מַבָּט רַע
מִירָב הִתְעוֹרֵרָה בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וְלֹא יָדְעָה לְחַזֵּר לַשֵּׁנָה. זו הָיְתָה חֲוָיָה עִירוּמָה מִן הַהִגָּיוֹן: לֵילוֹת תְּהִילָתִיִּים, צִלְלִיִּים שֶׁל זִכְרוֹנוֹת זָרוֹת שֶׁמִּתְחָזּוֹת לַדְּפוּסִים בִּלְתִּי נִתָּפֵּסִים. חָרָדָה הִשְׁחִילה אוֹרְכָה בַּלֵּב, דִּמְעוֹת הִתְנַזְלוּ נָכוֹן וּמִנֵּיהֶן צָרַב חֲשָׁשׁ. הִיא לֹא יָדְעָה עַל מָה וּבְלִי הֶסְבֵּר, הַשְּׁחָרוּת בָּאָה.
מִירָב נִגְּשָׁה לַמִּטָּה הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהּ יָשֵׁן בְּנָהּ אֵרֵץ. הוּא חִיֵּךְ בַּחֲלוֹם, עַרְפִילֵי לַּיְלָה רִיצְּדוּ עַל פָּנָיו וּפִיו מְנַשֵּׁק אֲוִיר שֶׁל נְחָמָה. מִירָב סִדְּרָה אוֹתוֹ בֶּעָדִין וְיָצְאָה לַמִּטְבָּח. מֵעֶבֶר לַחַלּוֹן פִּרְפְּרוּ עָבִים כְּמוֹ לוֹחֹת כָּחֲלוּת.
״מִירָב, לָמָה אַתְּ עֵרָה בְּתוֹךְ לַיְלָה?״ דָּרַךְ בַּדֶּרֶךְ קוֹלוֹ שֶׁל עִידוֹ.
״שׁוּב זֶה, עִידוֹ. אֲנִי לֹא מְבִינָה, הַכֹּל מֻשְׁתָּק בְּתוֹכִי״ עָנְתָה מִירָב בְּשֶׁקֶט.
עִידוֹ גֵּחֵךְ: ״אֻלַי זוֹ הַדֶּפְּרֵסְיָה שֶׁל אַחֲרֵי הַלֵּדָה.״
״אֵיךְ יִהְיֶה, אֵרֵץ כְּבָר בֶּן חֲצִי שָׁנָה, אַף פַּעַם זֶה לֹא הָיָה׳ הוּא הִגִּיעַ אֵיפֹה שֶׁלֹּא הָיִיתִי״.
עִידוֹ חִבֵּק אוֹתָהּ: ״הַכֹּל יִתְיַשֵּׁב״.
עָבְרוּ שָׁלוֹשׁ שָׁבוּעוֹת. טַלְיָה מֵרַכֶּזֶת הַבְּרוּת קָרְאָה לְמִירָב: ״קַבְּעִי תּוֹר לִבְדִיקוֹת נוֹסָפוֹת״.
בַּמִּרְפָּאָה, תּוֹר אָרֹךְ וּמַמְתִּין, וְהַחֲרָדָה גּוֹדֶלֶת כְּמוֹ עַנָּן אֶפֶר.
״תִּשְׁתְּ אַל תַּדְאַגִי שֶׁדֹּרֶשׁ עוֹד בְּדִיקוֹת״, אָמְרָה דּוֹקְטוֹר טַלְיָה.
הַבְּשׂוֹרָה כְּמוֹ סֶכִּין בַּלֵּב: דָּם אֵינֶנּוּ טוֹב. לְקוּצִיטִים גְּבוֹהִים. ״אַתְּ צְרִיכָה לְחַדֵּשׁ בְּדָם, בְּמֶרְכָּז הַאוֹנְקוֹלוֹגִי בְּתֵל שֶׁבַע״.
אֵיךְ שָׁבְתָה הַבַּיְתָה, לֹא זָכְרָה. עִידוֹ כְּבָר מַמְתִּין בַּפֶּתַח, עָזַב אֶת הַעֲבוֹדָה.
דִּמְעָה יָרְדָה בַּעֲנָנֶיהָ. ״שׁוֹלְחִים אוֹתָנוּ לְאוֹנְקוֹלוֹגִי״, לָחֲשָׁה.
הִיא חִבְּקָה אֶת בְּנָה וּבָכְתָה מֵרֹאש. הַתִּינוֹק עוֹד נִרְדָּם וְלֹא יָדַע. בַּבֵּית חוֹלִים, דּוֹקְטוֹר נָתַן אֶת הַפְּסַק: ״לֵיְיקֵמִיָּה חֲרוּפָה. יָש צֹרֶךְ דְּחִיָּה.״
חוֹפֵנֶיהָ שֶׁל מִירָב דִּמָעוֹת. הַיַּלְדָּה קִבְּלָה חֵימִיתֶרַפְּיָה בְּבְלִי אוּמָּה. אֵרֶץ יָש בִּיְּחִידַת הַטִּפּוּל נִמְרָץ וְהִיא מֵחֲכוֹת מֵחָרוּץ.
