Author: Alejandro García
28 ביולי 2025 יומן יובל, אתה מתבדח? שוב עם האמא שלך? ומה אתה מציע? לזרוק אותה לקור, בלי חשמל ובלי מים? התקשיתי בחיפוש במזוודה. האם היית עושה את זה עם הוריך?
סבל, בתי! עכשיו את בחברה אחרת, והמנהגים שלהם חייבים לכבד. נישאת, לא באת לביקור. איזה מנהגים, אמא? כולם כאן משוגעים! במיוחד החמות! היא שונאת אותי, זה ברור!
הקומר האהבה המקומי שׁירז, את תאשימי באשמתו של מותו! איך זה קורה? בטח, תום! כןכן, בדיוק את! אה, אין שום הפתעה! ומי הייתה האישה היפה שביום שלמחרת ישבה על
אבא, אני רעבה ואני רוצה לצאת לטיול! קראה שוב ושוב הקטנה אורלי, מתקרבת אל אביה. באותו רגע אברהם סיים לחוס את כוס הבירה האחרונה, שיחק במחשב במשחק יריות והמתין למבצע חשוב.
אנחנו מתכננים לחגוג את ראש השנה בבית הקטנה שלך. אני באה לקחת את המפתחות אמרה אחותו של יעקב. למה לנסוע לשטח? לשניים אתם כבר יכולים לחגוג בבית.
«אמא, אני סולחת לך!» אנה פרנק התכרכה במיטה. בערב אחד היא קראה בשקט את בתה. אורלי, שלי, אני עוברת לשלב הבא. הגיע זמן לספר לך הכל. חוששת שלא נותר לי זמן רב.
זה לא טוב, אביטל, את בת שלושים ואת חיה כמו זקנה, אמרה לי אמא, מרים, כשישבה לצידי. אחרי יום עבודה ארוך, חזרתי הביתה עייפה כרגיל. בערב במטבח כבר הריח תפוחי
אל תפתחי את הפה על הלחם של מישהו אחר! קראה בתקיפות תמר, קהל קפואה בחדר המטבח הקטן של הבית השיכתי בתל אביב. מי אנחנו משחקים עכשיו? כל השחקנים כבר עזבו.
קראתי לאמא ולבת שלי לבוא לחגוג איתי את ראש השנה, הודיע לי בעלי בערב של שלושים בדצמבר. תסיימי את כל ההכנות בזמן? סוף סוף סוףסופי סוףשבת! נשמה רווחה נשפכה
אוריה מושיט לתלמה בקבוק מים. היא תופסת אותו בידיים רועדות ויוצאת מהרכב. הוא מתיישב על מושב הנהג, מפעיל את המנוע ונסע בפתאומיות, משאיר אותה לבד בקצה יער ליד ירושלים.