VesperUm

עשרים ושש שנים חלפו באותו ערב המרק עגבניות יצא במיוחד טעים. נעמה הסירה את המכסה מהסיר, טענה כפית, טעמה, הוסיפה מעט מלח ונשארה מרוצה. בעשרים ושש השנים שחלפו

Llevo diez años junto a mi marido, de los cuales seis llevamos casados oficialmente. En este tiempo hemos dado vida a dos hijos: nuestro mayor, Pablo

עשרים ושש שנים אחרי המרק אדום שהכנתי באותו ערב יצא בדיוק כמו שצריך. מיכל הורידה את המכסה מהסיר, טעמה בכף, הוסיפה קמצוץ מלח וחייכה לעצמה בשביעות רצון.

Та, которая сказала «нет» Та, что сказала “לא” נעמי פאגלין (נעמי בת פגלין, או בקיצור נעמי) ישבה על קצה השרפרף ופרסה לחם שיפון.

Isabel creció en una familia acomodada. Su padre siempre le compró todo lo que deseaba. Sin embargo, apenas pasaba tiempo con ella. Estaba volcado en su

זו שאמרה “די” נעמי יהודית סהר ישבה בקצה השרפרף הקטן ופרסה חלה דקיק, בדיוק כפי שהוא אהב. שמונה פרוסות, אחידות, מסודרות. אחר הניחה את הצלחת על

זו שאמרה “לא” נעה פיינברג ישבה על קצה שרפרף במטבח ופרסה לחם. דק-דק, בדיוק, כמו שהוא אוהב. שמונה פרוסות, שוות, מסודרות. אחר כך הניחה את הצלחת

Hoy he decidido escribir en mi diario, aunque no suelo hacerlo. Hoy sentí la necesidad, quizás para ordenar ideas o para desahogar lo que llevo dentro.

הטלפון מצלצל בעשר וחצי בלילה, כשנועה כבר שוכבת במיטה עם ספר. דניאל יושב בחדר הסמוך, מול הלפטופ, נשמע קול שקט של מגיש מערוץ חדשות כלכלי. המספר לא מוכר