דמיינו את התמונה הזאת. קתי הפאשני של המשפחה, רזה כמו קנה ותמיד בסטייל עד הסוף. ואני פשוט נערה רגילה. קיבלתי כמה קילוגרמים נוספים, ואולי קמתי קמטים קטנים. החיים נמשכים, מה אפשר לעשות?
כל פגישה איתה הפכה בשבילי לזמן של עינוי קטן. היא כנראה לא מתכוונת לרע, רק בכוונות הטובות ביותר. מתקרבת אליי, בוחנת במבט רנטגן שלה ופותחת:
יעל, הבגד הזה לא יוכל להסתיר אותך? נראה כאילומאמא של היום השלישי שלו חיברה אותו.
יעל, תסתכלי על תסרוקתך, היא מוסיפה לך חמש שנים על הראש.
אוי, איפה זה? האיפור הזה! צבע שכזה לא נלבש כבר עשר שנים!
כל זה עם חיוך מתוק ומחייך, כאילו היא באמת רוצה לי את הטוב. אחרי כל מחמאה כזו, הרגשי יורדת למטה מהספה, ואני לא רוצה אפילו להסתכל במראה שבוע שלם.
זה מצער? בטח מצער! אני כבר לא נחשבת למגזיני גלימה, והאחות שלך ממש מקדמת את המילה ״פצעים״.
בהתחלה סבלתי, צחקתי והסחטתי את השיחה למקום אחר. אבל הפינגווין האחרון היה יומולדת של אמא.
התכוננתי ליום הולדת הזה במשך שבועות! קניתי שמלה חדשה ויפה, עשיתי תסרוקת, איפור הרגשתי כמו מלכה, באמת!
הגענו כולם למסעדת גלילי במרכז תל אביב. אורחים, קרובי משפחה, כולם לבושים חגיגיים ובמצב רוח טוב. פתאום קתי מתקרבת אליי, מסתכלת עלי מאוזן עד חזה בקול רם, כך שכל השולחן שומע:
יעל, מה זה בגד עלייך? מצחיק, חטופי כמו של הדודת שושנה מהכפר. אם היית שואלת אותי, הייתי בוחרת לך משהו נאות.
באותו רגע הרגשתי שהאדמה מתמוטטת מתחת לרגליי. היא עשתה זאת בעיני כל האורחים! פשוט נזרקה לי לתוך הלב. ואיזה אווירה חגיגית נותרת אחרי זה?
אז פתאום קיבלתי החלטה חד-פעמית: די לשתוק! הגיע הזמן שלי. ובכן, בנות, אני באמת התכוננתי למצב הזה.
לא יצרתי סצנה, למה? קחתי נשימה עמוקה, חייכתי בחיוך הכי מרהיב שלי וקצת הקצרתי את הפסקה שלה:
קתיי! קראתי בקול גבוה ובשמחה. תודה רבה! באמת, אני מעריצה את הדאגה שלך! את מומחית אמיתית בגילוי פגמים אצל אחרים!
קתי נצנצה כאילו חשבה שאני משבחת אותה. תום האמונה היא הייתה כולה פשטנית.
אם את כל כך מתוחכמת בכל, המשכתי, מרימה בכיסא קופסה שהכנתי מראש, החלטתי לתת לך מתנה!
כל האורחים העיפו מבטים סקרנים אלינו. הגשתי לה קופסה יפה מאוגדת סרט. היא החלה לפתוח בחשש, בטוחה שמדובר בפרפיום או מוצר קוסמטיקה.
בפנים, חברות, היה תעודת מתנה מודפסת על נייר יוקרתי. פגישה פרטית עם פסיכולוג מוכר נושא: איך לחזק ערך עצמי מבלי להקטין את הסובבים. קראתי את זה בקול רם כדי שכל אחד יישמע גם באולם, גם במטבח, אפילו לנהג האוטובוס שעובר ליד המסעדה! האמת, קיבלה אותי שם!
הנה, אחיינית! אמרתי כשהיא הרימה מבט מופתעת אליי. חשבתי שזה יעזור לך, ייתן לך ביטחון אמיתי ולא רק להציג את עצמי על חשבונך! כמו שאומרים לירות במטרה.
התגובות על פניה היו ברורות: תחילה מבולבלות לחלוטין. אחר כך הבנה. ולבסוף הלחיים שלה נצבעו באדום כהה שלא ניתן לתיאור.
החדר השתתק, ואז דוד אחד צחק בקול רם. אחריו כולם. ולבסוף כל ההערות החודרניות של קתי יצאו לאור! היא רצתה להקטין אותי, ובמקום זאת הפכה את עצמה למטרפת.
הסיום הגיע ברגע. קתי נמרצה, תפסה את התיק שלה וברחה מהאולם
ולשאלתכם המיידית כן, אנחנו נסתלקנו. אנחנו אחיות, אחרי הכל.
מאותו היום, קתי לא חרגה פעם מאף פעם על המראה שלי. כשנפגשות, השיחה הולכת רק על מזג האוויר. וביחד עם זאת זה אפילו נעים.
זה הסיפור. תודה שקראת עד הסוף! אם הרגשת, אל תשכח ללחוץ לייק, זה יעלה לי חיוך! וגם כתבו בתגובות את הסיפורים שלכם קרה לכם משהו דומה? ושתפו עם חברות זה פשוט מדהים!
