אִשָּׁה אֲמִתִּית
נָעֳמִי, אֵיפֹה אַתְּ נִמְצֵאת?! תָּבִיאִי אֶת הַמְּלָפְפֹּנִים! עֲד מָתָי אֲנִי צָרִיךְ לְחַכּוֹת לָךְ?!
יֹאֵל, בַּעֲלָהּ שֶׁל נָעֳמִי, אָבַד לוֹ הַסַּבְלָנוּת הַקּוֹל שֶׁלּוֹ הָיָה רָם, אֲבָל לְנָעֳמִי לֹא הָיָה זְמַן. בְּרֶצֶף זִהִיתָה בְּתְשׁוּמַת לֵב אֶת תְּפִיחַת עֵינָהּ הַשְּׂמָאלִית, מַשְּׂחִיזָה בִּזְהִירוּת עִם מַסְקָרָה יָקָרָה וַחֲדָשָה שֶׁקָּנְתָה בְּתֵל אָבִיב בַּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר.
העין השנייה כבר גדלה שם פי שניים, מַבָּעָהּ הָפוּךְ קְצָת הִיסְטֵרִי וּמַבְהִיל לְמַהְרֶה, אַךְ נָעֳמִי, דַּוְקָא, עוֹד לֹא הִסְתַּפֵּקָה. הַמְּלָפְפֹּנִים שֶׁהֶחְשִּׁירָה בְּאַמְבַּטְיָה יָכְלוּ לְחַכּוֹת.
הַכֹּל הִתְחִיל שָׁבוּעַ לִפְנֵי כֵן, כְּשֶׁיֹאֵל הִצִּיג לָהּ אֶת חֲפָצָיו:
נָעֳמִי, אָנִי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיִי אִשָּׁה אֲמִתִּית!
וְהוּא הוֹשִּׁיט לָהּ אֶת הַכַּרְטִיס בַּנְק שֶׁלּוֹ, מָלֵא בְּחֶסֶךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה.
נָעֳמִי נִדְהָמָה. מִיָּד שָׁקְלָה לִפְרֹץ בְּרִיב מַה זֶּה לְהַחֲבִיא מִשְּׁפָּחָה כֶּסֶף? מָה עוֹד נִסְתַּר? אֲבָל מִיָּד בָּאָה מַחֲשָׁבָה שְׁנִיָּה, וּפָּסְקָה לִרְגּוֹז. הִתְיָשֵׁבָה עַל כִּסֵּא בַּמִּטְבָּח, שָׁכְחָה אֶת הַמָּרָק בַּסִּיר שֶׁעָלוֹת הַבּוּעוֹת פּוֹקָעוֹת.
מַה זֶּה אִשָּׁה אֲמִתִּית?
רָצְתָה לִצְעֹק הַרֵי סָרוִיס שֶׁל עִמּוּ דָּבָר שֶׁחָלְמָה עָלָיו מֵעוֹלָם וְלֹא הֶעֱזָה לְקַוּוֹת לוֹ. וַחֲמוֹתָהּ עֵרְפָה זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ, אָמְרָה:
אוֹי, נָעֳמִי! אַתְּ פְּתִיָּה עַלַי אֶת הַכֹּל תִּסְמְכִי. רַק שֶׁתִּהְיִי מְאוּשֶּׁרֶת!
ווַיֵּאֵר מַה סוֹדוֹת שֶׁל חֲמוֹתָהּ, זֶה נִשְׁאַר נְסָתָר. חֲמוֹתָהּ אָנָה, לא אהבה להתארח אמרה שבֶּית אֵיבֶר לה יַהַב.
נָעֳמִי לֹא הִתְוַכְּחָה. מְבִיאָה הַתִּינוֹקוֹת לַסָּבְתָּא, דֵּאֲגָה שֶׁיִּתְנַהֲגוּ יָפֶה, נָתְנָה לְהָ פִּנּוּק כִּפְּעָם בְּפַעַם.
הָיוּ כְּבָר גּוֹעֳרִים בָּהּ מַסְפִּיק, אֵיך לִצְפּוֹת מִשְּׁתוֹנִית לְזָרָה? לִפְנֵי הַחֲתוּנָּה, יֹאֵל הֵבִיא אוֹתָהּ לְאִמּוֹ. נָעֳמִי הִסְסָה, פּוֹחֶדֶת אֵיך תִּקַּבֵּל אוֹתָהּ:
אֲבָל מַדּוּעַ שֶׁתִּקַּבֵּל אוֹתִי? כְּשֶׁיָּלַדְתִּי אֵת עֲמִיר, הַדּוֹדָה שֶׁלִּי גֵּרְשָׁה אוֹתִי מִן הַבַּיִת. אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵב שֶׁאִמְּךָ תִּמְחוֹל לְכָזֶה? עִם יֶלֶד?!
