Author: Alejandro García

יומן אישי 14 ביוני אומרים שבגדים עושים את האדם. אבל לפעמים הפתגם הזה מתגלה כשדה מוקשים, כזה שמישהו עלול להפסיד בגללו את הדבר הכי יקר לו.

במהלך חופשה בבית הבראה בצפון, נרשמתי לערב ריקודים. לא תכננתי רומנים חדשים רק רציתי לברוח מהשגרה, להאזין למוזיקה חיה ולחוש שהגוף שוב מתעורר.

עטיפות נייר איזה עטיפה אתה, יגאלון! הייתי מרביצה לך כמו לחמוס, אבל כבר אין מי ואין מתי! ככה הרבה שנים חיית, והחכמה לא דבקה בך! סבתא שולה ירקה לרגליו של

נועם, זה אתה שסידרת את החצר? מיכל הניחה יד על כתפו של בנה. הנער נרתע קלות ושלף את האוזניות. המפלצות על המסך המשיכו לכסח אחת את השנייה, אבל נועם כבר לא הסתכל.

בחורה נוצצת דוחפת כלב רחוב למכונית ויוצאת לדרך. אבל מי היה מאמין ראית באיזה רכב היא הגיעה הבוקר? שמעתי שאבא שלה קנה לה אותו ליום הולדת. ומה עם התיק?

חולֵם החלומות שוב פעם?! שירה, שירי! תתעוררי! היא תעיר את הקטנטנים! תחזיקי אותה! נעמה גלשה מהמיטה וטילטלה בכתף את אחותה. מתי כבר היא תירגע נועה התפתלה מתוך

ארבעה חודשים עברו מאז שהפכתי לאם. בני הראשון נולד, אך בעלי לא זכה לראותו המחלה הכריעה אותו כשעוד הייתי בחודש החמישי להריון. לא העליתי בדעתי מה עוד זומן