״תַּלְכִּי לַבַּיִת״, בִּקְשָׁה הָאָחוֹת.
״אֵין לִי מָקוֹם בְּעָדִי מִבְּלִי בְּנִי״.
שְׁמוֹנֶה שָׁנִים הָיוּ נְשׂוּאִים. הַהִרָּיוֹן הִפְרָה אַךְ בַּשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית. אֵת הַיֶּלֶד קָרְאוּ עַל שֵׁם אֲבִיב שֶׁל עִידוֹ שֶׁנֶּהֱרַג בִּתְאוּנַת דְּרָכִים.
״מִירָב, לֹא טוֹב לְקֹרֵא עַל שֵׁם מֵת״, אמָרָה לָהּ סָבְתָּהּ.
״נוּ טוֹב, אַל תַּאֲמִינִי בְּאֵלוּ סגוּלוֹת״.
הַיֶּלֶד רָזָה. לְאָחוֹר יָפְיוֹ. עֵינָיו מַבִּיטוֹת בַּלַּיְלָה. הַחֶדֶר נָטוּל רֵיחַ. נִמָּשָּׁךְ סְקַנְדַל מוּל מְנַהֵל הַמחָ’לָה שֶׁלֹּא הִרְשָׁה לָהּ לְהִשְׁאַר עִם הַיֶּלֶד חֶסְרוֹן חִסּוּן. סוֹף סוֹף נִכְנַסָה.
״אוּתָן נִתּוּחִים לֹא בָּאָרֶץ״, אָמַר ד”ר גִּנָּדִי, הַמְּנַהֵל.
״אֵיפֹה?״
״בְּחוּ”ל, בְּיִשְׂרָאֵל, אוּלַי תֵּל אָבִיב״.
״כֵּן, נַאֲסֹף כֶּסֶף״, אָמְרָה בְּתוּקֶּף.
הַמִּסְמָרִים נִשְׁלְחוּ לַבֵּית־חוֹלִים בְּתֵל אָבִיב. הַתְּשׁוּבָה: נִתּוּחַ בְּתָמוּרָה שֶׁל 2,000,000 ש”ח. גַּם אִם יִמְכְּרוּ דִּירָה וּרֶכֶב לֹא יספיק.
הַמְּאוּצָר הַכִּסְפִּי גָּרַם לְתְּנֻדוֹת קָפוּאוֹת בַּזַּמָּה. בְּפְסַג הַקְּהִלָּה הִגְדִּילוּ קֻפָּה. הַמִּטְבָּעִים מִשְׁתָּפִים: בָּעֲבֵדָה, בְּעָרִים קְרובוֹת, בָּעִירִיֵּה וּבָעֲמוּתּוֹת. חֲצִי כֶּסֶף הִסְפֵּק לְהִתְכַּנֵּס. עִידוֹ נִקְטַע: ״תִּסְעִי אַתְּ. אֲתוֹסִי״.
הַיִּשּׂוּב רוֹעֵשׁ בִּהְזדִיק, וּלְכָל אֵין דֵּי מַסְפִּיק כֶּסֶף.
מִירָב וְאֵרֶץ טָסוּ לְתֵל אָבִיב. הַחוֹסֵר הִדָּפֵּס. בָּחוּץ לֹא יָדְעָה אֵיךְ יַסְפִּיק. חוֹדֶשׁ לִפְנֵי שָׁנָה, אֵרֶץ עוֹד בְּתוֹךְ חֵלוֹם.
בשכנות, חַיָּה נּוֹעָה וּבְּנָה עַמִּית גַּם הֵם מֵעִיר סָמוּכָה, אֵצֶלָה הַמַּצָּב בָּכֶה לוֹ. חֲלוֹמִים עַל תַּיָּרוּת בְּגַן הַחַיּוֹת בֶּחָרֶף הַקּוֹדֵם, מִשֶּׁה חוֹלֶה בֵּרֶמֶת עֶלְיוֹן.
״אַל תִּבְכִּי!״, עָודָדָה נּוֹעָה אֶת מִירָב, ״עוֹד תָּלְכִי אִתוֹ לְנוֹדוֹת וּצְחוֹקִים, תִּרְאִי כְּלוּם עוֹד לֹא אָבַד. עָדַיִן יֵשׁ חֲלוֹן״.
מִירָב עִדְנָה אוֹתָהּ: ״כֻּלָּנוּ עוֹד נַעֲמֹד בַּפְּנֵי הַקּוֹסֵם״.
אֲבָל עַמִּית הֶחְמִיר. נּוֹעָה לֹא מטָּרָה. בֵּית-הַחוֹלִים הִפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַיֶּלֶד.