אֶפְשָׁר שְׁתַּפְתִּיעַ אוֹתֵךְ.
וְהִפְתִּיעָה. קִבְּלָה אֶת עֲמִיר לִידֶיהָ, נָגְנָב וּמְלַחֲשֶׁשֶׁת לוֹ. נָעֳמִי מָסְרָה בֵּין יָדֶיהָ אֶת בְּנָהּ כְּמוֹ בְחַלּוֹם. מֵאָז עֲמִיר קָרָא לָהּ סָבְתָּא, הִיא לֹא הִתְנַגְּדָה.
נָעֳמִי יָלְדָה אֶת בְּנָהּ, עוֹד לִפְנֵי מִלּוּא שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה. אָבִיו שֶׁל עֲמִיר סוּד גָּלוּי בְּכָל הַמּוֹשָׁב. רִכְלוּת וְהַשָּׂגוֹת: הַאִם יוֹנָתָן הַמְּפֻרְסָם יִתְחַתֵּן עִמָּהּ? יַדְעוּ שֵׁם רַע יֵשׁ לוֹ. נָעֳמִי, בְּכָל זֹאת, נִזְהֶרֶת.
אַךְ יוֹנָתָן נָחָשׁ פִּקֵּחַ. יָדַע לַחְדֹּור לְלֵבָהּ. בְּהִתְמַלְכוּת, הִשְׁאִיר אוֹתָה בִּדְרַךְ הַשָּׂדֶה, פִּגְּעָה לָהּ בְּתוֹם לֵבָהּ.
נִדְחָה מֵעִיר, אַךְ יְתוּשָׁבִים לֹא נָטְשׁוּ אוֹתָהּ, עָזְרוּ בְּבֵגֶד, בַּמַּטָּתוֹ, בְּמַעַט הַכֶּסֶף. מוֹרֶשֶׁת אִמָּהּ דְּלָאָה, נָעֳמִי נִסְתַּה לְהִסְתַּדֵּר.
אַךְ כָּשֶׁאִמָּהּ נִפְטְרָה, הַדּוֹדָה נִפְטְרָה מִמֶּנָּה. אֲנִי לֹא בִּיזָּה, אָמרה, וְאַל תְּפִנִּי אֵלַי.
נָעֳמִי, מְרוֹשֶּׁשֶׁת, הָלְכָה לַשְּׁטָר.
יְהוּדָה הַשָּׁטָר שָׁמְעָהּ, פָּתַח תִּיק בְּנֶגֶד יוֹנָתָן, וּבַסּוֹף גּוֹרָלוֹ גָּרַר אוֹתוֹ לְמַאֲסָר. מַה שֶׁגִּלְּתָה מְעֻלֶּה: שִׁבְעָה יְלָדִים שֶׁטִפֵּסוּ עַל שְׁמוֹ.
הַקִּלְלָה שֶׁהִשְׁלִיכָה אִמּוֹ, 농שָׁה לְרַגְלֵי נָעֳמִי, לֹא נוֹנְעָה אוֹתָם מִנָּעֳמִי. הַתּוֹשָׁבִים פֵּרְעוּ בְּבָּעַל הָרַע.
נָעֳמִי הוֹלִידָה יֶלֶד חָזָק, דּוֹמֶה לְמִשְׁפַּחְתָּהּ: אֹזֶן וְאָף כְּאָבִיהָ שֶׁל נָעֳמִי; עֵינַיִם כְּדֻבְדְּבָן מָרוֹת, תּוֹכָן צִמְחָה שֶׁל הַסָּבְתָּא.
יוֹמִים עָבְרוּ, מְלֵהוּנִים בָּאוּ מֵעִיר הַגְּדוֹלָה אָפְסֵי יְחָסִים של אִמָּהּ הַמְּנוּטָּרֶת, דּוֹרְשִׁים מַחֲצִית בַּיִת. הַכְּסָף שְׁהִצְּעוּ לֹא הֵסְפִּיק לְלָקַחַת מָקוֹם בַּמּוֹשָׁב מְחִירֵי דִּירָה בַּשָּׁבָקִים הָיוּ גְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶׁיְּכוֹלָה לְשַׁלֵּם. לֹא נִשְׁאַר בָּרֵרָה: לִפְנוֹת לָעִיר.
