Life Lessons

אור אחר הצהריים הציף באור זהוב את אולם הארמון הגדול בירושלים. נברשות קריסטל שטופות זהב נצצו מעל רצפת שיש מבריקה. אורחים מהודרים עמדו במעגל, לוחשים זה לזה

Последняя просьба “לא, אני כבר לא אחזור הביתה…” נשמתי בכבדות, מתפתל מכאבים על האלונקה, בדרך לחדר הניתוח. “וגם את נעמה לא אראה יותר.

רוח סתיו חלפה ברחוב השקט, מפזרת עלים זהובים לאורך המדרכה כמו הבטחות שנשכחו. בתוך המאפייה, אנשים צחקו והתחממו עם קפה טרי ומאפים, עטופים באור זהב של חיי היומיום.

אף אחד לא ציפה שמשהו ישתבש. זה היה עוד מופע רודיאו. עוד ערב רוגע. עד שפתאום ילד עבר את הגדר. בהתחלה הכל נראה כמו טעות. אבל אזמשהו השתנה.

“אני רק רוצה לבדוק את היתרה שלי.” הם צחקו… עד שהמסך שינה את הכל הוא הצטער על הצחוק הזה לכל חייו. “אני רק רוצה לבדוק את היתרה שלי.”