אישה אחת דיברה ברחמים עם אישה אחרת, וסיפרה לה בכאב שהיא לבד, ואין לה אף אחד שיעזור לה. היא סיפרה לה שכל קצבת הזקנה שלה הולכת על שכר דירה ותרופות, ולמזון פשוט לא נשאר לה כסף. חברה דאגה לתשלום על מצרכי המזון בשביל הסבתא חסרת הישע.
יום אחד, חברה ילדות שלי התקשרה אליי ושאלה אם הכל בסדר אצלנו במשפחה. הסתבר שחבר שלי ראה את סבתא שלי במקרה בסופר אחד, למרות שהיא בכלל לא גרה באותו אזור.
סבתא שלי, אלה, תמיד היתה מלאת חיים וגילוי לב ביחס לגילה. פעם לימדה מתמטיקה בתיכון, ותלמידים עוד זוכרים אותה לטובה עד היום. אבל בסופר הזה, החבר שלי ראה את אלה לא כמורה הנמרצת שהייתה, אלא כאישה זקנה ועצובה.
סבתא אלה סיפרה לאישה רגישה להפליא, בקול שקט ומבוהל, שהיא בודדה ושצריכה עזרה. היא שיתפה אותה בכך שכל הפנסיה שלה שלא מספיקה הולכת לשכר הדירה ולתרופות, ולמזון אין לה די. אותה אישה טובת לב רכשה עבורה מוצרי יסוד.
החברה שלי יצאה מסופר עם אישה מבוגרת אחרת, והתקרבה אליה. אך הזקנה פנתה אליה מהר ואמרה תחזרי אליך והלכה משם. הייתי בטוחה שמדובר באי הבנה כלשהי. סבתא של החברה שלי בכלל מסודרת כלכלית, וגם עוזרים לה תמיד. אבל בהמשך הסתבר, שהאישה רק רצתה לקנות קצת מצרכים.
אותו ערב החלטתי לבקר את סבתא. לא ניסיתי להסתיר דבר ושאלתי אותה ישירות את השאלה שבלבי. אחרי התמימות שבתשובתה, פשוט לא ידעתי איך להרגיש מולה.
האמת היא שבדקתי ניסוי חברתי שמצאתי. בחרתי להגיע לשכונה רחוקה ככל האפשר, כדי שלא יפגש מישהו שמכיר אותי. ודווקא שם, בפוקס מושלם, פגשתי את החברה הכי טובה שלי. מי היה מאמין שזו תהפוך לניסוי שלי? סטטיסטית, זה מצליח אצלי שש מתוך עשר פעמים. את המוצרים שאנשים נחמדים רוכשים לי, אני לא לוקחת הביתה – אני תורמת אותם בבית הכנסת כדי שיעזרו לזקנים שאין להם.
אני עדיין תוהה, למה בגיל מבוגר מפתחים תשוקות מוזרות כאלה. מי שמחפש עניין, שיאמץ כלב או חתול, לא? עם זאת, למדתי שיעור חשוב: לפעמים, רצון לעזור מוביל לכך שגם אחרים יעזרו, מתוך מעגל של חסד. חברה הבטיחה לי, בתיאום שנשמור זאת בינינו.
החיים מסביבנו מלאים באנשים נזקקים ובדידות מתמשכת. לפעמים נדמה לנו שכולנו מסודרים, אבל מספיק להסתכל רגע מסביב ולגלות שמה שאנחנו נותנים – חוזר אלינו פי כמה. כדאי ולכן, לשמור על לב פתוח, ולהיות תמיד מוכנים להושיט יד אחת לשני.