הַשָּׁטָר, שֶׁמַּעַ נָעֳמִי, מָצָא לָהּ דִּירָה חֲמוּשָּׁה חֵצִי בַּיִת שֶׁל תַּמָּרָה פֶּסֶק, אִשָּׁה חַמְלָה. הִצִּיגָה אוֹתָה אֲבָל לְשָּׁלוֹם. תַּמָּרָה סָפְקָה לִנְעֳמִי, הֶבְטִיחָה לַעֲזוֹר בִּטְפִּלוּ בַּתִּינוֹק.
נָעֳמִי הִתְקַבְּלָה לַעֲבוֹדָה בַּמַּכֹּלֶת שֶׁל חֲבֵרָה שֶׁל תַּמָּרָה וְשָׁם פָּגְשָׁה אֶת יֹאֵל. הוּא בָּא לִקְנוֹת מַצְרָכִים לְאִמּוֹ, הִיא בָּרוּדָה. בִּינֵיהֶם זָרְמָה שִׁיחָה כֵּן נָעֳמִי סִפְּרָה עַל הַכֹּל.
יֹאֵל שָׁמַע בְּדִמְמָה, רָאַה כֵּן עֵינֵי נָעֳמִי לֹא יַנִּיחוּ אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם. לְעֵת יָמִים חָזַר אֵלֶיהָ; סִפֵּר עָלָיו, עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁנֶּעֱלַמָּה וְעָזְבָה שְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים. יֹאֵל לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַסְבִּיר אֶת הַכֹּבֶד בְּלִבּוֹ.
נָעֳמִי, שֶׁיָּדְעָה מָה עָבַר עָלָיו, הִצִּיעָה לוֹ:
תַּכִּיר לִי אֶת הַיְּלָדִים.
מְאַרְגְּנִים שַבָּת צְנוּעָה, אֲחֵרֵי זֶה יָצְאוּ לַיָּם. נָעֳמִי רָאֲתָה עוֹלָם לָרִאשׁוֹנָה.
אַךְ לֹא כָּךְ. עמוד הזמן נָדַם, בְּרָכָה עַל בָּנִיהָ, פַּעַם הִתְחָלָה לִשְׁגָּעַת וַחֲרָבָה עַל לֵבָהּ. אִמָּהוֹת מַשָּׁמִים בָּאוּ, דּוֹרְשׁוֹת סִמְלוֹן הַיְּלָדִים. נָעֳמִי לֹא וִיתְּרָה הִצִּיגָה טִפְלוּ, פָּתְחָה מַאֲבָק מִשְּׁפַּטִּי וְהִתְאַמֵּצָה מִשְּׁפְּטָה שֶׁיָּתְּהֶן בְּאֶמְצָעֶיהָ יָכוֹלָה לִהְיוֹת לַיְּלָדִים אֵם גַּם בְּחֹק.
אִמָּן הַּאֻמְצָּה לֹא חִיכָּתָה לְפְּסַק דִּין, נִעֶלְמָה. וְחֲמוֹתָהּ, מַלְטֶפֶת אוֹתָהּ, אֲמָרָה: “עַכְשָׁו אֲנִי שְׁקֵטָה עַל הַיְּלָדִים.”
הַזְּמַן חָלַף, הַיְּלָדִים גָּדְלוּ, וְנָעֳמִי נִשְּׁאֶרֶת שֶׁקֶט, עַדִּינָה, מְחוּיֶּכֶת לְמוּל דִּין וּבְלִי דִּין, הַכֹּל בַּמּוֹשָׁב יָדְעוּ הִיא כָּךְ עַד רֶגַע שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה נִפְגָּעַת. תִּיגְּרִיס מִגָּנָה עַל נַפְשָׁהּ.
וְעָכְשָׁו אֵיךְ נַמְרוּ שֶׁאֵינָהּ אִשָּׁה?!
לַיְלָה שָׁלם לֹא יְכֹלָה לִישֹּׁן, מַבִּיטָה בָּעַצְמָה בְּמַרְאָה. מְחַפֶּשֶׂת מֶה קָרוֹעַ בָּה. לְשׁאֹּל אֶת בַּעֲלָהּ לֹא רָצְתָה נַעֳלָבָה.
בַּבֹּקֶר, נוֹסַעַת לַהֲבַת יַלְדוֹתֶיהָ לְגָן וּבֵית סֵפֶר, הוֹלֶכֶת לַחֲבֶרְתָּהּ, גִּילָה.
