HE
HE
ליא העבירה את הסמרטוט הרך על דלפק הנחושת של בר ״הודו״, מביטה בהשתקפותה המעורפלת באור הענברי. רגליה דפקו בכאב עמום, כמו תמיד אחרי השעה השישית.
HE
אני דורון, מתווך נדל"ן בפתח תקווה כבר עשרים וחמש שנה. ראיתי הכול: גירושים מכוערים עם צלחות מעופפות, ירושות שקרעות משפחות לגזרים, ילדים שזורקים הורים
HE
המזגן בבית המשפט השלום בתל אביב קולקל בדיוק באותו בוקר של אוגוסט, וריח של אבק וזיעה דבק בקירות האולם בקומה החמישית. השופט אבנר לוזון אפילו לא טרח להתיר
HE
שבע בערב, וילה בקיסריה. גל חן עמדה בחדר השירות הצדדי, שני אצבעות לחוצות לדופק של יונתן אברבנאל. חם ולח שם למרות המזגן, ריח של אקונומיקה וניחוח כבד של עצי
HE
היה זה ערב חורפי במיוחד בחיפה. הגשם הכה בדפיקות עצבניות על חלון משרדי שבקומה השלישית של הווילה המפוארת. אמיר, גבר בן ארבעים ושש, ישב מול שולחן מהגוני כבד
HE
הגשם התחיל בדיוק כשהאוטובוס עצר בתחנה ליד גרנד קניון. ינואר בחיפה, רוח מהים שנכנסת לעצמות גם דרך המעיל הכי עבה. יעל רצה את שלוש הדקות לבניין הישן ברחוב
HE
החום של סוף אוגוסט בתל אביב לא היה משהו שאפשר להתרגל אליו. רות כבר בת שישים ושמונה, אלמנה טרייה יחסית, עוד לא לגמרי הבינה איך להעביר את השעות בין ארוחת
HE
הנחתי את הסיר עם השקשוקה במרכז השולחן, בדיוק כמו שצריך — הביצים עוד רעדו קלות, הרוטב עוד בעבע מהקצוות, הלחם הטרי מרפאל עוד היה חמים. יום שישי בצהריים
HE
השמלה הלבנה של נועה נחה על המיטה, ואצבעות קטנות העבירו את הרוכסן קדימה ואחורה. "אבא יגיד 'וואו'?" שאלה. התכופפתי אליה, סידרתי את השרשרת
HE
רגע לפני כן שרנו שיר מטופש על בורקס וגבינה, והן צחקו עד שנגמר להן האוויר. אבל ברגע שאיתן, אבא שלהן, נכנס מפתח המטבח, השתלטה עליהן הדממה.