״הוּא מַרְגִּישׁ אוֹתִי! צָרִיךְ לְהִשָּׁאֵר פֹּה״, אָמְרָה.
אָחוֹת יִשְּׁרָה לָהּ תְּרוּפָה רוֹגַעַת, חַלּוֹם עָיֵף אִיתָהּ.
הִיא הִרְגִּישָׁה אוֹרוֹת בַּכִּיס אוֹ עַל סַף יְאוּשׁ. עִידוֹ הִתְקַשֵּׁר: ״מָצָאתִי 100,000. עוֹד לֹא מַסְפִּיק״.
צִרְחָה חָזָקָה קָטְעָה אוֹתָהּ. אֵרֶץ הִתְעוֹרֵר, בָּכָה, נִשְׁכַּב. מִירָב רָצְתָה אֶל הַמִּסְדְּרוֹן, נּוֹעָה קוֹרֵסֶת עַל בִּרְכֶּיהָ. הָעוֹלָם הִסְתַּחֵף.
״נּוֹעָה, אְתּ פּוֹ, אֲנִי אִתָּךְ״.
״כְּלוּם לֹא לוֹמַר, בְּלִי עַמִּית עוֹלָם נֶחְסָם״.
לְאַט עָלְתָה אִתָּהּ לַחֶדֶר, רְפֵי נֶפֶשׁ, רִדְדָה מִמַּצָּה.
בַּלַּיְלָה מִירָב שׁוֹמֶרֶת עַל בְּנָהּ, לֹא יָשְנָה. עֵינֶיהָ צוֹפִים לְעֵתִידוֹ.
לְמַחֲרָת, נּוֹעָה נִכְנֶסֶת. עֵינִים רֵיקוֹת. הֵן נַעֲמָדוֹת בַּחִבּוּק.
״יֵהֵיוּ לָכֶם יָמִים טוֹבִים!״ נּוֹעָה הוֹשִׁיטָה מִכְתָּב.
מִירָב פָּתְחָה:
“אַהֲבָה לִמִירָב: אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת לְאֵרֶץ, שֶׁיִּתְגַּדֵּל, שִׂמֵּחַ, יָרִים כַּדּוּר רֶגֶל וִיׂסַע לְהַרְגִּישׁ חַיּוּת. בַּמַּעֲטָפָה כֶּסֶף לַנִּתּוּחַ. עַמִּית לֹא הִסְפִּיק. אֲנִי רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה לְאֵרֶץ סִכּוּי”.
דִּמְעוֹת אַשְׁרוֹן בָּעֵינַיִם וּבַלֵּב: סִכּוּי כֵּהֶה עַל גַּבֵּי אֵבְלִי.
״עִידוֹ, אַל תִּמְכּוֹר אֶת הַדִּירָה, נִשְׁאַר לָנוּ מָקוֹם לָשׁוּב!״
״מָה עִם הַכֶּסֶף?״
״יֵשׁ. הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר״.
עִידוֹ רָגַע לְרִאשׁוֹנָה. מִירָב בַּטּוּחָה: יִהְיֶה טוֹב.
הַנִּתּוּחַ בַּיּוֹם שֶׁאֵרֶץ מֵילֵא שָׁנָה. שָׁבוּעוֹת שֶׁל הֵסְגֵּר, חוֹדָשִׁים שֶׁל הַחְלָמָה. בַּסּוֹף הַדִּינָמִיקָה טוֹבָה.
אֵרֶץ מִתְעוֹרֵר, שָׂמֵחַ, חוֹזֵר לְלֶאֱכוֹל וְזוֹרֵחַ בְּקִרְבֵּי הַמִּשְׁפָּחָה.
פַּעַם רִאשׁוֹנָה, ״אִמָּה״, אַחֲרֵי הַכֹּל נִפְלָא.
בְּגַן הַחַיּוֹת, אֵרֶץ מַצְבִּיעַ בְּאוֹצֶב עָצום: ״דּוּבִּי!״
״לא דובי דּוֹב! צוֹחֶקֶת מִירָב.
בְּרוּכָה תְּקַיְּם: ״דּוֹב גָּדוֹל, שָׁלוֹם מֵעַמִּית קָטָן!״ מִירָב לָחֲשָׁה.
אֵרֶץ רוֹץ צָחוֹק מֵאֲחוֹרֵי עִידוֹ, אוכל גלידָה. שַׁעַר יָדוּעַ וּמַחָצוֹרֵי בֵּית חוֹלִים אֵינָם אֶלָּא זִכָּרוֹן. וְרַק לְעִתִּים מִירָב נִגֶּשֶת לַלַּיְלָה לַמִּטָּה, שׁוֹמַעַת נְשִׁימָה שֶׁקָּטָן.
הַדְּאָגָה נִמְעֶטֶת. הַחַיִּים מַצְפִּינִים בָּאוֹר לְעַצְמָהּ אוּלי גַּם לְעוֹד נֶפֶשׁ.
