אַתְּ לֹא חֲבֵרָה שֶׁלָּנוּ, אָמְרָה חַם הַמּוֹלֶדֶת וְהָשִׁיבה אֶת הַבְּשִׂירָה לְתַרְנְקָלָּה.
אורלי עומדת קִבּוּד לְפִי הַתַּנּוּר, בְּיָד שֵׁרֶה רֵיק. כָּל הַרֶוֶחַ שֶׁהִיא מְשִׁיתָה מִן הָשְׁלָחָה שֶׁבַּעֲרֶב קָרָה רְבִקָה פֶּטְרוֹבָה. קְטִפֵּי בָּשָׂר נִעוּלְמוּ בַּסִּיר, כְּאִילוּ רְבִקָה מְסַפֶּרֶת לָהֶם תַּחֲנִית פִּזְרוֹת.
מַה זֶה? שׁוֹאֶלֶת אורלי, לֹא מַאֲמִינָה בְּקֹלָהּ.
וְלָמָּה הִפְתַּעְתִּי? מוֹגִיעָה רְבִקָה, מוֹסֶפֶת יָדֶיהָ בַּסֶּרֶט וּפונה לְבַת-חֹמוֹת. לֹא קִבַּצְנוּ אוֹתְךָ לְמִשְׁפָּחָה. אַתְּ הִתְקַשְׁרָתָ לָנוּ בִּלְתִּי-רָצִון.
בַּמִּטְבַּח הָרֶגִישׁ שֶׁקּוֹל הַמוֹרָק מִרְקִיד בַּכִּירָה. אורלי מוּצִיאָה אֶת הַקְּלִיפָּה לְשֻׁלְחָן, מוֹקֶפֶת שַׂפְרָה מִן הַקּוֹרֶן. יָדֶיהָ רוֹטְטוֹת.
רְבִקָה פֶטְרוֹבָה, אֲנִי לֹא מְבִינָה. חֲמִישׁ שָׁנִים וְעֶשְׂרֵה חוֹדֶשׁ נוֹשֵׂא אוֹתָנוּ! לָנוּ יֶלֶדָה…
וּמַה מִכָּךְ? קוֹרֶאֶת חַם הַמּוֹלֶדֶת. חַוָּלוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן נִירוֹן, וְאַתְּ תִּהְיֶה לֶאֱוִי.
הַדֶּלֶת נִפְתַּחָה וְהוֹלֵךְ בּוֹטֵק הַחִימָה, שֵׂעָר נָפַח, חֹזֶה מִשְׁתּוֹח לְחָזָק לְהִתְרַגֵּשׁ לְאַחַר הַעֲבוֹדָה.
מַה קוֹרֶה פֹּה? שׁוֹאֵל הוֹלֵךְ בְּעוֹד מֵבִיט בְּאִישׁוֹ וְאִמּוֹ. לָמָּה הַצְעִידָה?
אֶתְרוֹמִים עוֹנָה רְבִקָה בְּשָׁלוֹם. מְסְבִּירָה לְאִישְׁתִּי כֵּיצַד לִהְיוֹת בְּבֵיתֵנוּ.
הוֹלֵךְ מְשׁוֹאֵת וּמַבִּיט בְּאורלי. הִיא עוֹמֶדֶת כִּפְלֵי, חוֹלֶקֶת שִׁפְעוֹת.
אָמָה, מַה אָמַרְתְּ?
אָמַרְתִּי אֶת הֶאֱמֶת. בָּשָׂר לֹא לְכָל. הַמִּשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, וּשְׁקֵעַ מְעַט.
אורלי מַרְגִישָׁה כִּי הַחֶדֶר מִתְעַלֵּם בְּקִיבוּל. חֲמִישׁ שָׁנִים הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא חֵלֶק מִן הַמִּשְׁפָּחָה. חֲמִישׁ שָׁנִים הִיא מְנַסָּה לְהַחְלִיף לְחָם הַמּוֹלֶדֶת, מְסַבֶּלֶת בִּקְּשׁוּפִיּוֹת וְשׁוֹאֶפֶת שֶׁהַקֶּשֶׁר יִתְקַדֵּם.
אַלֶון, אָנְכִי אוֹלֵךְ לַבֵּיתִי אוֹמֶרֶת בְּשֶׁקֶט לְבַעְדּוֹ. לְאִמִּי.
אֵיזֶה בֵּיתִי? מוֹגִיעָה רְבִקָה בִּזְעָף. הַבַּיִת שֶׁלְךָ עַכְשָׁו בְּאִתֶּךָ. אַתְּ חוֹשֵׁב בְּעָבָר לְבַקֵּשׁ לְכוֹל מִקּוֹל.
אַמָּה, תַּפְסִי מוֹפִיעַ אַלֶון, מְקַדֵּם אֶת אָוֶן לְאורלי. מַה נּוֹרְד?
אורלי חֵשֶׁבֶת בַּכּוֹחַ. כִּיְמָה שׁוֹמֵעַ, כִּי אִמָּהּ הִתְיָקְהָ לַה לְכַבּוֶת היא לֹא זֶה? וְאִם אֲף כְּדָת תַּבִּיט?
אֶקְטוֹף אֶת לִיזָה אומרת, בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה. וְאֶקְטוֹף אוֹתָה לִידִידִי בְּסוֹף הַשָּׁבוּעוֹת.
