Author: Alejandro García
הבית שבניתם בדיוק בזמן! אנחנו מחכים לתינוק הראשון, נגור אצלכם באוויר הצח, הודיעה לי אחות בעלי, אבל קבעתי אותה במקומה. כאשר אני ואיתן רכבנו על הבית הראשון
במתקן נופש על שפת ים התיכון, הגעתי לערב ריקודים בחדר קיץ שמלא ברעש של מדפים מרעשנים וניגון חצוצרה מתוח. לבושה בשמלת קיץ קלה, הרגשתי כאילו אני חוזרת לתקופה
במתקן נופש על שפת ים התיכון, הגעתי לערב ריקודים בחדר קיץ שמלא ברעש של מדפים מרעשנים וניגון חצוצרה מתוח. לבושה בשמלת קיץ קלה, הרגשתי כאילו אני חוזרת לתקופה
יום שלישי, 12 במרץ היום היה כמו סרט ישן שבו אני עדיין משחק תפקיד משני הבעל, המורה, והפעם גם הקורבן. תמר, אשתי, הרימה את הקול אליי כשאמרה: “
יום שלישי, 12 ביוני 2025 היום נפל עליי כמו גל של מציאות קפואה. אחרי שבוע של ויכוחים שקטים, נודע לי שבעלה, יאיר, לקח מזוודה ונסע לבית אמא שלו בירושלים.
היי, תמר? תמר, בואי מיד, פה מתפרצת סערה קולו של אביה בקו, נבהל, נאנח, ניסה לשכנע אותה לשמוע. מה קרה? היא נאנחה, נגעת בטלפון. השכנים של ה20תלתליים התחילו
אורי חזר מבית החולים מאוחר יותר מהרגיל, וּתמר יושבת על ספה חומה של הקיבוץ, מצפה ברצינות למבשר טוב, חושבת שכבר משהו קרה בדרך. קובי, הילד הקטנטן, מתפזר במקום
אורי חזר מבית החולים מאוחר יותר מהרגיל, וּתמר יושבת על ספה חומה של הקיבוץ, מצפה ברצינות למבשר טוב, חושבת שכבר משהו קרה בדרך. קובי, הילד הקטנטן, מתפזר במקום
היום בערב, אחרי שהחזרתי את המפתחות ופתחתי את הדלת, נפתחו לי שני אורחים בלתי צפויים בת זוגתי מרית ובעלה תומר. אנחנו נאלמנו להיכנס לחדר האורחים של בית ההורים
אלונה, תניחי לנו לפחות כוס תה לילדים! רינא לחצה את אחיינתה הצעירה אל חזהּה. אנחנו בדרך משעה חמש בבוקר. דודתו של אלונה עמדה בפתח דירתה, חוסמת את המעבר.