שיעורים לחיים
כלתי אסרה עליי לראות את הנכדים בגלל תמונה בפייסבוק – אז נתתי לה שיעור שהיא לא תשכח לזמן רבהיא מעולם לא תיארה לעצמה שהשיעור הפשוט הזה יגרום לכלתּה להתקשר אליה בבכי ולבקש סליחה.
049
מרים בת ה-72 יצאה משגרת לבושיה הצנועים בגווני כחול כהה, בזכות בעלה האהוב יורם שקנה לה בגד ים צבעוני חדש לחופשה על חוף הים בתל אביב. כשאשה זרה שחלפה במקום
שיעורים לחיים
אלמן עשיר שחי בבית אבות ביקש את ידי – לאחר הלווייתו, עורך דינו נתן לי מעטפה ואמר: “האמת שבתוכה אולי תהיה קשה לשאת”
032
גרתי באגף הממשלתי של בית אבות ציבורי, התקיים מקצבת זעומה, עד שיום אחד הכל השתנה כשפגשתי את אברהם מתחת לעץ האלון הישן בחצר. הוא היה אלמן עשיר, בן שמונים
שיעורים לחיים
בחופשה נתקלתי בארוס לשעבר שברח ממני לפני החתונה לפני שמונה עשרה שנההוא נראה המום, כאילו הזמן עצר מלכת, וחשבתי לרגע שהנה סוף סוף אקבל תשובה.
026
– גברת, קחי את המגבת שלך מכיסא הים, אם את מתכוונת לעזוב, אצלנו אסור לתפוס מקומות מהבוקר, – אישה מלאה בפאראו פרחוני חסמה את דרכה של יעל אל היציאה מהחוף.
שיעורים לחיים
הבן שלך מבוגר, תפקח עינייםהוא כבר לא הילד הקטן שלך, אבל הוא עדיין זקוק לדרך שלך, גם אם הוא לא יודה בזה.
031
כל אמא של בן בוגר נתקלת ברגע שבו אהבה נכנסת לחייו. ככה קרה גם לחנה, שגידלה לבד את בנה יונתן כל החיים, ופתאום הוא הודיע שהוא מאוהב ומתחתן.
שיעורים לחיים
חלק 2: חמותי שפכה עלי שמן רותח כי סירבתי לתת להם את הירושה שלי – בעלי חייך וביקש גירושיםדמעותיי נעצרו כשהבנתי שכל השנים הללו לא היו אלא משחק אכזרי, ועכשיו נותרתי לבד מול הפנים המחייכות של מי שחשבה שאשבר.
031
חמותי השליכה לעברי מחבת עם שמן רותח כי סירבתי להעביר לה ולבעלי את הנכסים שאבי הוריש לי. כשהייתי שוכבת על הרצפה בייסורים, בעלי הביט בי מלמעלה ואמר: “
שיעורים לחיים
חלק 2: חמותי שפכה עלי שמן רותח כי סירבתי לתת להם את הירושה שלי – בעלי חייך וביקש גירושיםדמעותיי נעצרו כשהבנתי שכל השנים הללו לא היו אלא משחק אכזרי, ועכשיו נותרתי לבד מול הפנים המחייכות של מי שחשבה שאשבר.
026
חמותי השליכה לעברי מחבת עם שמן רותח כי סירבתי להעביר לה ולבעלי את הנכסים שאבי הוריש לי. כשהייתי שוכבת על הרצפה בייסורים, בעלי הביט בי מלמעלה ואמר: “
שיעורים לחיים
הפכתי לאפוטרופוסית של שבעת נכדיי אחרי שהוריהם מתו; עשר שנים לאחר מכן, הצעירה מסרה לי קופסה ואמרה: “הם מעולם לא מתו באותו לילה”
029
תשמע, מה שקרה לי זה מטורף לגמרי. אני הופכת להיות האפוטרופוסית של שבעת הנכדים שלי אחרי שההורים שלהם מתו, ועשור אחרי, הקטנה נותנת לי קופסה ואומרת: “
שיעורים לחיים
—כשיהיו לך ילדים משלך, אז תגיד להם מי ומתי להתחתן! אבל עכשיו אני אמא שלך, ואני נגד שתשא את ההיא.
045
יומן יקר, היום היה ארוחת צהריים שאני לא אשכח בחיים. נועה הכינה כרוב ממולא, ואמא שלי, אילנה, לעסה אותו לאט, כמו טקס קדוש. “נועה,”
שיעורים לחיים
חתול נשכב על מכסה המנוע וסירב לעזוב: איש עסקים נדהם לגמריהוא ניסה לשכנע אותו בצעצועים ובחטיפים, אך החתול רק מצמץ באדישות והמשיך לנמנם בשלווה.
030
גיא לחץ על כפתור בשלט, והרכב הבהב בפנסים. על מכסה המנוע של הלקסוס השחור שכב חתול אפור, ולא היה אכפת לו מהאזעקה, מהבעלים, או מכל מה שהתרחש בחניון התת-קרקעי
שיעורים לחיים
ומה לך ולזה, אמא?.. מאז שחזרתי מאיטליה, אני שומעת רק את המשפט הזה. — מה לך ולזה, אמא? בהתחלה לא התייחסתי. נו, חשבתי, הבת שלי פשוט דואגת. אולי היא חושבת שאני עייפה אחרי נסיעה ארוכה, או שהיא רוצה להציל אותי מטירחה מיותרת. אבל עם הזמן הבנתי: מאחורי המילים האלה לא מסתתר דאגה. היה שם משהו אחר — איזו אמונה מוזרה ושקטה שהחיים שלי כבר נגמרו, ועכשיו אני אמורה פשוט להתקיים בשקט ברקע האושר המשפחתי שלהם. עבדתי עשרים שנה באיטליה. חזרתי הביתה לעיתים רחוקות. כך התגלגלו החיים. התאלמנתי מוקדם, לגרור ילדה על משכורת קטנה במושב היה בלתי אפשרי, אז החלטתי לעשות את הצעד הזה. ושם, באיטליה, אחרי כמה שנים פגשתי אדם טוב, מרצ’לו. חלקנו יחד שנים רבות בהרמוניה ובכבוד הדדי. אני לא רואה בזה שום דבר מביש, למרות שחלק מהשכנות במושב לחשו מאחורי הגב. לכל אחד יש את הגורל שלו. כשמרצ’לו נפטר, הבית עבר לקרוביו, והרגשתי שזהו — המשימה שלי שם הסתיימה. הגיע הזמן לחזור הביתה. במהלך השנים האלה הרווחתי מספיק כדי לבנות בית גדול ויפה כאן, בישראל. עזרתי לבתי דינה, לחתן יוסי, לנכדים. קניתי מכוניות לילדים, ולנכדה הבכורה מיכל — דירה נפרדת בעיר, כי היא עומדת להתחתן בקרוב. מעולם לא ספרתי כמה אלפי שקלים שלחתי במשך עשרים השנים האלה. אם הם היו צריכים משהו — ללימודים, לשיפוץ, לרהיטים חדשים או לחופשה — אפילו לא שאלתי: “ומה לכם ולזה?” רצו — קנו. חלמו — עזרתי.
049
— בשביל מה את צריכה את זה, אמא?.. מאז שחזרתי מאיטליה, אני רק שומעת את המשפט הזה. הוא רודף אותי במסדרון כמו ציפור שחורה, מרחף מעל כוס הקפה של הבוקר, מתפתל