לָמָּה? שׁוֹאֶפֶת חַם הַמּוֹלֶדֶת. סָבְתָה בַּקֶּדֶר, לֹא צְרִיךְ קַוּוֹר אֶת הַיֶּלֶד לְמָקוֹם אַחֵר.
סַבְתִּי, מַה שֶּׁאִם תִּהְיֶה בְּאִמִּי חוֹף אַתְּ רֹכֶב בְּפָחַן בְּשִׂמְחָה. תִּהְיֶה לִפְעָם מְדָה לְחִנּוּן.
הִיא פּוֹתֶחֶת דֶּלֶת וְצָעִידָה לְהִתְקַשֵּׁט. אַלֶון תִּפְסֶּה יָדָהּ.
לֵינוֹ, תַּחַזֵר! הַסְּבֵּר מָה הִקְרָה?
אורלי מִתְהַלֶּכֶת, הָאִישׁ בּוֹקֵעַ בְּפֶרְקָד כִּי מַה שֶׁיִּקְרֶה, וְחַם הַמּוֹלֶדֶת עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַתִּבְשִׁלים, כְּשֶׁמִּבְצִעַת מְרוֹבָּע.
שְׁאֵל אֶת אִמִּי אוֹמֶרֶת אורלי. הִיא תַּגִּיד לְךָ טוֹב.
בִּמְסִמֵּי הַתִּינוֹק, לִיזָה בֶּן-שָׁלֹשׁ שָׁנִים מְשַׂחֶקֶת בַּבִּּבּוֹת. כִּי רָאֲתָה אֶת אִמָּהּ, רָצְתָה בְּטוּחַ אֵלֶיהָ.
אִמָּא! רְאִי, אֲנִי מְרַפֶּה קָתוֹי!
מוּשְׁלֵמת, בַּת, מושיבת אורלי בְּרֶכֶב וּמְחַבֶּקֶת אוֹתָהּ. מַחְפִצָה לֶאֱכֹל?
כֵּן! סָבְתָּה אָמְרָה שֶׁהַיּוֹם נִקְרָא תַּבשִׁיל.
יִהְיֶה, פֶּרַח. נֵלך נֶאֱכֹל בְּרָחֲרוֹת סָבְתִּי.
לְאִמָּא שֶׁלְּךָ? צְחוֹק לִיזָה. יוּה! וְאָבָּא?
אָבָּא נִשְׁאָר בַּבַּיִת.
אורלי מְאַפְשֶׁרֶת חֲבִירוֹת חָבְרִים לָתִפְחָה. שִׂמְלָה, נוּזְלֵף, צְעִיף כָּל כָּלְ מַה שֶׁצּוֹרֵךְ לְמִקְצֶה שְׁנִים. בְּעוֹד הוּא מְסַדֵּר חֲבִירוֹת, אַלֶון נִכְנַס לְחֶדֶר.
לֵינוֹ, מַה לְתִיבָה? מָה הִיא זֶה?
תִּיבָה? מתרוממת אורלי וּמַבִּיטָה בְּאָלֶון. אִמָּךְ אָמְרָה לִי שֶׁאֲנִי לֹא חֲבֵרָה! לָקְחָה מִמֶּנִּי אֶת הַמַּאְכָל! זֶה בְּלִי-עֵת?
נִמְשֶׁלֶת רַק בִּמְעַט! אַתָּה יוֹדֵעַ, הִיא פָּתוּחָה. לָמָּה רֹבֶה?
בָּא לְמָחָר, יִשְׁכָּח.
אֲנִי לֹא אֶשְׁכַּח, אַלֶון! זוֹ לֹא פְּעָמָה רִאשׁוֹנָה.
הַרְבֵה! אִמָּה רַק מְעֻיֶּבֶת. מִן הָעֲבוֹדָה תְּקָשֹׁות וְהִיא נוֹפֶלֶת.
אורלי צוחקת, אַךְ הצְּחָקַת חֲמְרָה.
מְעֻיָּבֶת חָמֵשׁ שָׁנִים? וְהַכֹּל נוֹפֵל עָלָי?
אַל תִּשְׁקֹל, יָפָה!
לֹא לְאַחֵד אֶת־הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי קוֹרֵא בֵּיתִי חֲבֵרָה? אַלֶון, הִי מְשִׁמֶּה שֶׁאַתָּה לֹא שׁוֹמֵעַ?
אַלֶון עוֹבֵר בַּחֶדֶר, מְשִׁיט פִּקּוּדֶת. הַתְמוּץ הוּא כָּמוֹ חֶלֶּק מְמַורָּט, כַּאֲשֶׁר הוֹלךְ לְהָדַר.
לֵינוֹ, לְמַה אַתָּה נוֹסֵעַ? אֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה. לָנוּ יֶלֶד.
בִּזּוּזִי, לֹא אֶחְזֵר לִזְאִף. לֹא יִשְׁמַע הַבַּת כִּי אוֹרָה אוֹתָהּ.
מִי מְחִין אוֹתְךָ? הָאִמָּה הִיא?
דַּעַת? מוֹכֶלכן, כשפתחו את הדלת למקלט החדש, כולם ידעו שהצלחה שלהם תלויה באהבה ובכבוד ההדדי.