גִּילָה, מָה עֹשִׂים?
גִּילָה דּוֹמָה לָהּ, מִשְּׁכַּמָּה בְּעֹלָם אֲחֵר, מְבִיאָה כָּל עִתּוֹן נָשִׁים שֶׁבַּבַּיִת לַמִּטְבָּח, קוֹרְאוֹת וּמְבִינוֹת: אִשָּׁה צְרִיכָה לֶאֱכוֹל יָפֶה, לִתְלְבֵּשֵׁת נָכוֹן, לְהִתְאַפֵּר, לַעֲשֹׂות הַכֹּל כָּמוֹ נָכוֹן אִם לֹא אֵינָהּ אִשָּׁה. וְהַסְּרָט לֹא בָּא.
נָעֳמִי לֹא קָנְתָה סְרָט, אֲבָל יָצְאָה עִם גִּילָה לְתֵל אָבִיב. קִנְתָה אִיפּוּר בֶּסֶךְ שֶׁל 500 ש”ח, כְּתֹנֶת לַיְלָה וְנַעֲלַיִם שֶׁהִתְיָרְאָה שֶׁהַיְלָדִים יַשְׁחִיתוּ.
אָבָל יֹאֵל לֹא עָרַךְ אֶת הַתַּמִּידוּת שֶׁלָּהּ. כְּשֶׁקָּרְבָה לִסְיֵּים אֶת הַאִיפּוּר, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנָעֳמִי דָּרְכָה לָעַיִן בְּמִרְצָה. לְפִתְעֹם הִרְגִּישָׁה שֶׁאִשָּׁה אֲמִתִּית לֹא מִשֵּׁלָּהּ.
נָעֳמִי, מָה קָרָה?! יֹאֵל נִבְהָל, רוֹאֶה דִּמְעוֹת בְּעֵינֶיהָ.
אֲשֶׁר לְךָ אַזְהָרָה! רוֹצֶה אִשָּׁה? מִי אֲז, אֲנִי?!
הוּא חִבֵּק אוֹתָהּ, מְנַגֵּב פָּנֶיהָ:
עַכְשָׁו תַּשְמִיעִי! כָּל הַחַיִּים אַתְּ נוֹתֶנֶת כֹּל לַיְלָדִים, לִי, לִמְשַׁפְּחָה. מָה עִם עַצְמֵךְ? קִבְּלִי מְעַט פִּנּוּק לְעַצְמֵךְ! זֶה לֹא “אִשָּׁה”, זֶה אַהֲבָה.
נָעֳמִי שָׂחֲקָה, וְהַיְלָדִים, כְּשֶׁבָּאוּ, חָשְּׁבוּ שֶׁהִיא בּוֹכָה. לְקַח זְמַן, אֲבָל הֶחֱזִירָה שָׁלְוָה.
בָּעֶרֶב, כְּשֶׁהַיְלָדִים שׁוֹכְבִים וּפַּנְיָהּ טָהוֹר וּמָזוֹר, תֵּצֵא לַמִּרְפֶּסֶת, מִבִּיטָה בָּעֵינַיִם לָרָקִיעַ, זוֹכֶרֶת אֵיךְ הַיּוֹם הוּא מְשֻׁגָּע.
יֹאֵל יוֹצֵא אָחֲרֶיהָ, יוֹשֵׁב לִצְעָדָהּ.
טוֹב הִצְנַתֵּק הַכֹּל המְּלָפְפֹּנִים גָּמְרוּ לִהְיוֹת!
טוֹב… בַקָּרוֹב נִצְטָרֵךְ אוֹתָם מְחַיֶּכֶת נָעֳמִי, מְנִיחָה יָדָהּ עַל בִּטְנָהּ.
וְאַתְּ שָׁמַרְתְּ בִּסוֹד? מְחַבֵּק אוֹתָהּ.
עִם כָּל הַמְּלָפְפֹּנִים שֶׁלְּךָ, מוּרְשַׁת בְּלִי הַפְּסָקָה מָה אֵין לִי זְמַן הִסְפִּיק לוֹמַר?
הוּא שוֹתֵק, נוֹשֵׁק לָהּ רָכֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁתֵּזְכּוֹר מַהּ הוּא מֵבִיא לָהּ.
בְּצֶדֶק לִבָּהּ. שָּׁם, אֲשֶׁר הַנֶּפֶשׁ נוֹשֶּׁמֶת.
