Author: Alejandro García

בגיל 54 כבר הייתי בשלושה דייטים עם נשים בנות 37, 45 ו-58. הנה מה שלמדתי מכל זה. לחבר שלי, אמיר, יש חיים מעניינים. גם הוא בן 54, פעמיים נשוי בעבר, הילדים

הכל נופל עליי! כמה כבר אפשר? רננה הייתה נרגזת. איתן שתק. כמו תמיד, העדיף להתעלם ולקוות שהבעיות ייפתרו מעצמן. בדרך כלל, רננה זו שפתרה הכל בסופו של דבר.

Izgonit din הדירה הקטנה בה גרו, אמא ובנה הגיעו אל מפתן דלתו של אלמן עשיר. רק כמה שעות לפני כן פינו אותם מהבית, באכזריות וללא רגע להתארגן.

עברתי אליו כדי להתחיל מחדש, ובסוף מצאתי את עצמי ישנה על הספה בסלון של ה”בית שלי”. כשהסכמתי לעבור לגור איתו, באמת האמנתי שנבנה משהו משותף.

אני זוכרת את התקופה ההיא, וכמה עייפה הייתי. זו לא הייתה עייפות שנובעת רק מרגש – אלא תשישות עמוקה, פיזית, נפשית וכלכלית, שנבעה מכך שנאלצתי להחזיק

יומן בדידות בזוג לפני שלושים ושמונה שנה, רוני הביאה את החבר העתידי שלה, דורון, להורים שלה ברמת גן. רצו להכיר. לספר שהם עומדים להגיש טופס לרבנות.

בשבוע שעבר כמעט והגשתי בקשה לגט. ישבתי ברכב, מביטה במסמכים, והייתי בטוח הניצוץ דעך. לא נשארו רגשות רק חלל ריק. במקום לחזור הביתה, פניתי אל ההורים שלי.

היום קראו לבן שלי, אדם, בן שש, לחדר המנהלת. לא בגלל מריבה, לא בגלל מילת גנאי. אלא מפני שסירב “למחוק” את הכלב שלנו מעץ המשפחה.