שיעורים לחיים
אני לעולם לא אשכח את הערב שבו חמותי החליטה להעניק לי משהו “מאוד מיוחד”. היה זה יום שלישי רגוע, ובמטבח הישן ריח של חלה טרייה התפשט באוויר.
שיעורים לחיים
בית העלמין היה שקט כל כך, עד שהרגיש כאילו גם הכאב עצמו קפא. עלים חומים נדבקו לאדמה הרטובה. ענפים חשופים חרקו מול השמים האפורים. מצבה ישנה ניצבה בין שני
את צדיקת הדור, שלי. אם לא את, אמא שלי מזמן הייתה במוסד סיעודי. אני חייב לך את כל חיי. קולו של עידו היה רך ונוגע ללב. הוא נישק את ראשה של אשתו, הניח על
שיעורים לחיים
אסור לשיר את מחייכת לא נכון. נעמה לא מיד ירדה לסוף דעתו שזה מופנה אליה. עיניה שקעו בכפות הידיים, מונחות על ברכיה, מעל שמלה בצבע כחול כהה, שלא הייתה בוחרת בעצמה לעולם.
שיעורים לחיים
האולם נראה מושלם. נברשות קריסטל מנצנצות מעל. מוזיקה שקטה מרחפת באוויר. האורחים צוחקים, כוסות מתנגשות, הכל מרגיש מושלם כאילו כלום לא יכול לגעת בזה.
שמי תמר ואני בת 49. אני אחות במשמרת לילה במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב. עשרים שנה אני כבר כאן, ראיתי הכול. אני גרושה כבר שמונה שנים. יש לי בן יחיד, דור
В затишье 1943 года, в небольшом мошаве на севере Израиля, носила Дנה Коэн траур по погибшему на фронте мужу с таким достоинством и благородством, что
שיעורים לחיים
הכביש בכפר היה שטוף שמש. עשב ירוק וגבוה התנדנד ברוח הרכה. ילדים צחקו במגרש פתוח, רודפים אחרי כדורגל ישן על אדמה חמימה של אחר הצהריים. לצד הכביש, מבריקה
שיעורים לחיים
יצאתי מהרכב בכעס על מה שקרה למאזדה החדשה שלי ואז הילד דיבר על אמא האמיתית שלו הכביש בצפון היה מלא שמש. עשבים ירוקים התנועעו ברוח הקלה. ילדים צחקו בשדה
שיעורים לחיים
היא יצאה זועמת בגלל הרכב שלה ואז הילד הזכיר את “אמא האמיתית שלו” הכביש הכפרי היה שטוף שמש. עשב גבוה ורענן התנדנד ברוח, וקולות ילדים נשמעו ממרחק