Life Lessons
לשקה בדנוב גדל בלי אב. כלומר, היה לו אב, אך כשמלאו ללשקה 4 שנים, אביו נהרג.
09
תומר אבידר גדל ללא אב. נכון, היה לו אב, אבל כשהיה תומר בן 4 בלבד, אביו נהרג. אביו, מיכאל אבידר, שירת כלוחם ביחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, ונהרג בעת
Life Lessons
המעטפה בבית הקפה
08
המסעדה נראתה רגילה מבחוץ. תחנת דרכים מאובקת בצד כביש 4. קרני שמש נשפכות דרך החלון הקדמי. ספסלים אדומים, כוסות קפה, צלחות חצי אכולות. מקום כזה שאנשים עוצרים בו ושוכחים.
Life Lessons
מה שרופאים לא יכלו לרשום: הכוח של תליון עתיק אחד…
010
מה שהרופא לא ימליץ: הכוח של תליון ישן אחד לפעמים גם הרפואה מרימה ידיים. כשכל הנתונים צוללים והצפצופים בחדר הטיפול הנמרץ הם היחיד שממלא את השקט, לא נשאר
Life Lessons
צעד אחד מתחתן
019
צעד אל החופה הבוקר התחלתי את היום מול המראה החדשה בחדר שלי, והשקעתי הרבה זמן בלהתבונן בעצמי. סובבתי עצמי מצד לצד, מופתעת מהחיוך הרחב שעלה על פניי מעצמו.
Life Lessons
“די נמאס לי! אני לא שירות לקוחות” — וידוי של סבתא תל אביבית בת 52 על הגברים שהיא פוגשת אחרי גיל חמישים
06
“עזבו אותי! אני לא נותנת שירות.” הגילוי של נעמי בת ה-52 על הגברים שפגשה אחרי גיל חמישים החברה שלי, נועה, חזרה לסצנה אחרי עשר שנות הפסקה.
Life Lessons
היא יצאה מהלימוזינה וצנחה על ברכיה בבוץ: הסוד של המעיל הלבן והצלקת הישנה…
064
היא יצאה מרכב יוקרתי ונפלה על ברכיה בבוץ: סוד המעיל הלבן והצלקת הישנה המראה הזה הקפיא את העוברים והשבים. רכב שחור ומרשים התגלגל לאיטו, עצר בצד הדרך, ממש
Life Lessons
המעטפה בדוכן הפלאפל
014
המסעדה נראתה רגילה מבחוץ. חנות קטנה לצד כביש החוף הישן בישראל, עייפה מהשמש של תל אביב. קרני אור חותכות את חלון הזכוכית הקדמי. תאים מרופדים אדום, ספלוני
Life Lessons
המסעדה ריחפה מעל העיר, כאילו נבנתה במיוחד כדי להרחיק את הסבל מהדלתות שלה
03
תקשיב, אתה לא תאמין מה קרה במסעדה ההיא שתלויה מעל תל אביב, כזו שנראית כאילו בנו אותה במיוחד כדי לא לתת לשום סבל לחדור פנימה. האור שם היה רך, כמעט כמו קריסטל
Life Lessons
איך וַאדִיק הכיר את החברה שלו לאמא שלו…
07
אמא, זו החברה שלי, יעל נמרוד מנסה להגיד את זה בשוויון נפש, אבל שומעים את ההתרגשות בקול שלו. ואנחנו רוצים זאת אומרת טוב בקיצור ככה כן מה אתה רוצה את זה
Life Lessons
הילד עם האופנוע הצעצוע
03
החצר הייתה שקטה, רק בכי של ילד הדהד בחלל. עשבים התכופפו תחת רגליים קטנות שרצו במצוקה. אופנועים כבדים עמדו ברקע, דוממים, צמודים לגדר העץ כמו עדים אילמים למה שמתרחש.