתן ונעמה להוריהן שלבריוני הכיתה יש שליטה מוחלטת: כל ילד שפוסע לבד במסדרון נתפס ומוכה. איתן ונעמה חטפו מכות רק כי הלכו יחד, וזה לא מצא חן בעיני הבריונים. האימהות לא חיכו יותר, והעבירו את ילדיהן לבית ספר אחר.
כעבור זמן קצר, המנהלת התפטרה; לא יכלה עוד להחזיק מעמד מול ילדים חסרי כבוד והורים שמסרבים לקחת אחריות.
