HE
HE
הכול התחיל ביום שלישי אחד, כשנכנסתי למוסך של בני כדי לשאול מברג. לא תכננתי לחטט. לא תכננתי למצוא כלום. אבל החיים לא שואלים אותך מה אתה מתכנן.
HE
תמר לוי לא תכננה לנשק זר באותו ערב. היא תכננה לשרוד אירוע יוקרה של משרד רואי החשבון, לזייף כמה חיוכים, לשתות כוסית שמפניה, ולהיעלם הביתה בשלום.
HE
בעין כרם כולם הכירו את הבית הקטן בקצה רחוב המעיין. חלונותיו היו מוגפים תמיד, הטיח התקלף בגושים גדולים, ועץ הזית בחצר הקדמית התכופף ברוח כמו אדם זקן שהתייאש לעמוד זקוף.
HE
עוד לא הספקתי להוריד את החלוק של בית החולים, ואורי כבר עמד לידי עם מכנס מחומט ביד. מאחוריו, על הספסל במסדרון של מחלקת יולדות ברמב"ם, אמא שלו מיכל
"אני עם הבנות עושה פה על האש, ואת תשקי את הערוגות!" ירקה מירב לפתע לרותי, ביחד עם השקית של הבשר המתובל שנחתה על שולחן העץ בחצר, ליד חבילת הכוסות החד-פעמיות.