Author: Alejandro García
אני בת חמישים, ולפני שנה בעלי הלך לעולמו פתאום. זה לא היה משהו ממושך, שום מחלה כזאת שמכינה אותך מראש. זה היה טלפון באמצע הלילה, מיון, רופא שאמר לי מילים
אליעזר בן-ציון התעורר… בעיקרון, היום התחיל לא רע בכלל. בגיל 118, עצם זה שאתה מתעורר זו כבר הצלחה. הדבר הראשון היה ביקורת טכנית: פתח את העין השמאלית
יומן אישי, תל אביב, 2022 אני, יהל, גדלתי כיתומה להורים חיים. אמא שלי, דנה, ראיתי רק בתמונות ושיחות וידאו מזדמנות מחו”ל, ואבא שלי, אדם, למרות שגר
“נו, אם את כזאת חכמה תתרגמי!” צחק המנהל וזרק לעבר המנקה את החוזה, ואילו שבוע לאחר מכן הוא כבר ארז את החפצים שלו. אלינור עמדה מול כתם הבוץ מהנעל
Life Lessons
תוריד לי את השקיות, זה כבד, עד שאני אוריד את המעיל ואמצא את הנעלי בית שלי. אל תעמוד, דוד, אמא שלך הגיעה! תפרישו לי חדר, את זה עם האור, עם המרפסת.
סבתא, סליחה שאני שואל… אבל מאיפה יש לך כסף לכל הגורים האלה? בטח לא קל לך… במרפאה היה חמים, אור פלורוסנט לבן, ניחוח חזק של חומר חיטוי, והשקט
תפוח אדמה נפל לך. רחלית שורק פנתה לאחור. שני ילדים, שניהם דומים, רזים, במעילים גדולים עליהם. אחד מהם הרים תפוח אדמה, ניגב על מכנסיו והושיט לה.
כשהייתי בן 23, עבדתי כמלצר במסעדה פופולרית בלב תל אביב. מקום שתמיד מלא תפריט זול, מוזיקה חזקה ותור ארוך כמעט בכל צהריים. לא היה לי חוזה, לא היו לי זכויות
הבנתי שמשהו השתבש ביום בו פתאום שמתי לב שטל, אשתי, כבר לא אומרת לי “אני אוהבת אותך”. לא יודע בדיוק מתי זה נעלם האם בשבוע שעבר, לפני חודש, או
Life Lessons
הטעות הכי גדולה שלי לא הייתה שאין לי כסף. היא הייתה שיש לי יותר מדי גאווה. לפני כמה שנים פוטרתי מהעבודה. החברה שבה עבדתי כמעט עשור נסגרה בפתאומיות.