Author: Alejandro García
סבתא של אשתי הייתה אישה מיוחדת במינה. בילדותו, אשתי הייתה מבלה אצלה את כל ימי הקיץ. זה לא הפריע לסבתא כלל בזמנו ניהלה בעצמה עסק קטן, מכרה צמחי מרפא לבתי
התחלתי לצאת עם בחורה (בת 30). אני בן 42. חשבתי שגיל זה שטויות. אחרי חצי שנה קלטתי…נפלתי על הלא נכונה.. ופשוט הוצאתי אותה מהדלת, בקטע רועש למדי.
Life Lessons
אף פעם לא דמיינתי שהאתגר הכי גדול שלי לא יהיה עוני, לא העבודה, אלא למצוא את מקומי בתוך משפחה זרה. התחתנתי מאהבה לפחות כך האמנתי. הייתי בן עשרים וארבע
לפני שנתיים אמא שלי עברה לגור איתי: מאז הבית שלנו מתנהל לפי הקצב השקט והמדויק שלה
שמי מרינה, אמא של…
שמי נעמה, ואמא שלי כבר בת 89. לפני שנתיים היא עברה לגור איתי, ומאז הבית שלנו פועל לפי השגרה השקטה והמדויקת שלה. בכל בוקר, בסביבות שבע וחצי, אני שומעת איך
Life Lessons
חדר הספר אליאב הניח על הרצפה במסדרון שני גלילים של טפט, ובמגפיו הדחף בכתפיו את דלת “החדר הרזרבי”. הדלת נתקלה במשהו רך ולא נפתחה עד הסוף.
יומן אישי, 1998 “ומתברר שדני בכלל נשוי…” נאנחתי, ישבתי על ספסל בגינה הציבורית, ומוללתי בכף ידי את ההפניה לפרוצדורה רפואית.
הקופסה עם ההבטחות שנשכחו בשבועות האחרונים התחלתי לחשוד שיש מישהו נוסף שגר איתנו בדירה, חוץ ממני ומרב. לא, אני לא מדבר על רוח רפאים. לפי דעתי, רוחות זה
ביומן שלי: ״הבאנו אותו הביתה, כדי שיוכל להיפרד בשקט״ זו הייתה ההערה בטופס מהעמותה. אותיות ברורות, חתום בגדול: טיפול פליאטיבי. אחרי שלושה שבועות, הכלב הזקן
אני בן 46, מהנדס בניין, ורוב חיי עבדתי באותה חברת בנייה בתל אביב. עשרים שנה של עבודה קשה, יום אחרי ден, אתר בעקבות אתר, נסיעות ללא סוף. תמיד הייתי אחראי
Life Lessons
כל חיי אמרתי לעצמי שאני לא צריכה אבא. כך היה לי קל יותר. כשהייתי בת עשר, הוא עזב. מזוודה אחת, דלת שנסגרה בחבטה, ודממה שנשארה בבית שנים ארוכות.