Author: Hazel Tang
ארבעה לילות רצופים שגית העירה את איתי בדיוק בשלוש. הוא נעל את הדלת, כעס, חיפש באינטרנט טיפות הרגעה לבעלי חיים. ובעצם כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לקום
שירה קפאה באמצע המטבח עם הטלפון ביד. — מה זאת אומרת “הוצאת”? — קולה נשבר. איתי הוריד בשלווה את המעיל, הניח את שקית הקניות על השולחן, ורק אז
שושי לא נגעה באוכל כבר שלושה ימים רצופים. ליאורה ברק הזיזה את הקערה קרוב יותר לרדיאטור, למרות שידעה שהעניין אינו בטמפרטורה של המזון. החתולה שכבה על אדן
הקופסה עמדה לרגליה כבר שלושה ימים, והתחתית כבר התרככה מרטיבות הבוקר. ליאורה יישרה את המגבת בפנים, ספרה את הגורים: כולם חמישה. שניים אפורים, שניים מפוספסים
בכרטיס של שוקי היו רשומות שלוש החזרות תוך שנה וחצי. המתנדבים כבר לא התווכחו מי יציע אותו בפעם הבאה. יעל הניחה את כלוב הנשיאה על רצפת האריחים ופתחה את הרוכסן.
כשהפרשים התקרבו, הכלבה הרימה את ראשה והביטה בהם בעיניים מלאות כאב כזה, שלבה של הנערה דילג על פעימה ועיניה התמלאו דמעות… נועה שמה רסן על ראש הסוסה
התכתבנו כבר כשבועיים. יובל התגלה כאחד האנשים הנדירים שפשוט נעים לדבר איתם. שום רמזים כפולים, שום ניסיון להיראות טוב יותר ממה שהוא. גבר בן חמישים ושתיים
יומן שלי, אני חייב להודות, אני כועס על אמא שלי. הסיפור מתחיל ככה: כשאבא מצא אישה אחרת, אמא עזבה בגאווה. היא לא נלחמה בשבילנו בכלל. לדעתי, אם הוא בגד, היא
הכרתי את דבורה כמעט כל חיי, אז כשבוקר אחד התחיל להופיע אצלה בבית בחור צעיר, אמרתי לעצמי שזה לא ענייני להתערב. דבורה הייתה בת שמונים ושלוש, גרה לידי עוד
— את מי הבאת הביתה? — שאלה האישה בתדהמה. — הרי סיכמנו שהילדים מהנישואים הראשונים שלך לא יגורו איתנו.
נורית עמדה במסדרון והסתכלה על שני ילדים עם תיקי גב זהים. מאחוריהם עמד איתן, מחזיק ביד כל אחת תיק ענק. יום רביעי. רביעי רגיל, לא שבת. “









